קורה לכם לפעמים

קורה לכם לפעמים

שאתם בסדר, כלומר, הכל בסדר, אתם מרגישים טוב, אבל... חסר משו? לא יודע... לפעמים פשוט בא לי איזה גל כזה, שסוחף אותי לגמרי... ופשוט בא לי חיבוק. בא לי מישו לשתות איתו שוקו, לראות איתו סרט... לחייך, סתם ככה, רק בגלל שהוא כאן, איתי... ואני לבד. אני, מחשב. ואז מתחילים השיטוטים בפלי-ליסט של הוינאמפ, חיפוש נואש אחר שירים נואשים לא פחות. שירים קורעים כאלו, שמתחברים אליהם בצורה טוטאלית. ואז אני מחפש מישו לדבר איתו. על כל דבר. לתקשר, כמה שיותר, ומהר. שולחים שאלות, בודקים, חושבים. אבל זה לא משנה. אני עדיין כאן. לבד. מומין
 

marco

New member
מבין לחלוטין

זה החורף וזה הרבה מעבר לזה. זו תחילת המוכנות לקשר זוגי, למגע שאינו רק סקס וסליחה על המילה הגסה- לזוגיות. מומין-יקירי, תחושה עמוקה בי אומרת שימי שתיית השוקו שלך לבד קרובה לסיום. מאחד מאחיך הגדולים (כן, כן הקומיקס כלולים בעיסקה...
)
 

יובל16

New member
כל הזמן... בכל מקום... בכל שעה.

אני כל כך מבין למה אתה מתכוון... ואני כל כך באותו מצב...
. ותמיד מחפשים את האחד שיבין מה קרה. ולא ישאל שאלות... אלא שפשוט יבין וידע. אבל אין אחד כזה... עדין... אבל שיר יש לי... שיר נורא מדכא... אבל שעצובים הוא ממש נכון... קוראים לו All by myself של הזמר Eric Carmen. אני בטוח שאתם מכירים אותו... all by myself, don´t wanna be all by myself. כן... שיר נכון מאוד... מדכא מאוד...
 

MARMELAD

New member
זאת ההתבגרות שלך אח שלי

גם אני עברתי את זה (זה בגנים).... לא, סתם. זה מגיע לכל אחד השלב הזה. הכל לכאורה בסדר, אין לך שום בעיה משמעותית, אתה לא בסכסוך רציני עם אף אחד משמעותי, אבל אתה מבלה (קצת) יותר מדי לבד. ואתה (קצת) עצוב מזה. לא עצב של דמעות והטחת הראש בקיר, אבל עצב מסוים. לחורף יש כאן שיקול. לעובדה שאין לך בן זוג גם. אבל אילו דברים טובים יש לך..... ימבה. יש לך חברים. יש לך משפחה. יש לך את עצמך. ועם שלושת הדברים האלה, אפשר לעשות הכל. קח איזה חבר, לך איתו סתם, לטיול ברגל. או לשינקין, למדוד משקפי שמש. או לאיזה סרט מטומטם. או לאכול באיזו מסעדה פנסי שמנסי. ביום שננעלתי בבית הייתי מבועס חבל על הזמן. לקחתי את חברה שלי, והלכנו לסרט - לא רק בלונדינית. סרט מטומטם לגמריי. אבל יצאנו מחויכים נורא. אז תשה דברים כייפים, קטנים. צ´פר את עצמך באיזה חולצה שתעשה אותך סקסי. תקנה סבון פנים מיוחד. סתם, בשביל הפינוק. או קצף אמבטיה. תקרא איזה ספר עצוב, שאחרי שתסיים אותו תראה שהמצב לא כזה גרוע. לך לקולנוע. תטלפן לחברים שלך. עכשיו. ותזכור שתמיד תמיד אני
. נורא. גיא
 

fayd

New member
אוי כמה שאני מבין אותך

אצלי זה היה בידיוק ככה עד שפגשתי את טום אתה פשוט צריך חבר,בן זוג,זיון,משהוא רק לא ליהיות לבד תצא לבלות למועדונים תיפגוש אנשים תכיר תיפתח טוב דיי אני מרגיש כמו רות סירקיס בקיצור אתה לא צריך ליהיות לבד זה הכול.
 

MARMELAD

New member
ושכחתי גם לאמר

שהעובדה שאתה, מומין, מגיע לאגודה... זה כבר צעד ענקי קדימה. אבל בכלל אתה צועד קדימה במרץ. אז סחת´ן. ופייד... רות סירקיס??? לא פחות ולא יותר..... חחחח... בסוף עוד אני אמנה אותך לטבח הפורום
!
 
הלו הלו

ככה ממנים מישו לכזה תפקיד? בלי בחינות? בלי השוואה? אני אישית מבשל גם כן, ושמעתי שהטרמפיסט מכין אחלה פסטה. נצטרך לעשות תחרות. וכן, אני יודע שעשיתי התקדמות עצומה, ואני מאוד גאה בעצמי על זה שלקחתי סיכון והלכתי לאגודה, וסיפרתי לחבר טוב שלי, ובכלל... בחודשיים האחרונים קרה מהפך מאוד דרסטי. ופייד... עזוב את ההרגשה הזו, שאתה מדוכא. מה שממש, אבל *ממש* מעצבן אותי, זה שאני יודע שזה בגלל שאין לי חבר. ואני שונא את זה. אני מרגיש כאילו הזין שלי מושך את כל הגוף שלי למעיין דיכאון כזה. אם הוא לא מקבל את שלו ואם הוא לא שמח, כל הגוף יסבול. שונא את זה כל כך, את הרדידות הזו, כמו איזו ביצה טיפשית. ואני ירגיש הרבה יותר גרוע אם יהיה לי חבר ואז הכל יהיה טוב. הרבה יותר. אז אני אדע - אני כזה רדוד. לא משנה איך החיים שלי, איך אני, אם יש לי חבר - הכל טוב. אני כל כך לא רוצה להיות כזה. מומין האח הקטן של הפורום, ועכשיו - דיכאון free!
 

אלי פלס

New member
בישולים בישולים

מי יודע להכין בורי ברוטב חרדל עם כרכום??? ותפוחי אדמה קטנים ברוטב שמנת פטריות עם יין לבן... (אממ...יאמי) מי??? (אלי משוויץ באחת המנות היחידות שהוא יודע להכין. ותודה למיכאל (שף במסעדה בה עבדתי שלושה חודשים).)
 

זורבבל

New member
בגלל שלהכניס למיקרו ולחמם ../images/Emo71.gif

זה לא ממש בישול אני מסיר את מועמדותי לתואר שף הפורום עוד בטרם הוצגה. אבל אם אם לשפים פה יש מתכונים מהרים וקלים לאדם שתמיד אבל תמיד לחוץ בזמן אז זה המקום
(האמת שהמקום הוא לא פה אלא בפורום בישול, אם קיים, אבל בכל זאת...)
 
יש כמה

קח כמה תפוחי אדמה (מקולפים לא חובה, אבל מומלץ), תחתוך, שים בתבנית שיכבה אחת. אז תוסיף רוטב שמורכב מהרבה שמנת, קצת שמן זית, הרבה פפריקה מתוקה, ותבל לפי הטעם. תכניס לתנור ל15 דקות לחום מקסימלי, אז בערבב ותכניס לעוד 15 דקות. יוצא מעולה. וכמובן יש את הסידרה של תבשילי טבעול במחבת. לא גורמה, אבל טעים, מהיר, ומספק ביותר. מומין איפה שמתי את כובע השף?
 

MARMELAD

New member
והנה משהו שבחיים לא נצליח לעשות:

יש תוכנית בישול ב BBC PRIME. מגיעים לאולפן שני מועמדים, כל אחד מהם מביא קניות בסך 5 פאונד. הם מראים את הקניות שלהם לצופים, ולכל אחד מצטרף שף. במשך חצי שעה השפים, למרות שלא ידעו מה האורחים עומדים להביא, צריכים להכין ארוחה שלמה מהקניות בחמשת הפאונד האלה. בישול מהיר, זול ומדהים. אבל הם ברמה כזו, שאם אני אלך לשם המקסימום שאצליח לעשות זה חביתה עם כל המרכיבים..... ודרך אגב, לבשל אני דווקא יודע. אבא שלי שף.. למדתי מהטובים ביותר.
 
אתמול, היה לי כירבול נפלא:

עם החתולה הנהדרת שלי, מרצי. פשוט כוכבת. היא היתה חתולה קטנה קטנה בת ארבעה חודשים שגדלה בבסיס שלי, ומישהו יום אחד החליט שיהיה נחמד להעיף אותה באויר ולכבות עליה סיגריות. אז לקחתי אותה לוטרינר ומשמה הביתה, והיא אהובתי. אפילו בבסיס, איפה שכולם תולים/ות את התמונות של החברים/ות, אני שמתי על השולחן שלי תמונה ממוסגרת של מרצי. פשוט מטריפה. אבל מה שבאמת חשוב לי להגיד לך מומין, זה שאל תדאג. בסוף זה מגיע. בינתיים, תעשה בדיוק מה שגיא אמר. תשמח-תהנה-תבלה-תלך-תראה-תעשה-תקרא-תכתוב-תשיר-תרקוד-תסתובב וכל מה שבא לך. כי בסופו של דבר, זה יגיע. כלומר, זה מגיע. זה חייב להגיע, לא ככה? העיקר להיות מאושר ולהיראות מאושר. ובאמת להרגיש ככה. וזה משתי סיבות:קודם כל, זה כיף להיות מאושר, ועוד יותר כיף להיות מאושר דבר ראשון בזכות עצמך ולא בזכות עוד מישהו. ודבר שני, כשבסופו של דבר מישהו יסתכל על ה"אופציות" שלו, או על כלמיני בחורים, הוא יגיד לעצמו - למה לי מתוסבך אחד כשאפשר ללכת על איזה חמוד אחד, שהוא גם מאושר ואחלה לי איתו? תחשוב על זה. וחוצמזה - תעשה חיים.
 
זה קורה לטובים שבינינו

אני מסכים עם רוב מה שכתבת, יש לי רק בעיה אחת, היא אמנם קצת אינטימית אבל המשפחתיות של הפורום גורמת לחוש בנוח. הבעיה שלי היא עם השוקו, חלב חם מזרז לי את היציאות, ואז נוצרת סיטואציה לא נעימה בכלל, תחשבו על זה, אנחנו יושבים במיטה מחובקים בשיא הרומנטיקה, וכל מה שיש לי בראש, זה הצורך העז שלי לחרבן.
 
למעלה