אני מבקשת סליחה מכל קורבנות השלום כבר איני בוכה למראה חלקי גוף פזורים ברחובות תל אביב המוות נוגע בי באלפי דרכים משפשפת מעליי את הזעה רוצה לחיות ולשכוח זעקות כאב קורעות אוויר דחוס כל כך ממשיים שאני יכולה לגעת השקט שאחרי המוות מפחיד יותר מתמיד
שדה קרב בשדה הקרב עמדתי, מוקף בזעם המתים. גופות אכולות למחצה זועקות אלי, זעקות אימה ופחד. הגופות המעונות, נראות חיות לרגע, ולא עוד. אולי ביום מן הימים, אוכל שוב להביט אל תוך עיני, ולסלוח. הלוואי שיבוא כבר השלום סהרור
