ישראלי שפוי
New member
קול ההיגיון
בין 67 ל-87 היו 20 שנה של שקט בשטחים בהם היינו חייבים כולנו כעם וכפוליטיקאים במיוחד לחזות את האינטפאדה הראשונה. חזיית האינטיפאדה הראשונה הייתה מביאה לנו שקט של שנים למשל- אם היינו גומרים על הסכם אוטונומיה בשטחים ועושים גדר כגבול. היו נחסכים לנו הרבה צרות, הרי ברור בתורת המשחקים כי כאשר עם מתמרד ומתמרמר ומקבל שיחות שלום, הוא מבין כי הצד השני מבין רק כוח. דבר זה יכניס אותנו לפלונטר גם בעוד 200 שנה. אבל לאותם פוליטיקאים שהיו אז בתפקידים בכירים אין בושה ללכת ולהיבחר שוב לראשות הממשלה ולאותן מפלגות להיחבר שום כמפלגות ה"גדולות" שלנו. גולדה שלמה מחיר כבד על מלחמת יום כיפור והם לא ישלמו מחיר על אלפי הרוגים משני הצדדים, כלכלה קורסת, מלחמת אחים אנטישמיות שגאתה בעלם? איפה התקשורת האסרטיבית שמשתינה עלינו בקשת ולא שואלת את השאלות הקשות? אותה תקשורת שמשדרת חדשות בלווין במקום בכבלים שמגיעים לכל בית בעזה ובשטחים אחרי פיגוע ונותנת כוח לחמאס ומודיעין על איך לפגוע בנו. אתן לכם דוגמא: בפיגוע הראשון בשווארמה ראש העיר שאל הכתב את השוטר מה היה קורה אילו חומר הנפץ היה שונה, כלומר פצצה יותר גדולה (ממש חדשותי). השוטר ענה כי לו היה יותר חומר נפץ היו לנו הרבה יותר הרוגים. אחרי זה שאל הכתב בטפשותו איפה יכל היה להתאבד המחבל כך שהיה יותר מסוכן, וכמובן המחבלים חזרו והתפוצצו שנית באותו מקום עם חומר נפץ שונה. אותה תקשורת, שכאשר בא אליה ערביי מתיחסת אליו כחיית מחמד ולא שואלת אותו את השאלות הקשות. אותה תקשורת שכתבים שלה מתנהלים לפי האינטרסים האישיים שלהם, לדוגמא אמנון אברמוביץ' שאמר לא לתקוף את שרון עד אחרי ההתנתקות. אם היו מגלים על שרון פרשייה מסויימת באותה תקופה, התקשורת לא הייתה משדרת אותה וכזה דבר לא קיים בשום מדינה אחרת בעולם. בכל מדינה אחרת בעולם אותו כתב היה מסיים את הקריירה ומפה מתחילה רפובליקת הבננות שלנו. הפתרון היחיד שאני רואה באופק הוא חילופי שטחים. קודם כל- לא יכול להיות שלערביי ישראל תהיה מדינה פה פלוס מדינה פלסטינאית בצד השני. כל אותם "הומנסטים" בשמאל שרוצים שתי מדינות ולשני עמים למעשה רוצים מדינה לערבים ועוד מדינה ליהודים וערבים, כלומר אין לנו מדינה המוגדרת כיהודית. לשם מה באנו לפה? יותר הגיוני מבחינת אנשי השמאל שמדברים על שלום לפנות 70,000 מתנחלים כאשר הם לא מסוגלים לפנות בפועל 10 מתנחלים מאשר לעשות חילופי שטחים ואפילו לא טרנספר אוכלוסייה. בחילופי שטחים ערביי ישראל יתנגדו בלב אך לא בפועל מכיון שערביי ישראל יפחדו להסתכסך עם אחיהם הפלסטינאים, כאילו הם לא רוצים אותם. התנגדות שלהם תראה לעולם כמה אנחנו הומניים אליהם וכמה טוב להם פה, שזה נוגד את האינטרס שלהם. כמובן שכל מי שירצה לצאת מהערים של ערביי ישראל ולחבור למדינה היהודית יוכל לעשות כן בטענה שאם לא הייתה להם מדינה הם היו חייבים להיות אזרחים פה, אבל ניתן להם מדינה בתוספת ערים מסויימות של ערביי ישראל ותמורתן נצרף את יהודה ושומרון אלינו ובכך נוכל להביא את התרבות של אהבה בין אחים, חובשי כיפות סרוגות וחילונים, שיעבירו אחד לשני את החיובי בו מכיוון שלא יהיה יותר ויכוח על השטחים.
בין 67 ל-87 היו 20 שנה של שקט בשטחים בהם היינו חייבים כולנו כעם וכפוליטיקאים במיוחד לחזות את האינטפאדה הראשונה. חזיית האינטיפאדה הראשונה הייתה מביאה לנו שקט של שנים למשל- אם היינו גומרים על הסכם אוטונומיה בשטחים ועושים גדר כגבול. היו נחסכים לנו הרבה צרות, הרי ברור בתורת המשחקים כי כאשר עם מתמרד ומתמרמר ומקבל שיחות שלום, הוא מבין כי הצד השני מבין רק כוח. דבר זה יכניס אותנו לפלונטר גם בעוד 200 שנה. אבל לאותם פוליטיקאים שהיו אז בתפקידים בכירים אין בושה ללכת ולהיבחר שוב לראשות הממשלה ולאותן מפלגות להיחבר שום כמפלגות ה"גדולות" שלנו. גולדה שלמה מחיר כבד על מלחמת יום כיפור והם לא ישלמו מחיר על אלפי הרוגים משני הצדדים, כלכלה קורסת, מלחמת אחים אנטישמיות שגאתה בעלם? איפה התקשורת האסרטיבית שמשתינה עלינו בקשת ולא שואלת את השאלות הקשות? אותה תקשורת שמשדרת חדשות בלווין במקום בכבלים שמגיעים לכל בית בעזה ובשטחים אחרי פיגוע ונותנת כוח לחמאס ומודיעין על איך לפגוע בנו. אתן לכם דוגמא: בפיגוע הראשון בשווארמה ראש העיר שאל הכתב את השוטר מה היה קורה אילו חומר הנפץ היה שונה, כלומר פצצה יותר גדולה (ממש חדשותי). השוטר ענה כי לו היה יותר חומר נפץ היו לנו הרבה יותר הרוגים. אחרי זה שאל הכתב בטפשותו איפה יכל היה להתאבד המחבל כך שהיה יותר מסוכן, וכמובן המחבלים חזרו והתפוצצו שנית באותו מקום עם חומר נפץ שונה. אותה תקשורת, שכאשר בא אליה ערביי מתיחסת אליו כחיית מחמד ולא שואלת אותו את השאלות הקשות. אותה תקשורת שכתבים שלה מתנהלים לפי האינטרסים האישיים שלהם, לדוגמא אמנון אברמוביץ' שאמר לא לתקוף את שרון עד אחרי ההתנתקות. אם היו מגלים על שרון פרשייה מסויימת באותה תקופה, התקשורת לא הייתה משדרת אותה וכזה דבר לא קיים בשום מדינה אחרת בעולם. בכל מדינה אחרת בעולם אותו כתב היה מסיים את הקריירה ומפה מתחילה רפובליקת הבננות שלנו. הפתרון היחיד שאני רואה באופק הוא חילופי שטחים. קודם כל- לא יכול להיות שלערביי ישראל תהיה מדינה פה פלוס מדינה פלסטינאית בצד השני. כל אותם "הומנסטים" בשמאל שרוצים שתי מדינות ולשני עמים למעשה רוצים מדינה לערבים ועוד מדינה ליהודים וערבים, כלומר אין לנו מדינה המוגדרת כיהודית. לשם מה באנו לפה? יותר הגיוני מבחינת אנשי השמאל שמדברים על שלום לפנות 70,000 מתנחלים כאשר הם לא מסוגלים לפנות בפועל 10 מתנחלים מאשר לעשות חילופי שטחים ואפילו לא טרנספר אוכלוסייה. בחילופי שטחים ערביי ישראל יתנגדו בלב אך לא בפועל מכיון שערביי ישראל יפחדו להסתכסך עם אחיהם הפלסטינאים, כאילו הם לא רוצים אותם. התנגדות שלהם תראה לעולם כמה אנחנו הומניים אליהם וכמה טוב להם פה, שזה נוגד את האינטרס שלהם. כמובן שכל מי שירצה לצאת מהערים של ערביי ישראל ולחבור למדינה היהודית יוכל לעשות כן בטענה שאם לא הייתה להם מדינה הם היו חייבים להיות אזרחים פה, אבל ניתן להם מדינה בתוספת ערים מסויימות של ערביי ישראל ותמורתן נצרף את יהודה ושומרון אלינו ובכך נוכל להביא את התרבות של אהבה בין אחים, חובשי כיפות סרוגות וחילונים, שיעבירו אחד לשני את החיובי בו מכיוון שלא יהיה יותר ויכוח על השטחים.