קוראת עכשיו את "גלגמש המלך" - סילברברג

טאסנים

New member
קוראת עכשיו את "גלגמש המלך" - סילברברג

הסיפור מרתק, המנהגים , האמונות, יושבי המקום. יפה הקשר הכמעט לא מורגש שבין בני האנוש לאלים, גלגמש, למרות שיש בו שני שליש מהאלוהות , התחושה היא שהוא אנושי בכלל, עד עתה מצטייר לנו, אולי רק לי, עולם אנושי נטול ניסים ואלים (חוץ מהאמונה של התושבים שמקפידים על כל הפולחנים למען האלים, להם הם רוכשים אמונה בלתי מעורערת). ואז מדי פעם רמז קטן מבצבץ שהופך את כל ההתלבטויות להוכחה ניצחת לקיומם הוודאי של האלים. תהיתי אם תאוריו של סילברברג הם פרי דמיונו, ואז הופתעתי לגלות בספרה של ש.שיפרה על גילגמש, תיאורים שמות ומנהגים זהים לאלו שבספר הבדיוני. הספר של ש. שיפרה לא בידי, לא הספקתי לברור עד כמה הסיפורים הם מקוריים מהתקופה הקדומה. זה בהחלט מסקרן .
 

Thestral

New member
וואו, התחלתי לקרוא את הספר הזה פעם../images/Emo108.gif

אני חייב לציין שלא הצלחתי להתמיד בו. אני לפחות שמח שאת נהנית מהחוויה.
 

טאסנים

New member
אתה זוכר למה לא אהבת?

ואתה מנהל פורום מיתולוגיה, מכאן הנושא הוא לא הבעייה
אני נהנת לקרוא את זה כסיפור ונהנת שבעתיים שיש לו איזה קשר למקור ולתקופה.
 

Thestral

New member
אם אני זוכר נכון, היה לי קשה../images/Emo108.gif

להתחבר לסגנון הכתיבה וההצגה של הסיפור, לא סחף אותי
 

Y. Welis

New member
או, הוא וותיק מאוד. תרגם עשרות אם לא מאות

ספרים, בעיקר מותחנים, בלשים ועוד (אולי גם חילטר בכתיבת טרזן או שניים, כמו בני דורו). יש לו שפה יפה עדיין, והוא תרגם יפה את מעט המד"ב שניתן לו ב'עם עובד' (ר' 'מעבר לעלטה' של לה גווין, שעדיף בכל דבר על הנוסח החדש 'יד שמאל של החושך'), וחבל שלא ניתן לו עוד. אגב אותם רמזים לקיומם של האלים, הם שלדעתי הופכים את הספר מרומן היסטורי, לפנטסיה (היסטורית אולי) מלאה, למרות שהוא מקוטלג בד"כ כרומן היסטורי (דובר על זה בזמנו בפורום 161). הוא אגב מציג ורסיה אחת של הסיפור (עניין הנחש והאלמוות). יש נוספות שבהן גילגמש מגיע רחוק יותר, וכאלה שהוא נכשל.
 

טאסנים

New member
טוב, זה תחום זר- ספרי מתח ובלשנים

מקוטלג כרומן הסטורי? על הכריכה רשום "מדע בדיוני" והוא , לדעתי גם לא משתייך לשם, משהו ביניים (בין ההיסטורי לפנטזייה) אולי "רומן מיתולוגי"? לגבי השורה האחרונה, עוד צריכה להמשיך לקרוא. ואצטרך לחזור לתירגומים של גלגמש, כדי שאוכל להשוות. בעניין המעבר בין המציאות לפנטזיה, זה נעשה בתחכום רב למשל בהתחלה
ספויילר!!
הסצינה המזעזעת בה כל המשרתים יורדים לבור עם ארונו של המת, אתה רק בז לאמונה שהמת חוזר במותו כאל, אתה חש שכולם שם נקברים בגלל אמונה תפלה, כלומר באופן סתמי ומחריד, רק מאוחר יותר סילברברג מידע אותך, הקורא, שיש דברים בגו, האלוהות אכן קיימת. הוא הופך את האמונה ההיסטורית לממשית.
 

Y. Welis

New member
במהדורות באנגלית לא נאמר מד"ב

למרות שם המחבר - בין השאר כי סילברברג חובב הארכיאולוגיה, כתב גם ספרי הרפתקאות (אחד מספרי המד"ב שלו, 'על פני מיליארד שנה' המצויין, הוא בעצם הרפתקאה ארכיאולוגית עם מד"ב). אבל בכל מקרה זו פנטסיה, ולו היסטורית או מיתית. אגב קבירת המשרתים עם האדון המת התקיימה בעוד תרבויות, כמו בזו הנורדית, ותועדה ע"י כרוניקאים רוסים עד לתחילת ימי הביניים (הויקינגים סחרו איתם מהים הבלטי ולתוך הנהרות).
 

Thestral

New member
גם במצרים../images/Emo108.gif

היו נוהגים לקבור עם הפרעונים פסלים של המשרתים שלהם שישרתו אותם בעולם הבא שלהם.
 

Y. Welis

New member
פסלים זה עוד טוב - לא איכפת להם כ"כ...

אגב פסלים, עם קיסר סיני אחד קברו 5000 פסלי חיילים (או אולי יותר), באחד מאתרי הקבורה הגדולים בעולם. מה שנקרא לקחת איתך צבא... (כמו להניח שיום אחד כל הרווחים שעשית במשחקים אונליין, יתממשו במציאות).
 

Thestral

New member
מצאו כבר יותר../images/Emo108.gif

מסתבר שזה היה מאוד פופולרי בימי הקיסרות, אפילו נגעו בנושא ב"טומב ריידר 2" וב"המומיה 3"
 

טאסנים

New member
הא!

היה לי וויכוח עם ההורים בנושא, הם טענו שבנוסף לפסלים קברו במצרים גם אנשים- את כל האנשים.
 

Thestral

New member
קרה מדי פעם../images/Emo108.gif

לא היה נהוג כל-כך וגם כשקרה, הם נקברו בחללים אחרים לגמרי מקבר המלך.
 

Y. Welis

New member
אתר עם תרגומי אגדות ומיתולוגיות בחינם

http://poetrytrans.com/ עם הסתייגות קלה - המתרגם (יותר 'מעבד') אריה סתיו, לא תמיד הבין בדיוק מה הוא מתרגם, ולא קרא את החומרים (ובמיוחד לא התייעץ עם אף אחד שמבין, וזה חבל במיוחד), כך שיש לא מעט טעויות בדבריו. אבל כדי לקבל מושג כללי על התחום, ההקדמות שלו יספיקו (כמו כן המאמרים המקצועיים שהובאו בסוף התרגום, משל אנשי אקדמיה מוכרים בתחומם).
 
למעלה