shomerpoliti
New member
"קום והתהלך בארץ..."
"קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל. וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל..." ארץ ישראל בה כמיליון בני אדם סובלים מעוני חמור ומרעב כרוני. ארץ ישראל בה הניכור הבינאישי הופך אותנו ערלי לב למצוקות הזולת. ארץ ישראל בה ממשלה אטומה למראות אזרחיה המחטטים בפחי זבל ומחפשים אוכל. אדם לאדם זאב. "זאת אכן אותה הארץ, זו אותה האדמה ואותה פיסת הסלע הנצרבת בחמה..." זו אינה אותה הארץ. כלכלה פושטת רגל, אזרחים פושטי יד וילדים משמשים בה קלפי מיקוח בין ממשלה לאזרחיה. "וכרמי עצי הזית ומסתור המעיין עוד שומרים על חלומה וחלומנו הישן..." ונראה שזה אפילו כבר אינו אותו חלום. הדאגה ההדדית נמוגה, נגוזה הפכה לבדיחה עצובה ונלעגת. הבוז והזלזול הפכו מטבע עובד לסוחר. "זעזוע קשה הן במשרד הבריאות, והן בלשכת ראש הממשלה ובמשרד האוצר" אומרות הכותרות משפט המגחך עוד יותר את המציאות. מזדעזע מי שמופתע. מי שמכיר את הנתונים, יכול לכאוב, יכול לדאוג, אבל לא להזדעזע. ולמה ממשלת ישראל מזועזעת??? האין חבריה רואים את המראות ושומעים את הקולות? האין הם חלק מהמקום הזה? האם זה לא תפקידם כמשרתי הציבור, המתפרנסים ממנו, לדעת את העובדות בכל רגע נתון? כנראה שלא. נתק. קום והתהלך בארץ ראש הממשלה. קום והתהלך בארץ שר האוצר. לך אל האנשים. לך עם האנשים. תסתכל להם בעיניים תראה את כאב המצוקה ואחר כך תחתום על תקציב המדינה, על קיצוצים בקיצבאות, על הקלות מס למי שמשתכרים למעלה מ 20,000 שקל, ועל אישור הקמת עוד התנחלות שואבת ממון מעבר לקו הירוק. ארץ אוכלת יושביה ועושה רושם שהיא עדיין לא שבעה. ויושביה, במספר הולך ועולה, גם הם רעבים. ללחם.
"קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל. וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל..." ארץ ישראל בה כמיליון בני אדם סובלים מעוני חמור ומרעב כרוני. ארץ ישראל בה הניכור הבינאישי הופך אותנו ערלי לב למצוקות הזולת. ארץ ישראל בה ממשלה אטומה למראות אזרחיה המחטטים בפחי זבל ומחפשים אוכל. אדם לאדם זאב. "זאת אכן אותה הארץ, זו אותה האדמה ואותה פיסת הסלע הנצרבת בחמה..." זו אינה אותה הארץ. כלכלה פושטת רגל, אזרחים פושטי יד וילדים משמשים בה קלפי מיקוח בין ממשלה לאזרחיה. "וכרמי עצי הזית ומסתור המעיין עוד שומרים על חלומה וחלומנו הישן..." ונראה שזה אפילו כבר אינו אותו חלום. הדאגה ההדדית נמוגה, נגוזה הפכה לבדיחה עצובה ונלעגת. הבוז והזלזול הפכו מטבע עובד לסוחר. "זעזוע קשה הן במשרד הבריאות, והן בלשכת ראש הממשלה ובמשרד האוצר" אומרות הכותרות משפט המגחך עוד יותר את המציאות. מזדעזע מי שמופתע. מי שמכיר את הנתונים, יכול לכאוב, יכול לדאוג, אבל לא להזדעזע. ולמה ממשלת ישראל מזועזעת??? האין חבריה רואים את המראות ושומעים את הקולות? האין הם חלק מהמקום הזה? האם זה לא תפקידם כמשרתי הציבור, המתפרנסים ממנו, לדעת את העובדות בכל רגע נתון? כנראה שלא. נתק. קום והתהלך בארץ ראש הממשלה. קום והתהלך בארץ שר האוצר. לך אל האנשים. לך עם האנשים. תסתכל להם בעיניים תראה את כאב המצוקה ואחר כך תחתום על תקציב המדינה, על קיצוצים בקיצבאות, על הקלות מס למי שמשתכרים למעלה מ 20,000 שקל, ועל אישור הקמת עוד התנחלות שואבת ממון מעבר לקו הירוק. ארץ אוכלת יושביה ועושה רושם שהיא עדיין לא שבעה. ויושביה, במספר הולך ועולה, גם הם רעבים. ללחם.