קושי בדיבור ושאר קשיים סביב הפה.

קושי בדיבור ושאר קשיים סביב הפה.

הבן שלי בן שנתיים ושלושה חודשים , הוא מדבר אך לא תמיד ברור, אני מבינה אותו אבל אחרים לא כ"כ , ישנן הרבה אותיות שהוא בהן הוא מתקשה להגות כמו : ל, ק, ר, ש . בהבעה קיים קושי ובהבנה יש תפיסה נהדרת. הייתה בעיה עם נושא האכילה שהסתדרה יפה (הוא לא ידע ללעוס היטב-תהליך הלעיסה לא היה מושלם), רק לא מזמן הוא התחיל לשתות מקשית . כבר מינקותו הייתה בעיה עם איזור הפה שלו : לא יכל לתפוס את הפיטמה , לא רצה לקחת מוצץ . כיום הוא אוכל יפה , אבל עדיין אינו יודע ללקק או להרים את הלשון כלפי מעלה , גם הוצאת הלשון החוצה נראית כלא מושלמת . נראה (מהבחנה שלי ) כי קיימת בעיה עם כל איזור הפה , השרירים והלשון . אנו כרגע בטיפול אצל קליאית כבר מספר חודשים , אבל נראה שדרך משחק פשוט שאפשר לעשות בבית אין חידושים והמצאות וכמובן ההתקדמות שנעשית היא בניסויים בבית בטיפול השוטף ולא אצל הקלינאית . השאלה שלי : האם במקרה זה בני צריך טיפול בריפוי בעיסוק ולא דוקא אצל קלינאית תקשורת ? נראה שלקלינאית אין אפשרות לטפל בבעיה בגיל זה . האם יש להמשיך בטיפול הקיים , האם ישנן שיטות מועילות לטיפול בנושא זה ?
 
ועוד שאלה -הטיפול ??

מהו הטיפול (בעצם) כשילד מאחר בדיבור ? הטיפול שהוצע לבני הוא בעצם לשחק במשחקים שונים שהוא מכיר במהלך חצי שעה בדיוק כפי שנעשה בבית . האם זהו הטיפול ???? הייתי שמחה לדעת זאת ,כדי לדעת אולי בני לא נמצא במקום הנכון ואולי אנו מבזבזים את זמננו בעודנו יכולים לפנות למקור יעיל יותר .
 
ולשאלתך השניה,

הטיפול בילדים נעשה באמצעות משחקים. והרבה פעמים, באמצעות משחקים מוכרים הנמצאים בכל גן ואפילו בבית. מה שעושה את ההבדל בין משחק בבית למשחק בטיפול, הוא הידע המקצועי והכיוון למטרה מסוימת- לתרגול הקשיים של הילד. יש הרבה ילדים שעושים בטיפול דברים שאינם עושים בבית, גם אם זה בזמן משחק או פעילות המוכרת להם מהבית. לצופה מהצד זה אולי נראה חסר משמעות, אך זה לא כך, ועובדה היא שדברים זזים ומתקדמים רק לאחר שפונים לטיפול מקצועי ומסודר. (בדרך כלל...)
 
שלום לך,

בגיל צעיר, אולי הטיפול לא נראה כ"כ אפקטיבי, כי מידת שיתוף הפעולה אצל הילד מוגבלת למדי. (וגם הקשב והריכוז) - לגבי שיבושי ההיגוי- הם עדיין נורמליים לגיל שלו. - נראה שתחום הקושי כן שייך לטיפול של קלינאית תקשורת, אבל לטעמי האישי -בגיל זה, עדיף הדרכה והזמנה למעקב מאשר טיפול סדיר. הילד עדיין צעיר מאוד, והבעיה יכולה להיעלם בעתיד בלי להשאיר עקבות. בקיצור: אני בעד הדרכה, אם את מרגישה שאתם "דורכים במקום"- קחו לכם אולי זמן לתרגול בבית, ותפגשו את הקלינאית בתדירות נמוכה יותר. מה דעתך?
 
למעלה