יש עוד דוגמאות כאלו
למשל בשיר "יונתן הקטן": יונתן הקטן, רץ בבוקר אל הגן, הוא טיפס על העץ, אפרוחים חיפש... - ממתי יש אפרוחים על העץ? ההסבר הוא שכיום נהוג להבחין בין אפרוחים לגוזלים לפי העצמאות שלהם - אפרוחים (פורחים) יכולים ללכת בעצמם והם מכוסים פלומה וכו'. לעומתם, את הגוזלים קל לגזול והם זקוקים להשגחה מתמדת של ההורים, להאכלה וכד'. אבל צריך לזכור שההבחנה הזאת נעשתה בשנים האחרונות בלבד והיא לא הייתה קיימת בימיו של ביאליק. מבחינה לשונית, המילה אפרוחים היא מקראית והמילה גוזלים היא "מקראית מאוחרת" (סוף תקופת המקרא). למשל בספר דברים כב יש פסוקים שמדברים על "שילוח הקן": כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל-הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל-הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל-הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל-הַבָּנִים. כלומר, אנחנו רואים שבמקרא מה שנקרא "אפרוחים" הם בעצם הגוזלים של ימינו. הרי על אפרוחים לא צריך לרבוץ אלא רק על גוזלים. בקיצור, ביאליק היה בסדר וגם יונתן הקטן - זו המשמעות שהשתנתה מאז.