קונסז´ה....
און ריקו סליו קון לוס מוסוס האון לוגר לשוס. אן אל קמינו טינייה אמברה, אי לוס מוסוס אצ´רון לומברי אזר קרנה אל ריקו. און פרובה פסו אי לווינו גולור דה קרנה. אל פרובה טינייה סולו פאן סקו. פנסו קואלו וה אזר קון אסטה גואזמו דה קרנה. ססוביו אנריבה דה אונה מונטנייה צ´יקה אי מטיו אל פאן אן אל דומן כסוביו אריבה. לובידו אל ריקו אי אמפסו הגריטאר קה אל פרובה ססטה יבנדו אל דומן סויו. ספלארון אל ריקו אי אל פרובה: נו טייבי, סי מייבאטס. אלקאוו דישו אל ריקו: ואמוס אנדה שלמה אל ריי אי אל מוס ווה דיזיר קון קן אז לה רזון. ספוארון אי לקונטרון א שלמה אל ריי קואלו פאסו. פישין דישו אל ריי אל פרובה: לוואז הפאגאר אל ריקו אנסינה אי אנסינה. יורו אל פרובה קנו טיינה פאראס הפאגאר. טווה אמנדר האון וואפור כטנגו, ווס הלאבורר און אניו כטנגס פאראס הפאגאר, לדישו אל ריי. אל פרובה נו טינייה רמדיו, אי סליו הלבורר און אניו אן אל וואפור. פאסו אל אניו אי ווינו קון טלגה ינה אנדה אל ריי. לו יאמרון אל ריקו, אי אסטה קוואנדו וידו לה טלגה, סלגרו מונצ´ו. קואנדו סטוואן אנפרנטה, אל ריקו אי אל פרובה, טומו אל ריי פלטו דה טנקה אי אצ´ו אריינטו לאס פאראס. לו מניו אל פלאטו אי סליו קומו אונה קנטיקה. לדישו אל ריי אל ריקו: אל פרובה סה גוזאו דל דומן טויו, אי טו טוואס הגוזאר דלקנטיקה דאל. אי לדיו לאס פאראס אל פרובה. עשיר ומשרתיו יצאו לדרך ארוכה. בדרך חש העשיר ברעב ומשרתיו הדליקו אש על מנת לצלות עבורו בשר. עני עבר במקום והריח את הבשר, אלא שהיתה לו רק פת לחם יבשה. עלה העני על הגבעה והניף את פרוסת הלחם אל העשן שעלה מהאש. ראה העשיר את מעשיו, התרגז ואמר לעני שהוא גונב ממנו את העשן. רבו והתווכחו ולבסוף אמר העשיר: נלך אל שלמה המלך שישפוט מי צודק. אחרי שהמלך שמע את המעשה ציווה על העני לשלם לעשיר בעד העשן, כך וכך כסף. בכה העני שאין ביכולתו לשלם. המלך ציווה אותו לעבוד שנה על אוניה השייכת לו ולהביא את התמורה. עבד העני שנה וחזר אל המלך עם שקיק מלא מצלצלין. קראו לעשיר וכאשר שניהם עמדו מול המלך, לקח הוא קערת מתכת ושפך את תכולת השקיק לקערה. כאשר נענע אותה נשמעה כמעין מנגינה. אמר המלך לעשיר: הוא נהנה מהעשן שלך ואתה תהנה עכשיו מהמנגינה שלו ! ומסר את הכסף לעני שבת אלגרה לכולםםםםםםםםם.
און ריקו סליו קון לוס מוסוס האון לוגר לשוס. אן אל קמינו טינייה אמברה, אי לוס מוסוס אצ´רון לומברי אזר קרנה אל ריקו. און פרובה פסו אי לווינו גולור דה קרנה. אל פרובה טינייה סולו פאן סקו. פנסו קואלו וה אזר קון אסטה גואזמו דה קרנה. ססוביו אנריבה דה אונה מונטנייה צ´יקה אי מטיו אל פאן אן אל דומן כסוביו אריבה. לובידו אל ריקו אי אמפסו הגריטאר קה אל פרובה ססטה יבנדו אל דומן סויו. ספלארון אל ריקו אי אל פרובה: נו טייבי, סי מייבאטס. אלקאוו דישו אל ריקו: ואמוס אנדה שלמה אל ריי אי אל מוס ווה דיזיר קון קן אז לה רזון. ספוארון אי לקונטרון א שלמה אל ריי קואלו פאסו. פישין דישו אל ריי אל פרובה: לוואז הפאגאר אל ריקו אנסינה אי אנסינה. יורו אל פרובה קנו טיינה פאראס הפאגאר. טווה אמנדר האון וואפור כטנגו, ווס הלאבורר און אניו כטנגס פאראס הפאגאר, לדישו אל ריי. אל פרובה נו טינייה רמדיו, אי סליו הלבורר און אניו אן אל וואפור. פאסו אל אניו אי ווינו קון טלגה ינה אנדה אל ריי. לו יאמרון אל ריקו, אי אסטה קוואנדו וידו לה טלגה, סלגרו מונצ´ו. קואנדו סטוואן אנפרנטה, אל ריקו אי אל פרובה, טומו אל ריי פלטו דה טנקה אי אצ´ו אריינטו לאס פאראס. לו מניו אל פלאטו אי סליו קומו אונה קנטיקה. לדישו אל ריי אל ריקו: אל פרובה סה גוזאו דל דומן טויו, אי טו טוואס הגוזאר דלקנטיקה דאל. אי לדיו לאס פאראס אל פרובה. עשיר ומשרתיו יצאו לדרך ארוכה. בדרך חש העשיר ברעב ומשרתיו הדליקו אש על מנת לצלות עבורו בשר. עני עבר במקום והריח את הבשר, אלא שהיתה לו רק פת לחם יבשה. עלה העני על הגבעה והניף את פרוסת הלחם אל העשן שעלה מהאש. ראה העשיר את מעשיו, התרגז ואמר לעני שהוא גונב ממנו את העשן. רבו והתווכחו ולבסוף אמר העשיר: נלך אל שלמה המלך שישפוט מי צודק. אחרי שהמלך שמע את המעשה ציווה על העני לשלם לעשיר בעד העשן, כך וכך כסף. בכה העני שאין ביכולתו לשלם. המלך ציווה אותו לעבוד שנה על אוניה השייכת לו ולהביא את התמורה. עבד העני שנה וחזר אל המלך עם שקיק מלא מצלצלין. קראו לעשיר וכאשר שניהם עמדו מול המלך, לקח הוא קערת מתכת ושפך את תכולת השקיק לקערה. כאשר נענע אותה נשמעה כמעין מנגינה. אמר המלך לעשיר: הוא נהנה מהעשן שלך ואתה תהנה עכשיו מהמנגינה שלו ! ומסר את הכסף לעני שבת אלגרה לכולםםםםםםםםם.
