קורה לכן שממש לפני הזריקה הראשונה
בכל חודש אתן מקבלות מן פיק ברכיים אח´´כ זה עובר לי, אבל עד שאני מזריקה את הראשונה אני מפחדת ומקבלת ממש גועל מעוד חודש. חוץ מזה בנושא לספר או לא?(תקציר ממגילה שנכתבה ומשום מה לא מופיעה) אז כך שנים שאנו בטיפולים כל החברים יודעים אבל ההורים שלי לא יודעים שום דבר כולל אחותי (סביר להניח שהם מבינים) אולם לפני חודשיים עם גילוי ציסטה בשדי, נשפכתי בפני אחותי וגוללתי את כל הסיפור כולל היחס ´החם´ שהנני מקבלת מהרופא כמובן שהיא היתה בהלם אך מיד החלה לברר להתעניין לחפש פרותקציות וכד´ (זה בסדר) אבל עם גם ספרה להורי ומאותו רגע אמי כל הזמן משגעת לי את השכל: ´´דברתי עם.. ואת צריכה לעשות ככה ככה, פתאום היא נזכרה באיזה בת דודה עם ילדי מבחנה, מיד צלצלה ועדכנה´´ אני ממש כועסת ומתפרצת לא מעונינת לשמוע ובטח לא שטויות כמו את צריכה ללכת לרב. גם ששותקים אני מרגישה שהורי בטח מרחמים בקיצור מבחינתי זה סיוט פתאום היא קונה ספרים ואומרת לי מה לאכול. לדעתי היה מיותר מה גם שאחותי רצתה שיעזרו לי בקטע של טיפולים פרטיים אבל הם לא הבינו. סליחה ביום כזה שמח (של כוכי) אני מעכירה את האוירה.
בכל חודש אתן מקבלות מן פיק ברכיים אח´´כ זה עובר לי, אבל עד שאני מזריקה את הראשונה אני מפחדת ומקבלת ממש גועל מעוד חודש. חוץ מזה בנושא לספר או לא?(תקציר ממגילה שנכתבה ומשום מה לא מופיעה) אז כך שנים שאנו בטיפולים כל החברים יודעים אבל ההורים שלי לא יודעים שום דבר כולל אחותי (סביר להניח שהם מבינים) אולם לפני חודשיים עם גילוי ציסטה בשדי, נשפכתי בפני אחותי וגוללתי את כל הסיפור כולל היחס ´החם´ שהנני מקבלת מהרופא כמובן שהיא היתה בהלם אך מיד החלה לברר להתעניין לחפש פרותקציות וכד´ (זה בסדר) אבל עם גם ספרה להורי ומאותו רגע אמי כל הזמן משגעת לי את השכל: ´´דברתי עם.. ואת צריכה לעשות ככה ככה, פתאום היא נזכרה באיזה בת דודה עם ילדי מבחנה, מיד צלצלה ועדכנה´´ אני ממש כועסת ומתפרצת לא מעונינת לשמוע ובטח לא שטויות כמו את צריכה ללכת לרב. גם ששותקים אני מרגישה שהורי בטח מרחמים בקיצור מבחינתי זה סיוט פתאום היא קונה ספרים ואומרת לי מה לאכול. לדעתי היה מיותר מה גם שאחותי רצתה שיעזרו לי בקטע של טיפולים פרטיים אבל הם לא הבינו. סליחה ביום כזה שמח (של כוכי) אני מעכירה את האוירה.
