קורס מדיטציה בפורום - השיעור השני!

[בן טל-שחר]

קורס מדיטציה בפורום - השיעור השני! ../images/Emo24.gif ../images/Emo88.gif ../images/Emo94.gif ../images/Emo21.gif ../images/Emo20.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo58.gif ../images/Emo42.gif ../images/Emo86.gif ../images/Emo98.gif

אם זה עתה נכנסת לקורס הזה לראשונה, עליך לעבור תחילה את השיעור הראשון. רק לאחר שתעבור את השיעור הראשון במלואו חזור לכאן, כדי להמשיך בלימודי המדיטציה שלך. ******************************************************* שלום תלמידים יקרים... אני פונה כרגע אל: אלי אמיתי מיכל deep ocean רחלי פיני מיתר נדיר עידו. אלי, אמיתי, עידו ופיני מוזמנים להמשיך מכאן (ניתן לפרוש בכל רגע מבלי לטרוח להודיע, אתם חופשיים כציפורי דרור...). מיכל, רחלי ומיתר נדיר - לפני שתמשיכו בקורס, חזרו בבקשה לשיעור הקודם ובצעו את הוראותי האחרונות אליכן... ******************************************************* השיעור השני מתחיל... ביצעתם מדיטציה של חימום כפות הידיים. חלקכם הצלחתם להתרכז יותר, חלקכם הצלחתם להתרכז פחות - כרגע זה לא משנה. חלקכם הצלחתם לחמם את הידיים יותר, חלקכם הצלחתם לחמם פחות - שוב, כרגע זה לא משנה. מטרתנו כרגע היא לייצב את עצם היכולת לנסות לחמם את כפות הידיים בלי קשר למידת ההצלחה שלנו בכך או למידת הריכוז שלנו במהלך התרגיל. לפיכך, משימתכן הבאה, הינה בפשטות: להאריך במקצת את משך תרגול המדיטציה. כלומר, עצמו עיניים התרכזו בכפות הידיים שלכם נסו לחמם אותן אל תפסיקו את התרגיל בגלל שהן לא מתחממות אל תפסיקו את התרגיל בגלל שהן כן מתחממות אל תפסיקו את התרגיל בגלל שאיבדתם את הריכוז אם שמתם לב שהריכוז "ברח" למקומות אחרים חזרו שוב לכפות הידיים שלכם ולנסיון לחמם אותן... וזהו זה. פקחו את העיניים (זה הרגע שבו המדיטציה הסתיימה!) - והתבוננו בשעון. דווחו לי על כל תרגול שתעשו מעכשיו ועד לשיעור הבא: 1. על כך שהוא בוצע; 2. משך התרגול; 3. ריכוז במהלכו; 4. חימום כפות הידיים במהלכו. דווחו על התרגולים בשרשור זה, בזה אחר זה, כך שישורשרו אחד מתוך השני. אני מקווה שתתרגלו עוד איזה 3 פעמים עד לשיעור הבא - ותדווחו על כך. אם יהיה צורך - אגיב. אם לא - לא אגיב. ופשוט תדווחו... שלכם באהבה, בן

 

[בן טל-שחר]

ועוד הערה קטנה...

ההתבוננות בשעון לפני ואחרי התרגיל חשובה מאוד (אל תסתפקו ב"להעריך" את זמן התרגול), מאחר ובמהלך המדיטציה הזמן הסובייקטיבי עלול "להתעוות" או "להתעקם". יכול להיות שתגלו כי מדטתם במשך 20 דקות - וזאת בזמן שנדמה היה לכם שמדטתם רק איזה 3-4 דקות... דבר כזה יקרה לכם, למשל, אם הריכוז שלכם יגבר פתאום מבלי שתשימו לב... אז שווה להסתכל בשעון!!!

 

[deep ocean]

הממממממ

הפעם הצלחתי להתמיד יותר זמן-דקה וחצי. הריכוז שלי היה יותר גבוה הפעם, והתחושה שלי הייתה שיש לי רק ידיים, ופשוט לא הרגשתי את שאר הגוף, בסוף המדיטציה התחלתי להרגיש עקצוצים בידיים ואז נשברתי...... אני חייבת להודות שהמדיטציה הזאת די משעממת אותי אולי אני לא בנויה לזה?

 

[בן טל-שחר]

אהה! זהו בדיוק הרעיון!!!

יש צורות רבות של מדיטציה שיהיה לך קל וכיף לבצע... אבל הצורה הזאת, של חימום כפות הידיים, היא קצת פחות מרתקת מהן... וזה חלק מהרעיון - היא אמורה בין היתר לבנות בתוכך יכולת של ריכוז בלתי תלוי או ריכוז בלתי שביר, שאיננו תלוי במידת העניין שלך בדבר. כמובן, אין צורך בשלב זה בריכוז של חצי שעה וכאלה; הדקה וחצי שעשית בהחלט תספיק לעת עתה... בתנאי שתמשיכי. לאט לאט תוכלי להאריך את זה לכמה דקות... ואולי אפילו תגיעי ל-10 דקות. לא כרגע! כרגע זה יהיה לך קשה מדי, אבל כאשר שריר "הריכוז הבלתי תלוי" יתחזק, תגלי להפתעתך שהזמן עובר מהר יותר ושהחוויה שעברת עכשיו, ברמת אי-הנוחות שחווית עכשיו, תתרחש בפרק זמן של 4 דקות או 6 דקות ולא דקה וחצי... וזה יהיה כיף. אבל בשביל זה את צריכה לעשות את מה שעשית עכשיו פעם נוספת... ולדווח לי על כך. אל יאוש אם זה שוב יימשך "רק" דקה או דקה וחצי. זה בסדר. אל תכריחי את עצמך לעשות יותר. רק כאשר הריכוז הבלתי-תלוי שלך ישתפר, המחוג יראה לך זאת, להפתעתך... אז את מוזמנת לתרגל שוב ולדווח לי מתי שהוא. שלך באהבה, בן

 

[בן טל-שחר]

רמז...

את יכולה "לסרוק" את כפות הידיים שלך... להרגיש את צורתן... לדמיין את החום שמגיע אליהן בכל מיני צורות מרתקות... לבדוק מה אפקטיבי ומה לא... ליצור לעצמך "תוכנית עבודה" בראש בעודך בעיניים עצומות ולנסות ליישם אותה בזמן אמת... יש דרכים רבות להפוך משהו "משעמם" למשהו שהריכוז שלנו בכל זאת נאחז בו ביתר קלות. לדוגמא, בעבר הבאתי תרגיל יעיל שמסייע לנו ללמוד כיצד להתרכז אפילו בדברים "משעממים"... ויש עוד הרבה דברים מדהימים בנושא הזה...

 

[deep ocean]

תודה על הרמזים

אני כבר יודעת שהם יעזרו לי! תודה!

 

[deep ocean]

אהההההההההההההההההההה

למה רק עכשיו מספרים לי שזאת בעצם המטרה?!?! המממממ ואני כל הזמן תוהה למה התרגיל הזה כזה משעמם ולמה הסכמתי להשתתף בתרגיל כזה משעמם?!?!? ולמה בן החכם והחמוד כותב פה תרגילים כאלה משעממים אז אם המטרה היא לבנות ריכוז בלתי תלוי בדבר אז...עכשיו הבנתי את כל הקטע. אהבתי!!!

 

[pinibs]

דיווח מחזית המדיטציה אשר ברמת גן

הי בן, להלן דיווח על המשך התרגול: הפעם החלטתי לא לעשות זאת מול המחשב, כחלק מחוויית השוטטות בפורום, אלא לאפשר למדיטציה מקום מיוחד משל עצמה, ובכך אולי לאפשר הצלחה רבה יותר בתרגיל. כך שהתיישבתי במיטה בשעת לילה מאוחרת. יחסית היה שקט, אם כי היה קצת רעש מבחוץ. עצמתי את עיני כשכפות ידי מונחות פתוחות כלפי מעלה על רגלי. זאת כדי לא לחמם אותן באמצעות מגע כלשהו. התחלתי להתרכז בחימום כפות הידיים. הסתכלתי בשעון לפני עצימת העיניים ומייד כשפקחתי אותן. עברו 14 דקות. אמנם זה לא מעט ביחס לתרגיל הקודם (6 דקות), אבל בתחושה (לפני שידעתי כמה זמן עבר) היה לי ברור שאני מודט לפחות חצי שעה אם לא יותר. במהלך המדיטציה הצלחתי לשמור על ריכוז גבוה. הייתי מרוכז בחימום כפות רוב הזמן, אם כי לעיתים דעתי היתה ממוקדת בדברים אחרים. בפעמיים שלוש שזה קרה תפסתי את זה די מהר, וחזרתי להתמקד בכפות הידיים. עם זאת, אני חייב להדגיש שברגעים בהם לא התמקדתי בכפות הידיים זה לא היה בגלל איבוד הריכוז, אלא בגלל מה שנתפס בעיני כהעמקת מצב המדיטציה. כאילו נכנסתי עוד יותר עמוק למצב הריכוז / הרפיה. במילים אחרות אתאר זאת כך: - אני מודט (מתרכז בחימום כפות הידיים). - הריכוז מאפשר לי העמקת המדיטציה. - העמקת המדיטציה היא מעין כניסה למקום חדש. - במקום החדש עלי להזכיר לעצמי שוב במה אני מרוכז (כפות הידיים). - אני מתרכז (בכפות הידיים) וכך מתאפשרת בהמשך עוד העמקה, וכך הלאה. בן, האם יש משהו בתיאור הזה? אשר לכפות הידיים, לדעתי הן כמעט לא התחממו (בניגוד לחימום מצויין בתרגולים הקודמים). אולי זה כי הבנתי שלא זו המטרה, אני לא ממש יודע. מה שאני כן יודע הוא שזה לא הפריע לי, ואולי זה בעצם חיזק את הידיעה שלי שהנסיון לחמם את כפות הידיים הוא רק האמצעי להגיע לריכוז. כלומר, יכולתי באותה מידה להתמקד בחימום העפעפיים. האם אני צודק? מאד מחכה לשמוע את תגובתך. תודה, פיני

 

[pinibs]

המשך התרגול - WOW !!!!!!!

הי בן, הפעם שוב ניגשתי אחרת לעניין. ראשית צורת הישיבה היתה מאד שונה. זו היתה ישיבה יפנית כזו על הרצפה, עם כרית ברווח שבין החלק התחתון של הרגל וכף הרגל המתוחה לאחור, לבין הרצפה. כאמור, זה היה על הרצפה כך שהגוף כולו נשען על הרגליים המקופלות, ללא תמיכה נוספת בגב. לפני שהתחלתי למדוט החלטתי שהפעם אני מודט חצי שעה. לקחתי לידי את הטלפון הסלולרי שלי שהיה מונח על השולחן שלפני, והסתכלתי בשעון. השעה היתה 22:01. החזרתי את הטלפון (השעון שלי) למקומו ועצמתי את עיני (בסלון, בו מדטתי, היה חושך, ואת השעה ראיתי בעזרת האור שבמסך הטלפון. התחלתי לחשוב על חימום כפות הידיים, כשאני מריץ שוב ושוב את המשפט הבא בראש: "אני מתרכז בחימום כפות הידיים שלי". אמרתי לעצמי את המשפט בלב שוב ושוב ללא הפסקה במטרה לא לאפשר למחשבות אחרות להסיט את דעתי. עם הזמן המשפט השתנה מעט, והפך ל"חימום כפות הידיים", וגם ל"כפות הידיים". למרות השינויים, בסופו של דבר חזרתי למשפט הראשון ("אני מתרכז בחימום כפות הידיים שלי"), שאיתו היה לי הכי נוח. כל הזמן הייתי מודע לנשימה, והקפדתי לנשום נשימת בטן מלאה. בחלק מהזמן שמתי לב לכך שקצב הנשימה וקצב אמירת המשפטים הנ"ל בלב, זהה. כשהפכתי מודע לכך, ניסיתי להפריד בין השניים ולעבוד בשני קצבים שונים - קצב הנשימה, וקצב אמירת המשפטים. למרות החזרה הבלתי פוסקת על המשפטים, היו חמש מחשבות שמדי פעם צצו ונכנסו לתוך רצף משפטי חימום הידיים. המחשבות הן: 1) הזמן עובר לאט. איך אצליח למדוט חצי שעה? 2) אני רוצה להצליח למדוט חצי שעה. 3) הישיבה לא נוחה / כואבת. אני רוצה שהריכוז יעזור לי להתעלם ממנה. 4) אני רוצה לזכור מה קורה לי במדיטציה, כדי לדווח על זה בפורום. 5) אני צריך להמשיך להקפיד על נשימת בטן. בשלב מסויים הכל השתנה. השוני העקרי היה שהפעולות והמחשבות שלי היו פחות בשליטה, ופחות מאורגנות. כלומר, ידעתי מה אני עושה, אך הארגון וסדר הדברים כפי שציינתי קודם פינו את מקומם למעין זרימה של תהליך אשר לפחות בחלק מהזמן מוביל אותי ולא ההפך. הדברים העיקריים שקרו בשלב הזה הם: 1) שיניתי תנוחה מספר פעמים. תחילה הרכנתי את ראשי. מאוחר יותר ממש התקפלתי לפנים, ולבסוף ממש כרעתי על הרצפה במעין "עמידת שש", כשכפות הרגליים מתוחות כלפי פנים, והראש נשען על הידיים. 2) "משפטי הידיים" הלכו ופחתו עד שהפסיקו להתקיים בראשי לחלוטין. 3) החלה מוזיקה מאד רועשת אצל השכנים. 4) מצב ההרפיה שלי הלך והעמיק בהשפעת שלושה גורמים: א שינויי תנוחת הישיבה; ב "הכרחתי" את עצמי להתעלם מהמוזיקה, על מנת שהיא לא תפריע לי. חזרתי על סוגסטיות כגון "אני לא שומע את המוזיקה שבחוץ", "אני מחליש את המוזיקה", "אני מתנתק מכל מה שקורה מחוץ למדיטציה"; ג העליתי בדמיוני דימויים של ירידה בתוך מעבר תת קרקעי חשוך, והתניתי את הפעולה כך שככל שאני יורד במעבר עמוק יותר מתחת לפני האדמה, כך מעמיקה ההרפיה שלי. 5) בכל יתרת הזמן עד שפקחתי את עיני אין לי ולו זיכרון אחד ממה שהיה. חשוב לציין שהתחושה שלי היא שיתרת הזמן היתה גם החלק היותר ארוך בכל המדיטציה, וכמו כן שיתכן שלפחות בחלק מיתרת הזמן הזאת פשוט נרדמתי. ל פ ת ע פקחתי את עיני. מבלי להבין עדיין מה קורה, ומבלי שנתתי לעצמי אפילו כמה שניות כדי לצאת מההרפיה העמוקה בה הייתי שרוי, הדבר הראשון שעשיתי (ממש אוטומטית) היה לקחת את הטלפון הסלולרי ולהסתכל בשעון. השעה היתה 22:31!!! פשוט לא יאמן. 30 דקות בדיוק!!! חשוב לי לציין כי בחוויה שלי ממצבים של מדיטציה ושל הרפיה באמצעות דמיון מודרך, כמעט תמיד חלק מהתהליך הוא היציאה מהמצב, כלומר תהליך של התרגלות חזרה. מעין ספירה לאחור (לפעמים זו באמת ספירה לאחור) שהיא עדיין חלק מהמדיטציה, ושהסוף שלה הוא היציאה מהמדיטציה. כאן, לעומת זאת, לא היה כזה תהליך. היתה פשוט ההתעוררות הכי חדה שאני זוכר, ופעולה אוטומטית לחלוטין (אפילו בלי לחשוב היכן הטלפון, ואיך למצוא אותו בחושך) של לקיחת הטלפון והסתכלות בשעון. כל זאת בדיוק מדהים של 30 דקות לאחר תחילת המדיטציה! זהו. מה אתה אומר? מצפה בקוצר רוח להנחיות המשך. תודה, תודה, תודה, ולהתראות מחר בבוקר (אל תשכח להזיז את השעון שעה אחורה). פיני

 

[בן טל-שחר]

WOW ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif <img border=0 src=../imag

מדהים

אין לי מלים כלל. נהדר, מדהים, כל הכבוד, וואו!!!!!!!!!!! הסיבה שאינך זוכר את יתרת הזמן (רובו) של המדיטציה היא פשוטה מאוד: עשית מדיטציה! אמיתית! ועוד איך! לחלוטין! המורה שלי, שהינו קפדן ממני בהגדרת המדיטציה (אני קורא "מדיטציה" לכל עבודה פנימית), היה אומר שעשית מדיטציה (ושדברים אחרים שהתנסית בהם קודם לא היו מדיטציה). מה שקרה הוא שהתרכזת. ברגע שמתרכזים, הזמן עובר עלינו מהר יותר. בחוץ זה היה 20-25 דקות (החלק הזה), אבל בהרגשה שלך זה היה רק רגע אחד... זוהי מדיטציה! אכן, התרכזת!!! מזל טוב - ובהצלחה! שלך באהבה, בן נ.ב. בקרוב יתחיל השיעור השלישי... סבלנות... אבל גם אם הקורס היה נפסק עכשיו, הרווחת הרבה!!! מזל טוב על המדיטציה!!! ואל תשכח להוריד ציפיות. המדיטציה הבאה לא צריכה להיות כמו האחרונה, אתה יודע... המשך לפעול כפי שפעלת עד כה!

 

[ellii]

ובכן...בפעם הראשונה התרגיל ארך כ-6

דקות...האמת שהפעם לא ממש ניסיתי בכוח לגרום לידים להיות חמות..אולי טעיתי בהבנתך..כלומר התרכזתי בחימום הידים אבל לא "יצאתי מגדרי" על מנת שיתחממו אלא הסתפקתי בנסיונות ה"ריכוז" לכשעצמו...מובן שהמחשבות צפו כמה שניסיתי לבא למקום שקט ועמוק יותר הם עדיין צפו מידי פעם..כרגיל עקצוצים בידים (ברמה נמוכה יחסית) ומעט חום... בפעם השניה התרגיל ארך כ-9+ דקות בפעם השנייה שוב לא ניסיתי "בכוח" לחמם אלא ניסיתי להתרכז...שוב ברחו המחשבות והחזרתי ככל שהצלחתי.. למדתי לקטוע מחשבות באיבן והרבה פעמים הצלחתי לעשות זאת...בשלב מסויים לפני סיום התרגיל התחלתי להפנים את הרגשת החופש הנפלא שבריכוז ללא תכלית מסוימת מעבר לריכוז עצמו...אחרי התרגיל "רתחתי" מחום אמנם כפות ידי היו חמות פחות מגופי אבל ממש הזעתי והמזגן פעל...עכשיו כשאני כותב זאת אני כבר מרגיש את קרירות המזגן ולא מאמין איך "רתחתי " מחום.

 

[בן טל-שחר]

נהדר! התנסויות מעולות!

בקרוב נמשיך לשיעור השלישי... ובינתיים, אתה מוזמן להמשיך לתרגל כשבא לך. באהבה, בן

 

[בן טל-שחר]

המשך הקורס לשיעור השלישי...

אם סיימתם להפיק את מירב התועלת משרשור זה היינו משיעור מספר 2 אתם מוזמנים לעבור לשיעור מספר 3. באהבה, בן