לשניכם
אהבה קלומביאנית לא דכאוני,והוא בעצם היחיד שהוא קומדיה. כל השאר,אם הם לא דכאוניים,אז הם דרמה. אז נכון,כולם ממש סרטים מעולים,ונכון שכשראיתי את "אור" ממש נהנתי,ונכון שללכת על המים והאסונות של נינה הם לא דכאוניים,אבל אני בכל זאת מרגיש בכל סרט ישראלי כיאילו אני בתוך קופסא דרמתית כזאתי שהקולנוע לא מצליח לצאת ממנה.למזלו של הקולנוע שזאת "אחלה" קופסה... חשוב לי לציין שהלוואי והיה לי חצי מהכישרון של האנשים שעסקו בסרטים הללו,והלוואי שאני יצליח לביים יום אחד סרט כזה,אבל הדרמה הזאתי היא מבחינתי כבר כאב בטן...