יונתן 2000
New member
קוונטים ותודעה
שלום לחברי הפורום, צפיתי לאחרונה בסרט "What the bleep do we know" ואני חייב לציין שהסרט די עיצבן אותי. מעבר לכך שהסרט לדעתי מציג מספר נושאים שונים, שכביכול קשורים כולם לחשיבה ותודעה, בצורה מבולבלת ומעורפלת, הפריע לי ההתייחסות לנושא פיסיקת הקוונטים. בסרט מוצגים מספר פרופסורים לפיסיקה אשר מכריזים קבל עם ועדה שמתוך פיסיקת הקוונטים נובע, באופן שאינו מתפרש לשתי פנים, כי קיימת נפש שמנותקת מהגוף ("הצופה") שתודעתה משפיעה ישירות על המציאות הפיסיקלית. מכאן הדיון הולך ומתדרדר לכך שלא רק התודעה אלא גם המחשבה משפיעים על המציאות, עיצוב המציאות על-ידי האינדיבידואל, מקומו של אלוהים בכל הנושא הזה ושאר ירקות. אני מהנדס חשמל בהשכלתי ובנוסף חובב פיסיקה שקרא מספר ספרי מדע פופולארי בנושא. עד כמה שאני יודע (ואשמח לשמוע תובנות נוספות בנושא) ההכנסה של נושא התודעה למכניקת הקוונטים נובע מההתייחסות לפונקצית הגל של חלקיק כפונקצית צפיפות הסתברות לכל דבר, פירוש הדבר שבהינתן מידע כלשהו על החלקיק ההסתברות למצוא את החלקיק במקום מסוים משתנה. אין זה משנה כיצד הושג מידע זה - שכן המידע יכול להיות מושג ללא אינטראקציה ישירה עם החלקיק. למשל בניסוי שני החריצים - אם נשים גלאי על חריץ אחד אזי תהיה אינטראקציה פיסיקלית עם אלקטרונים שיעברו דרך חריץ זה ופונקצית הגל שלהם תקרוס. מצד שני, אלקטרונים שלא יעברו דרך חריץ זה לא יעברו אינטראקציה פיסיקלית כלשהי כתוצאה מהגלאי אך עדיין ידוע כי הם עברו בחריץ השני (כיוון שהגלאי לא גילה אותם, לצורך העניין אנו יודעים שנשלח אלקטרון לעבר החריצים) ולכן פונקצית הגל שלהם גם תקרוס! המשותף לאלקטרונים שעברו דרך החריצים הוא רק המידע של הצופה לגבי מיקומם ומכאן שהצופה משפיע על המציאות הפיסיקלית. רעיון זה היה קשה מאד לעיכול ע"י איינשטיין שהמשיך להתנגד לו עד מותו. שאלתי היא מה עמדת הפיזיקאים כיום לגבי הנושא? (רוב ספרי המדע הפופולארי מסתיימים בשנות השלושים עם גילוי משוואת שרדינגר). עד כמה שידוע לי המועמדת המועדפת כיום לתיאורית האיחוד הגדול היא תיאוריית העל-מיתרים (או אחת מגילגוליה) שגורסת כי היקום הוא רב-מימדי. ממה שקראתי על התיאוריה לא הצלחתי להבין האם היא מתיישבת עם תפיסתו של איינשטיין או עם תפיסת מכניקת הקוונטים? כמו-כן האם קיימות דרכים אחרות לנתח את תוצאות מכניקת הקוונטים או שבאמת קיום נפש לא סיבתית מחוץ למציאות הפיסיקלית היא המסקנה היחידה? אשמח לשמוע דעות בנושא.
שלום לחברי הפורום, צפיתי לאחרונה בסרט "What the bleep do we know" ואני חייב לציין שהסרט די עיצבן אותי. מעבר לכך שהסרט לדעתי מציג מספר נושאים שונים, שכביכול קשורים כולם לחשיבה ותודעה, בצורה מבולבלת ומעורפלת, הפריע לי ההתייחסות לנושא פיסיקת הקוונטים. בסרט מוצגים מספר פרופסורים לפיסיקה אשר מכריזים קבל עם ועדה שמתוך פיסיקת הקוונטים נובע, באופן שאינו מתפרש לשתי פנים, כי קיימת נפש שמנותקת מהגוף ("הצופה") שתודעתה משפיעה ישירות על המציאות הפיסיקלית. מכאן הדיון הולך ומתדרדר לכך שלא רק התודעה אלא גם המחשבה משפיעים על המציאות, עיצוב המציאות על-ידי האינדיבידואל, מקומו של אלוהים בכל הנושא הזה ושאר ירקות. אני מהנדס חשמל בהשכלתי ובנוסף חובב פיסיקה שקרא מספר ספרי מדע פופולארי בנושא. עד כמה שאני יודע (ואשמח לשמוע תובנות נוספות בנושא) ההכנסה של נושא התודעה למכניקת הקוונטים נובע מההתייחסות לפונקצית הגל של חלקיק כפונקצית צפיפות הסתברות לכל דבר, פירוש הדבר שבהינתן מידע כלשהו על החלקיק ההסתברות למצוא את החלקיק במקום מסוים משתנה. אין זה משנה כיצד הושג מידע זה - שכן המידע יכול להיות מושג ללא אינטראקציה ישירה עם החלקיק. למשל בניסוי שני החריצים - אם נשים גלאי על חריץ אחד אזי תהיה אינטראקציה פיסיקלית עם אלקטרונים שיעברו דרך חריץ זה ופונקצית הגל שלהם תקרוס. מצד שני, אלקטרונים שלא יעברו דרך חריץ זה לא יעברו אינטראקציה פיסיקלית כלשהי כתוצאה מהגלאי אך עדיין ידוע כי הם עברו בחריץ השני (כיוון שהגלאי לא גילה אותם, לצורך העניין אנו יודעים שנשלח אלקטרון לעבר החריצים) ולכן פונקצית הגל שלהם גם תקרוס! המשותף לאלקטרונים שעברו דרך החריצים הוא רק המידע של הצופה לגבי מיקומם ומכאן שהצופה משפיע על המציאות הפיסיקלית. רעיון זה היה קשה מאד לעיכול ע"י איינשטיין שהמשיך להתנגד לו עד מותו. שאלתי היא מה עמדת הפיזיקאים כיום לגבי הנושא? (רוב ספרי המדע הפופולארי מסתיימים בשנות השלושים עם גילוי משוואת שרדינגר). עד כמה שידוע לי המועמדת המועדפת כיום לתיאורית האיחוד הגדול היא תיאוריית העל-מיתרים (או אחת מגילגוליה) שגורסת כי היקום הוא רב-מימדי. ממה שקראתי על התיאוריה לא הצלחתי להבין האם היא מתיישבת עם תפיסתו של איינשטיין או עם תפיסת מכניקת הקוונטים? כמו-כן האם קיימות דרכים אחרות לנתח את תוצאות מכניקת הקוונטים או שבאמת קיום נפש לא סיבתית מחוץ למציאות הפיסיקלית היא המסקנה היחידה? אשמח לשמוע דעות בנושא.
. רוב האנשים סביבי אינם מתעניינים כל כך בנושא, המעטים שכן מתעניינים כמעט תמיד ניגשים לנושא עם איזושהי גישה רוחנית שרואה את תיאוריית הקוונטים כחיזוק לתורת הקבלה או קיום הנפש או משהו כזה (ואני עובד בחברת הייטק, מדובר באנשים משכילים עם רקע אקדמי ריאלי). אבל לעניינינו - מובן לי כי הדרך להבין את ניסוי שני החריצים היא בהסתכלות על האלקטרון כגל שעובר דרך שובר גלים, השאלה היא איזה אינטראקציה קיימת בין הגלאי לאלקטרון במידה והגלאי לא גילה אלקטרון - כלומר אנו משגרים אלקטרון לעבר החריצים ומציבים גלאי על חריץ אחד, הגלאי לא גילה אלקטרון - פירוש הדבר שהגלאי לא השפיע על האלקטרון (לא פגע שום פוטון באלקטרון או משהו דומה), ובכל זאת האלקטרון מושפע מנוכחות הגלאי כיוון שעתה ידוע כי האלקטרון עבר בחריץ השני. כלומר לכאורה ההשפעה היחידה על האלקטרון היא הידיעה שהוא עבר דרך חריץ מסוים. אשמח לשמוע תיאוריה שמסבירה תופעה זו (כפי שציינתי בהודעה קודמת - תופעה זו מדגישה בעיני בצורה פשוטה ותמציתית את הבעייתיות של תורת הקוונטים, מבלי להיכנס לספינים, סוגי חלקיקים וכ'ו) מבלי להשתמש בתודעה של הצופה, קראתי על מספר תיאוריות שניסו להסביר את תופעות הקוונטים בצורה קלאסית אך לא ברור לי איך הן מיישבות את הבעייתיות של תופעת החריצים (כמו-כן אף אחת מהתיאוריות לא ממש תפסה עד כמה שידוע לי, אך אשמח בכל זאת לשמוע עליהן).