קורונה

"העולם השתגע"... הקורונה פוגעת בכל דרך אפשרית, גם כיום. בכניסה לקניונים, לאוטובוס ואפילו לספריה - חובה להציג תו ירוק. למזלי עברתי גם את החיסון השלישי - הוצאתי המבוקש ממשרד הבריאות, ושומרת מכל משמר.
 

סופהו 1

Well-known member
להציג תו ירוק זה "בקטנה".

הורים לילדים שעדיין לא מחוסנים, מחוייבים להגיע למרכזי הבדיקות ולערוך לילדיהם בדיקה התקפה ל 24-72 שעות (תלוי בסוג הבדיקה). אם לילד יש חוג פעמיים בשבוע, במרווח של מעל ל 72 שעות, יש להגיע פעמיים בשבוע לבדיקה. :(
 

צליליתה1

Well-known member
הייתי השבוע ב 3 קניונים שונים, לא נדרשתי להציג תו ירוק.
(לפני שמסמנים אותי כשופוהוליק היום בקניונים יש עוד המון אטרקציות אחרות: מרפאות, סופר, מכון כושר וכאלה. לא שיש לי משהו נגד שופינג, נהפוך הוא, אבל אני אחכה לספט, כשכל מיליוני הילדים המשתוללים ישתוללו בבית ספר ולא בקניון)
 

סופהו 1

Well-known member
הייתי השבוע ב 3 קניונים שונים,
מצד אחד, אפשר להגיד שאת ממש אמיצה, כי להיכנס לקניון בחופשות זה צעד אמיץ.
מצד שני, כשאין ברירה, אין ברירה.

אני עשיתי צעד אמיץ אחר ולקחתי שני נכדים, שהיו אצלי כמה ימים בקייטנת סבתא, לפעילות בעקבות תערוכת הפסיפס של דוד וקשטיין, במוזיאון תל אביב.
נדרשנו להציג אישורים ותווים שנבדקו בקפדנות.

אחרי תקופת יובש-קורונה הביקור במוזיאון היה ממש ממלא מצברים.
להפתעת המבוגרים הוצע לכל המלווים להצטרף לפעילות היצירה ואיש לא ויתר. אח"כ, טעמנו קצת ממבחר התערוכות .
(המוצג שהכי הכי עורר התפעלות היתה עבודתו של יעקב אגם, כשגילו שמכיוון אחד רואים מראה מסויים ומכיוון שני, מראה אחר).
נהניינו.
 

צליליתה1

Well-known member
מצד אחד, אפשר להגיד שאת ממש אמיצה, כי להיכנס לקניון בחופשות זה צעד אמיץ.
מצד שני, כשאין ברירה, אין ברירה.

אני עשיתי צעד אמיץ אחר ולקחתי שני נכדים, שהיו אצלי כמה ימים בקייטנת סבתא, לפעילות בעקבות תערוכת הפסיפס של דוד וקשטיין, במוזיאון תל אביב.
נדרשנו להציג אישורים ותווים שנבדקו בקפדנות.

אחרי תקופת יובש-קורונה הביקור במוזיאון היה ממש ממלא מצברים.
להפתעת המבוגרים הוצע לכל המלווים להצטרף לפעילות היצירה ואיש לא ויתר. אח"כ, טעמנו קצת ממבחר התערוכות .
(המוצג שהכי הכי עורר התפעלות היתה עבודתו של יעקב אגם, כשגילו שמכיוון אחד רואים מראה מסויים ומכיוון שני, מראה אחר).
נהניינו.

נשמע מוצלח מאוד

הייתי לפני כמה שבועות במוזיאון חיפה לאמנות
זיהיתי 2 פעילויות נחמדות לילדים, ללא הדרכה, כלומר, באים עם מבוגר אחראי, מסתובבים כמה שבא בתערוכה, ניגשים למתחמים, עושים מה שמתחשק
זו שאולי היתה נהנית הספיקה לפני פרוץ חובת בדיקה להנות מאוד בדינוזאורים במדעתק, הוחלט פה אחד שאמנות תחכה עד יעבור זעם.
 

אבח"י

Well-known member
מצד אחד, אפשר להגיד שאת ממש אמיצה, כי להיכנס לקניון בחופשות זה צעד אמיץ.
מצד שני, כשאין ברירה, אין ברירה.

אני עשיתי צעד אמיץ אחר ולקחתי שני נכדים, שהיו אצלי כמה ימים בקייטנת סבתא, לפעילות בעקבות תערוכת הפסיפס של דוד וקשטיין, במוזיאון תל אביב.
נדרשנו להציג אישורים ותווים שנבדקו בקפדנות.

אחרי תקופת יובש-קורונה הביקור במוזיאון היה ממש ממלא מצברים.
להפתעת המבוגרים הוצע לכל המלווים להצטרף לפעילות היצירה ואיש לא ויתר. אח"כ, טעמנו קצת ממבחר התערוכות .
(המוצג שהכי הכי עורר התפעלות היתה עבודתו של יעקב אגם, כשגילו שמכיוון אחד רואים מראה מסויים ומכיוון שני, מראה אחר).
נהניינו.
אצלנו נבחרו המוזיאונים הבאים:
תערוכת שמלות בחולון - נכדה 2
תערוכת דאלי, אבל בקניון ארנה בהרצליה - נכדה 1
מוזיאון ישראל - לסבא ולסבתא בלבד
פסטיבל תיאטרוני בובות ירושלים - סבתא, אמא וארבעה נכדים
 

קלייטון.ש

Well-known member
מבחינתי לקניונים השונים יש שימוש אחד ויחיד והוא השירותים שלהם.
מעבר לזה קניון הוא מקום משעמם להחריד.
אותן חנויות אופנה שלא רלוונטיות לחיים שלי, אותה חנות מוצרים לגבר שאולי היתה מעניינת בפעם הראשונה או השלישית שראית את חלון הראווה, אבל די זהו.
עוד חנות נעליים עוד חנות ספורט. סיים אולד סיים אולד.
נכנס, מוצא את השירותים, ויוצא.
 
כשהנכד ביקש ממני אמש להביא לו משהו מהמתנ"ס, נדרשתי להציג את התו הירוק... לאנשים שלהם לא היה תו ירוק - לא נתנו להיכנס.
 

סופהו 1

Well-known member
אצלנו נבחרו המוזיאונים הבאים:
תערוכת שמלות בחולון - נכדה 2
תערוכת דאלי, אבל בקניון ארנה בהרצליה - נכדה 1
מוזיאון ישראל - לסבא ולסבתא בלבד
פסטיבל תיאטרוני בובות ירושלים - סבתא, אמא וארבעה נכדים
תערוכת השמלות ברשימת ה"עשה".
או,טו,טו כשהחופש הגדול יסתיים.
גם מוזיאון ישראל. מתישהו

מה שלא היה באף רשימה ובוצע באופן מפתיע- סיור חצות בספארי.
הסיור אליו הצטרפתי היה סיור למבוגרים, כמו בקולנוע, מעל גיל 18. סיור בנושא סקס, שקרים ווידיאוטייפ.
אה, לא. זה היה סרט.
כאן היו סיפורים על בעלי החיים בלילה ועל סקס. סקס מכאיב, סקס במים, סקס חד-מיני, סקס בעמידה, סקס למטרת הנאה, פעם ביום או עשרות פעמים..

המפתיעים ביותר היו האריות המכונסים כל לילה, מטעמי בטיחות, לחדרי שינה.
אחרי שנבדק שהאריות מאחורי סורגים והבריחים נעולים, נכנסנו.
פתאום החתול הגדול הזה, שבדרך כלל רואים די מרחוק בסיורי הספארי, נמצא במרחק נגיעה (מטר ומשהו).
רובם ישנים, חלק על הצד, חלק על הגב, חלק ביחד, חלק לחוד ושקט...
שקט..
אחד פקח עיניים, הביט בנו, הסתובב לצד השני והמשיך לישון.
אחד התעורר, נעמד, הסתכל סביבו והחליט "לתת שואו" לקהל. שאגה קטנה נשמעת ואחריה, סידרת שאגות.
ואריה שאג מי לא ירא? למרות הסורגים, כשעומדים במרחק מטר וחצי מאריה שואג, בעיקר כשזה במקום סגור, ממש לא נעים.

היה מהנה למרות הלחות הגבוהה וההרגשה שנמצאים מעל קומקום רותח.
עם הנכדים אחזור כשמזג האויר ישתפר.
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה