קול קורא לעוסקים באימונולוגיה:

קול קורא לעוסקים באימונולוגיה:

אני עוסק כרגע בפרוייקט כתיבה בנושא מערכת החיסון, וחשבתי לבקש מאנשם שמכירים את התחום קצת מהפקספקטיבה שלהם. מה שאני מחפש בעיקר הוא לא בהכרח המחקרים הכי עדכניים או התגליות הכי רלוונטיות לבריאות האדם ורפואה, אלא את הסיפורים הכי טובים: הדברים שגרמו לכם לתפוס את הראש ולמלמל "לא ייאמן", המנגנונים הכי אלגנטיים, ההפתעות הכי מפתיעות, הקוריוזים הכי מוזרים. גם סיפורים אישיים (שלכם או של מכרים) יתקבלו בשמחה.
כל תגובה ו/או הפניה למאמר/מקור תתקבל בברכה; אני אשמח במיוחד לשמוע דברים הנוגעים למערכות חיסון לא אנושיות, עם בונוס מיוחד למערכות חיסון לא של יונקים.

תגמול: אני לא יכול לשלם, כמובן
, אבל כל "תורם" שהסיפור שלו יעזור יזכה לתודתי הנלהבת, לאיזכור (אם ירצה) באגף ה-acknowledgements של הטקסט, וייתכן שבעוד כמה חודשים גם יהיה משהו שאפשר להחזיק ביד.

אני מעדיף לתקשר בנושא במסרים אישיים, אבל מי שרוצה בפומבי - אפשר גם את זה.


תודה לכולם



(הודעה זו תימצא גם בפורומים רלוונטיים אחרים ב"תפוז")
 

deathcaster

New member
רעיונות

א. מערכת המשלים, אני לא אתחיל להסביר לך מה זה כי אתה יודע, אני רק אגיד כי לדעתי היא מערכת מרתקת וראוי להזכירה בכל עבודה מקיפה על מערכת החיסון.

ב. מערכת החיסון של נמלים (גם חרקים אחרים... אבל נמלים קפץ לי לראש ראשון) מאפשרת להם להיות נשאים של כמה פתוגנים בעת ובעונה אחת, ולא ממש להפריע להן, מצד שני, יש את המאמר ההוא שאני זוכר שדיברנו עליו כאן שגילה כי פתוגן מסוים גורם לסוג מסוים של נמלים לשינוי התנהגות קיצוני וגורם להן להיות תוקפניות יותר.

ג. אמנם יונקים, אבל מערכת החיסון של משפחת הגמליים היא גם מרתקת, מעבר לעובדה כי הם היונקים היחידים (אם אני זוכר נכון) עם תאי דם אדומים בעלי גרעין, מערכת החיסון שלהם ייחודית- בראש ובראשונה במבנה הנוגדנים שלהם, מבנה שאפשר למחקר להתקדם בחקר הנוגדנים, חיסונים ותרופות ביולוגיות.

זה על רגל אחת... אני באמצע העבודה, אולי בערב תידלק לי נורה וירטואלית.
 

deathcaster

New member
קבל עוד אחד

יש המון אימונולוגים בעולם, המון מתעסקים עם אנטומיה של מע' החיסון, עם סרטן, מחלות אוטואימוניות, וכמובן עם תהליך הדלקת. כמובן שתהליך הדלקת במהותו, מרתק בזכות עצמו כמובן, הוא תהליך ריפוי, אבל אם הוא נמשך מעבר לשלב בו הריפוי מסתיים, הוא יכול להיות מזיק אף יותר מהגורם שהחל את תהליך הדלקת. בשנים האחרונות קבוצות מחקר שונות בעולם החלו לעסוק בתהליך ההחלמה מדלקת (The Resolution from Inflammation) שהוא תהליך לא פחות מרתק ואנו רחוקים מלדעת את התמונה המלאה שלו.

דברים שכן גילו בתהליך ההחלמה הוא שתאים של מערכת החיסון מבטאים רצפטורים, ליגנדים, יונים, אנזימים מסוימים (iNOS, NO, יוני כסף ואלומיניום, ספינגוזין 1 פוספאט, ספינגוזין קינאז, ליפואוקסוגנאז 15/12, ועוד מיני קללות כאלו) והביטוי שלהם משתנה בשלבים שונים בתהליך הדלקת וההחלמה ממנו.
הביטוי הזה הוא כ"כ משמעותי עד שכיום המחשבה הרווחת היא שמקרופאגים שהם המאסטרים בתהליך ההחלמה מדלקת, עוברים CLASS SWITCHING מתת אוכלוסיה של מקרופאגים דלקתיים למקרופאגים רזולוטיביים (נכנסים למצב של immuno-silencing) ולמעשה מאפשרים את סיום תהליך הדלקת ומתנקזים לצנרת לנאדיות הלימפה והרקמה חוזרת להומיאוסטאזיס.
הפוטנציאל הגלום בהבנה של תהליך ההחלמה מהדלקת הוא אדיר, אם נוכל לשלוט בפקטורים שגורמים למקרופאגים (אותו דבר מתרחש גם אצל לימפוציטים ונוטרופילים, אבל במובן הזה המקרופאגים הם השחקן הראשי וטכנית במצב החלמה מדלקת- הם ההכי נוחים לעבוד איתם) נוכל לשלוט במצבים של דלקתיות יתר כמו למשל קרוהן, קוליטיס ועוד רשימה ארוכה של מחלות.

גילוי נאות: אחת הקבוצות שעוסקות במנגנון זה היא המעבדה שבה עשיתי תואר שני, וכמובן גם בדוקטורט שלי הייתה נגיעה בנושא.

אולי שווה לך להתייחס לתת הנושא הזה?
 

squalus

New member
אתה רוצה שנכתוב לך סיפורים?

או סתם שנפנה את תשומת לבך למקרים מעניינים?
כי אני לא טוב בלספר סיפורים, אבל תמיד עניין אותי מערכת החיסון שיש באיצטלנים, ובפרט כל העבודה שנעשתה על self/non-self recognition באיצטלן המושבתי Botryllus schlosseri (המעבדה של בוקי רינקביץ' במכון לחקר ימים ואגמים פרסמה כמה מאמרים בנושא - Rinkevich)

אם אתה רוצה ללכת למודל עוד יותר בסיסי, אז המנגנון שקיים בספוגים הוא בכלל מגניב.
אתה יכול לקחת ספוג, לטחון אותו ולהפריד אותו לתאים בודדים, והתאים לאט לאט יתחילו לזוז ולהרכיב ספוג חדש.
אם תערבב תאים של 2 מינים שונים של ספוגים, הם יתמיינו מעצמם וירכיבו 2 ספוגים מבלי לערבב תאים משני מינים שונים. המנגנון עצמו מאוד פשוט ואלגנטי. ראה למשל את זה.
 

squalus

New member
יש לי רשימה שלמה של רפרנסים עליהם אם אתה רוצה

הכנתי עליהם פעם פרזנטציה קטנה.
 

squalus

New member
בבקשה:

קריאה נעימה!



Ben-Shlomo Rachel. 2008. The molecular basis of allorecognition in ascidians. BioEssays 30:1048-1051

Burger Max, Turner RS, Kuhns William and Weinbaum George. 1975. A possible model for cell-cell recognition via surface macromolecules. Philosophical Transactions of the Royal Society of London B 271:379-393

Cadavid Luis. 2005. Self/non-self discrimination in basal Metazoa: Genetics of allorecognition in the Hydroid Hydractinia. Integrative and Comparative Biology 45:623-630

Coombe Dierdre, Ey Peter and Jenkin Charles. 1984. Self/non-self recognition in invertebrates. The Quarterly Review of Biology 59:231-255

Grosberg, Richard. 1988. The evolution of allorecognition specificity in clonal invertebrates. The Quarterly Review of Biology 63:377-412

Grosberg Richard and Quinn James. 1986. The genetic control and consequences of kin recognition by the larvae of a colonial marine invertebrate. Nature 322:456-459

Hirose Euichi. 2003. Colonial allorecognition, hemolytic rejection, and viviparity in Botryllid ascidians. Zoological Science 20:387-394

Khalturin Konstantin, Panzer Zeev, Cooper Max and Bosch Thomas. 2004. Recognition strategies in the innate immune system of ancestral chordates. Molecular Immunology 41:1077-1087

Misevic Gradimir and Burger Max. 1993. Carbohydrate-carbohydrate interaction of a novel acidic glycan can mediate sponge cell aggregation. The journal of Biological Chemistry 268:4922-4929

Oka Hidemiti and Watanabe Hiroshi. 1957. Colony-Specificity in Compound Ascidians as Tested by Fusion Experiments. Proceedings of the Japan Academy 33: 657-659

Shneck Michael. 1991. Allorecognition in the colonial marine Hydroid Hydractinia (Cnidaria/Hydrozoa). American Zoologist 31:549-557

Weinbaum George and Burger Max. 1973. Two Component System for Surface Guided Reassociation of Animal Cells. Nature 244:510-512

Weismann Irving, Saito Yasunori and Rinkevich Baruch. 1990. Allorecognition histocompatibility in a protochordate species: Is the relationship to MHC somatic or structural? Immunological Reviews 113:226-241

Neng Yu, Margot S. Kruskall, Juan J. Yunis, Joan H.M. Knoll, Lynne Uhl, Sharon Alosco, Marina Ohashi, Olga Clavijo, Zaheed Husain, Emilio J. Yunis, Jorge J. Yunis, and Edmond J. Yunis, 2002. Disputed Maternity Leading to Identification of Tetragametic Chimerism. New England Journal of Medicine 346:1545-1552
 
למעלה