קונספירציית "בני גורן"
המיקום: מקלט תת קרקעי בנבכי העיר חיפה. הזמן: חורף 1958, שעת לילה מאוחרת. "זהו יוסי, כמעט סיימנו, תעביר לי את העט השחור בבקשה. אבל בוס! אמרת שזה יקח הרבה זמן ! שיש לנו עוד הרבה עבודה!.. אתה חייב להתווכח על כל דבר? תן לי את העט השחור, סיימנו את החלק הראשון של התוכנית, כעת עלינו להפיץ את הספר הזה בכמה שיותר מקומות, אה ויוסי..אני רוצה שהסוכנים שלנו בכל התיכונים בארץ יקבלו את הספר הזה בחינם" "אין בעיה בוס, תראה את זה כמובצע". "ותן לי את העט השחור" "בבקשה בוס" "..כל הזכויות שמורות ל..., יוסי, יש לך רעיון לשם קצר ופשוט, אתה מבין למה אני מתכוון, משהו קליט.." "אמממ..אבל מה רע בשם שלך בוס, יהושפט בן חורין זה שם יפיפה" "לא יוסי, אני לא יכול לחתום בשמי, התוכנית גדולה מדי מכדי שאוכל לחתום בשמי האמיתי". "אמממ..אתה צודק בוס, אתה כל כך חכם..אממ..אולי "אביב..אביב גפן?" "לא! תן לי משהו קליט! שם שנשמע חכם, אביב גפן לא מתאים" "אממ..אולי בנימין ..בנימין גורן!" "הממ..בנימין גורן...בנימין גורן...ארוך מדי...בני! בני גורן זה זה!, "כל הזכויות שמורות..לבני גורן..כל המשכפל, מעתיק, מצלם, סורק בכל אמצי אופטימי או מכני, יועמנד לדין". "אבל בוס, מהו סורק?" "לך תדע יוסי, מה ימציאו בעוד כמה שנים...ועכשיו..לעבודה!" "אין בעיה בוס, אני אתחיל את החלוקה כבר מחר בבוקר !" "לא! החלוקה מתחילה כבר מרגע זה!, אסור לנו לעקב את התוכנית!" "אבל בוס..השעה עכשיו.." "בלי אבל, צא לדרך!" "או...אוקי בוס" באותו לילה יצאה התוכנית לפועל, מאותו רגע ואילך, לא היה ניתן לעצור, נכנסתי למסחרית שחנתה מעל המקלט, עם ארגז מלא בדפים כתובים,נסעתי לעבר ביתו שלו דני, מההוצאה לאור, דפקתי בקרוון שחנה ליד הרציף, הוא פתח לי "תגיד לי השתגעת!? אתה יודע מה השעה!? מה אתה רוצה!?" "דני, סיימנו." "מה סיימתם?" "-התוכנית- סיימנו את החלק הראשון שלה" "זה לא יכול להיות, יהופשט אמר שזה יקח לו 3 שנים לכל הפחות לערוך את זה.." "דני, הכל כאן בארגז, תתחיל בעבודת השכפול" "אבל..זה לא ייתכן.." "דני, עכשיו, מחר אני בא לאסוף 100 עותקים מהספר" מסרתי לו את הארגז השחור, הוא היה המום, החזיק את הארגז בידיו, ונישאר עם דלת פתוחה, בנתיים הלכתי משם, עם בטן מלאה בפרפרים, נסעתי הביתה. 5:00 בבוקר צילצול השעון העיר אותי בבהלה, שינה של שעתיים לא בדיוק הספיקה לי אבל כשנזכרתי במטרה, קמתי כחדש. לקחתי את המפחתחות של המכונית, את דף המידע על הסוכנים שלנו בתיכונים השונים, ונסעתי לכיוון הצריף של דני. "כשהגעתי דני מיד יצא אלי ומסר לי את הארגז הראשון מלא בספרים, תתחיל באיזור חיפה, משם לתל אביב. אני לא רוצה שיהיה סוכן אחד שלא יקבל את הספר. "אתה יודע שאתה יכול לסמוך עלי". "כן, אני יודע" אמר. עוד באותו היום הספקתי לחלק את הספרים לכל הסוכנים, "בקרוב זה יגיע גם לחנויות, כשזה יגיע, נודיע לכם ואתם תודיע לתלמידים שלכם לרכוש את הספר" אמרתי לכל סוכן כשמסרתי לו את הספר. בסביבות השעה 2:00 בלילה סיימתי את לחלק את הספר האחרון. נסעתי ישר לכיוון המקלט שם יהושפט ישב, ניכנסתי, "ששקט..לא עכשיו" ראיתי כותב וכותב וכותב על לוח גדול, כל מיני דברים לא ברורים.. "סיימתם?" "כן בוס, כל הסוכנים קיבלו" "יפה, יוסי, אמרתי לך כבר שאתה אחלה בחור?" "לא בוס" "יוסי?" "כן בוס?" "אתה אחלה בחור" "תודה בוס" "לך לישון, תנוח קצת, מחר מחכה לך יום ארוך." "לילה טוב" "לילה טוב" למחרת שוב קמתי מוקדם בבוקר, נסעתי לצריף של דני לפני שהספקתי לנקוש על הדלת הוא פתח "הנה.." הוא דחף לי ארגז אחד ליד, "ארבעת אלו, זה בשביל החנויות באיזור חיפה, ארבעת אילו לאיזור תל אביב, ואלה שם לאיזור הדרום" "אוקיי" העניים של דני היו אדומות, מיסתבר שהוא לא יישן שני לילות. "דני לך לישון, מכאן אני אדאג לכל." העמסתי הכל על המסחרית, בתוך שבוע חנויות בכל הארץ קיבלו את הספר. זמן: אביב 1958 מקום: מקלט תת קרקעי, איזור חיפה "יש ביקוש, החנויות מדווחות על מכירה של חצי מכמות הספרים, כמו לחמניות" "בוס, האם כבר יש לנו את הסכום לביצוע השלב השני?" "לא! אמרתי לך, אנחנו צריכים לפחות 19 מיליארד דולר!" "אבל בוס..זה יקח...50 שנה!" "אז 50 שנה שיהיה!" אנחנו עדיין ממתינים לצבירת הסכום. נשארו לנו 6 שנים. ואז תגלו מה היה שלב ב´ של התוכנית מוהאהאאהאהאה ~~!!!
המיקום: מקלט תת קרקעי בנבכי העיר חיפה. הזמן: חורף 1958, שעת לילה מאוחרת. "זהו יוסי, כמעט סיימנו, תעביר לי את העט השחור בבקשה. אבל בוס! אמרת שזה יקח הרבה זמן ! שיש לנו עוד הרבה עבודה!.. אתה חייב להתווכח על כל דבר? תן לי את העט השחור, סיימנו את החלק הראשון של התוכנית, כעת עלינו להפיץ את הספר הזה בכמה שיותר מקומות, אה ויוסי..אני רוצה שהסוכנים שלנו בכל התיכונים בארץ יקבלו את הספר הזה בחינם" "אין בעיה בוס, תראה את זה כמובצע". "ותן לי את העט השחור" "בבקשה בוס" "..כל הזכויות שמורות ל..., יוסי, יש לך רעיון לשם קצר ופשוט, אתה מבין למה אני מתכוון, משהו קליט.." "אמממ..אבל מה רע בשם שלך בוס, יהושפט בן חורין זה שם יפיפה" "לא יוסי, אני לא יכול לחתום בשמי, התוכנית גדולה מדי מכדי שאוכל לחתום בשמי האמיתי". "אמממ..אתה צודק בוס, אתה כל כך חכם..אממ..אולי "אביב..אביב גפן?" "לא! תן לי משהו קליט! שם שנשמע חכם, אביב גפן לא מתאים" "אממ..אולי בנימין ..בנימין גורן!" "הממ..בנימין גורן...בנימין גורן...ארוך מדי...בני! בני גורן זה זה!, "כל הזכויות שמורות..לבני גורן..כל המשכפל, מעתיק, מצלם, סורק בכל אמצי אופטימי או מכני, יועמנד לדין". "אבל בוס, מהו סורק?" "לך תדע יוסי, מה ימציאו בעוד כמה שנים...ועכשיו..לעבודה!" "אין בעיה בוס, אני אתחיל את החלוקה כבר מחר בבוקר !" "לא! החלוקה מתחילה כבר מרגע זה!, אסור לנו לעקב את התוכנית!" "אבל בוס..השעה עכשיו.." "בלי אבל, צא לדרך!" "או...אוקי בוס" באותו לילה יצאה התוכנית לפועל, מאותו רגע ואילך, לא היה ניתן לעצור, נכנסתי למסחרית שחנתה מעל המקלט, עם ארגז מלא בדפים כתובים,נסעתי לעבר ביתו שלו דני, מההוצאה לאור, דפקתי בקרוון שחנה ליד הרציף, הוא פתח לי "תגיד לי השתגעת!? אתה יודע מה השעה!? מה אתה רוצה!?" "דני, סיימנו." "מה סיימתם?" "-התוכנית- סיימנו את החלק הראשון שלה" "זה לא יכול להיות, יהופשט אמר שזה יקח לו 3 שנים לכל הפחות לערוך את זה.." "דני, הכל כאן בארגז, תתחיל בעבודת השכפול" "אבל..זה לא ייתכן.." "דני, עכשיו, מחר אני בא לאסוף 100 עותקים מהספר" מסרתי לו את הארגז השחור, הוא היה המום, החזיק את הארגז בידיו, ונישאר עם דלת פתוחה, בנתיים הלכתי משם, עם בטן מלאה בפרפרים, נסעתי הביתה. 5:00 בבוקר צילצול השעון העיר אותי בבהלה, שינה של שעתיים לא בדיוק הספיקה לי אבל כשנזכרתי במטרה, קמתי כחדש. לקחתי את המפחתחות של המכונית, את דף המידע על הסוכנים שלנו בתיכונים השונים, ונסעתי לכיוון הצריף של דני. "כשהגעתי דני מיד יצא אלי ומסר לי את הארגז הראשון מלא בספרים, תתחיל באיזור חיפה, משם לתל אביב. אני לא רוצה שיהיה סוכן אחד שלא יקבל את הספר. "אתה יודע שאתה יכול לסמוך עלי". "כן, אני יודע" אמר. עוד באותו היום הספקתי לחלק את הספרים לכל הסוכנים, "בקרוב זה יגיע גם לחנויות, כשזה יגיע, נודיע לכם ואתם תודיע לתלמידים שלכם לרכוש את הספר" אמרתי לכל סוכן כשמסרתי לו את הספר. בסביבות השעה 2:00 בלילה סיימתי את לחלק את הספר האחרון. נסעתי ישר לכיוון המקלט שם יהושפט ישב, ניכנסתי, "ששקט..לא עכשיו" ראיתי כותב וכותב וכותב על לוח גדול, כל מיני דברים לא ברורים.. "סיימתם?" "כן בוס, כל הסוכנים קיבלו" "יפה, יוסי, אמרתי לך כבר שאתה אחלה בחור?" "לא בוס" "יוסי?" "כן בוס?" "אתה אחלה בחור" "תודה בוס" "לך לישון, תנוח קצת, מחר מחכה לך יום ארוך." "לילה טוב" "לילה טוב" למחרת שוב קמתי מוקדם בבוקר, נסעתי לצריף של דני לפני שהספקתי לנקוש על הדלת הוא פתח "הנה.." הוא דחף לי ארגז אחד ליד, "ארבעת אלו, זה בשביל החנויות באיזור חיפה, ארבעת אילו לאיזור תל אביב, ואלה שם לאיזור הדרום" "אוקיי" העניים של דני היו אדומות, מיסתבר שהוא לא יישן שני לילות. "דני לך לישון, מכאן אני אדאג לכל." העמסתי הכל על המסחרית, בתוך שבוע חנויות בכל הארץ קיבלו את הספר. זמן: אביב 1958 מקום: מקלט תת קרקעי, איזור חיפה "יש ביקוש, החנויות מדווחות על מכירה של חצי מכמות הספרים, כמו לחמניות" "בוס, האם כבר יש לנו את הסכום לביצוע השלב השני?" "לא! אמרתי לך, אנחנו צריכים לפחות 19 מיליארד דולר!" "אבל בוס..זה יקח...50 שנה!" "אז 50 שנה שיהיה!" אנחנו עדיין ממתינים לצבירת הסכום. נשארו לנו 6 שנים. ואז תגלו מה היה שלב ב´ של התוכנית מוהאהאאהאהאה ~~!!!
לאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!! לא מספיק הוא שיגע את את השכל היום??? אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הא? רגע עכשיו שוב פתחתי את תיבת הסמלים להודעה ויש פה סמלים אחרים.. הנה יש פה שוב
