לדעתי
לדעתי זוהי ראיה קצרת טווח. יודעי דבר יודעים לספר כי הקורס שהיה אמור להפתח בקרוב ... נדחה, עקב מיעוט מועמדים פוטנציאלים (אינני יודע את הדברים לאשורם בעניין זה). בכל מקרה עם קצת חזון, ואולי בעצם זה כבר לא חזון, הרי ברור שברבות החודשים יותר ויותר פראמדיקים יהיו יוצאי המסלולים האקדמאיים (אשר בודאי בקרוב ייפתחו גם באוניברסיטות אחרות) וקורס מד"א ילך ויאבד ממעמדו ומיוקרתו. מעבר לכך יש לקחת בחשבון שגם בחישוב פשוט של חסכון בזמן/כסף, מסלול קורס חיצוני + השלמה הינו בזבוז מוחלט !! השלמה לתואר (לבוגרי הקורס של מד"א) נערכת במשך כשלוש שנים תמימות * 3 ימים בשבוע... היות וברור מאליו שע"מ להתקדם בחיים ולהשאיר אופציות פתוחות, המינימום הנדרש בימינו הוא תואר ראשון אם לא יותר מכך, הרי העובדה שהלימודים האקדמאיים מעניקים תואר ראשון מדברת בעד עצמה. אשר לקורס של מד"א, קטונטי מחלוק על הטוענים לרמתו הגבוהה... אין ספק שהפראמדיקים של מד"א יודעים ומבצעים את עבודתם על הצד הטוב ביותר, והם שקנו למקצוע את יוקרתו ומעמדו, כפי שבא לידי ביטוי בדעה החיובית ביותר של רבים מהרופאים בארץ (אלה היודעים פראמדיק מהו..). זכות הראשונים תהה תמיד שמורה להם. ויחד עם זאת, אישית, יש לי ספק רב לגבי כמות הידע העיוני שאפשר לרכוש בארבעה חודשים של קורס (החלק העיוני הנערך 3-4 ימים בשבוע). מבחינת פרקטיקה כשלעצמה, קשה אולי לראות הבדלים בין פראמדיק מנוסה לפראמדיק צעיר בוגר בן-גוריון (כי אלו עדיין צעירים..), כי ממילא רב העבודה בתחום הנטנים מתבצעת ע"פ אלגוריתמים ברורים ומוגדרים. אישית אני מניח כי ההבדל עלול להיות אפרנטי במקרה של אבחנות הדרושים רקע עיוני נרחב יותר (ואם פרדן ירצה, המקרה שהיה לו אך לפני יומיים יכול להוות דוגמא טובה לכך לדעתי...).