קודם כל, מזל טוב על הפורום

[Yosh Yosh]

קודם כל, מזל טוב על הפורום../images/Emo65.gif

ושנית כל... אני נוסעת לפולין בסוף החודש (31 באוגוסט), וליום הזה חיכיתי כבר מספר שנים

למרות שעכשיו, לפעמים בלילה כשאני שוכבת במיטה ומחכה לשינה שתקח אותי, אני מהרהרת האם באמת כדאי כדאי לי לנסוע. בכל זאת, שבוע ימים בערך עם שכבה שאני לא מכירה כל כך, וכל הטיולים השנתיים שלי עד כה היו סיוט (כן, פולין זה לא טיול שנתי, אבל עדיין, עומד בערך על אותו עיקרון: לצאת עם השכבה לאנשהו). ראיתי בהודעת פתיחה שגם למנהלת היו חששות, והיא לא הצטערה

אני מקווה שגם כך יהיה אצלי ^^ אני נורא מתעניינת בנושא השואה, למרות שאני רואה בעיקר סרטים דוקומנטריים יותר מאשר קוראת ספרים (למרות שאוטוביוגרפיות שקראתי היו מעולות), ולכן אני מחכה הרבה זמן למסע הזה, והנה עדיין, יש לי ספקות. בקשר להתלוצוציות, שראיתי שמישהו הזכיר פה, אני חושבת שזה משתנה מאדם לאדם. אני למשל, עד כמה שאני מכבדת את השואה וכל פעם שאני רואה משהו על זה אני צריכה לצאת מאווירת הפחד שאוחזת בי אחרי שאני רואה זאת, עדיין מספרת בדיחות שואה. צחוק הוא דרך התמודדות. גם האנשים במחנות התבדחו, לפי מה שהבנתי. וכשאני מרגישה שהכל יותר מדי ואני צריכה להוציא את זה איכשהו, ואני לא אבכה, בדיחה עושה את העבודה- היא מעודדת, היא מכניסה פן אחר לעניין. ו...זהו. אני בטח אשוב לכתוב פה כמה ימים לפני המסע ולאחריו. שיהיה לכם יום נעים

 

[thunderstorm]

קודם כל - שלום

תצאי למסע, למרות החששות. גם לי היו הרבה חששות שכאלה, מהרבה מאוד בחינות. אני לא חושבת שיש מישהו שיצא למסע הזה בלי חששות כלשהם. אבל, וזה חשוב - תצאי. המסע הזה באמת חשוב, לא רק מבחינה היסטורית ולאומית, הוא חשוב גם באופן אישי ופרטי, ככה היה זה עבורי, לפחות. בקשר לצחוק - אני איתך בדעה הזו, ואת תיראי שכשתהיי שם - זה יהיה עוד יותר נכון. המלצה שלי, תיקחי איתך קלטת או דיסק של שירים שאת אוהבת. מוסיקה עוזרת נורא, בעיקר בנסיעות ארוכות שבהן את לא מצליחה לישון ורק חושבת כל הזמן. במסע הזה חושבים המון, לטוב ולרע. זה מובן שיש לך חששות, אבל אל תתני להם למנוע בעדך. בקשר ללהיות שבוע עם שכבה שאת לא כ"כ אוהבת - תראי, המשלחת שאני השתתפתי בה גם הייתה של תלמידים מהשכבה שלי - משלחת גדולה יחסית, 80 איש. את רובם לא אהבתי ועדיין אני לא אוהבת במיוחד, חלק לא הכרתי מספיק כדי לגבש דעה עליהם. תמיד יהיו את האנשים הבודדים שתוכלי להיות איתם, ואת תגלי במהלך המסע שמתקרבים מאוד לכל מיני אנשים, גם כאלה שלא חשבת בהכרח שתהיי איתם בקשר כלשהו. המסע הזה מאוד מגבש, בנוסף לכל. יום נעים גם לך

 

[SMG]

אל תחמיצי את זה!!

אני כמעט החמצתי את זה ורק בדקה התשעים הצטרפתי אחרי שילד אחד ויתר תפסתי את מקומו.. ולא רציתי לצאת רק כי פחדתי שאני אהיה שם לבד כי חברה שלי לא רצתה לבוא.. ואז הבנתי איזו שטות אני עושה והצטרפתי.. ואני כל כך שמחה שהחלטתי להצטרף בסוף.. בגלל שעוברים את החוויה הזו יחד ויא קשה את תתקרבי להרבה אנשים... אל תמנעי מללכת בגלל חששות.. באמת..

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gif תודה ../images/Emo13.gif

אהלן.. תצאי, אם לא היו לך התלבטויות וחששות בקשר למסע זה היה נדיר

היו לנו כמה במשלחת שיצאו בכלל בלי חברים, תוך כדי המסע כולם מתקרבים.. זה מסע מאוד מגבש. בקשר להומור, את צודקת

יש אולי מקום במשלחת שלכם? |מתגעגעת| בכל מקרה, כדאי כדאי כדאי X9999999999999999 לך לנסוע. כן. יהיה לך מעניין (במיוחד כשאת מתעניינת בנושא..אגב, סרטים זה לא פחות טוב מספרים בנושא הזה. כל אחד ומה שהוא מעדיף.) וכיף כן, נו.. לי היה כיף. זה לא אומר שנהניתי להיות בתוך תא גאזים\קרמטוריום\מרתף עינויים. ממש לא. תהני

ואת מוזמנת לכתוב פה לפני ואחרי, כמובן

שיהיה לך אחלה יום

 

[miamor17]

מאיזה ב"ס את? ו...

בטיולים שנתיים אני מאוד נהנית..וברור שהם שונים מהטיול הזה.. אבל אני לא מתכונת להיות עצובה או לפחות לא לשחק אותה עצובה.... אף אחד לא קבע שאסור להיות שמחים אפילו לדקה וזה טיול של סבל ודכאון וזהו! מן הסתם אם נהיה במקומות מסוימים ובקטעים שלא הכי מעוררים רצון לקפוץ ולפזז אז אני ישתוק....אבל זה לא חייב להיות רק ככה וכל אחד שירגיש מה שבא לו.

 

[BlackJack1]

הממ

לגבי השכבה,גם אני הייתי במצב שלך ותאמיני לי שבפולין כולם באופן מסתורי היו אחרת לשבוע ובאמת שלא הצטערתי,ולמרות שרוב החברים הטובים שלי לא יצא,הצלחתי להסתדר שם יפה מאוד.. אז תצאי ותאמיני לי שבמבט לאחור לא תצטערי לרגע..

 

[Bantus]

אני חושבת שלמרות הכל-

תסעי לפולין!!!! היו כל כך הרבה אנשים במחזור שלי שלא רצו לנסוע ובסוף באמת לא נסעו וכשחזרנו הם ראו תמונות, שמעו סיפורים, וראו את הסרט שעשינו ופשוט אמרו "וואלה, היינו צריכים לנסוע" את באמת תתחרטי אם לא תסעי, כי חלק מזה זה לנסוע עם חברים (גם עם אנשים שאת לא הכי מכירה) ושם מתחזקים קשרים, כי שם באמת צריכים מישהו ברגעים הקשים... וזהו, אז דעתי בנושא, גם אם את מהרהרת, תסעי, כי הזדמנות אחרת ככה לא יצא לך...ולבד את בטח לא תסעי...

 

[ע ו ג י פ ל צ ת1]

אני אכתוב לך משהו שאמא שלי כתבה:

לי ביום שישי אחרי הביקור באושוויץ ביקרנאו: "הנה את עכשיו יושבת לך בבית מלון קוראת את המכתב שאני כותבת לך, אינני יודעת באיזה חלק של המסע את תקבלי את המכתב אבל בהחלט אני מעבירה עליך את הציווי של לפקוח עיניים,לשמוע את הדברים מסביבך,לצלם ולתעד. ופשוט במילה לזכור. לזכור את ששת המיליון שבשבילם את וחבריך למסע נמצאים כדי להניף את דגל ישראל. ולהוכיח לכולם שהנה שרדנו הוכחנו לכם אותנו אי אפשר להשמיד". וברור שיהיו לך לבטים לגבי הנסיעה כי זה לא הכי קל אבל תזכרי להיות שם זו הגאווה הכי גדולה שיש!