קושי בכתיבה אצל בני

[אמא עם שאיפות]

קושי בכתיבה ../images/Emo63.gif אצל בני

היי, יש לי בעיה עם בני בן ה-5 בתחום הכתיבה, הציור והיצירה: הוא פשוט לא רוצה, לא אוהב, טוען שזה משעמם לו מדי לדבריו והוא מנסה להשתמט אבל כשהוא מתרצה אז אפשר לראות שקשה לו מאוד. לדוגמא: לכתוב את המספרים, כלומר להעתיק דוגמא שנמצאת לפניו, להעתיק צורות, למתוח קו ישר מנקודה לנקודה. ולעומת זאת, הוא מזהה כמעט את כל אותיות הא"ב, את המספרים לפחות עד 100, יש לו זכרון מדהים והא "שוחה כדג" בכל מה שקשור להפעלת מחשב. קיבלתי הפנייה מהגננת לרופא המשפחה, בכדי שנקבל הפנייה למרפאה בעיסוק כי לטענתה יש לו בעיה עם מוטוריקה עדינה אבל הוא עושה כל מה שקשור להשחלות חרוזים, הרכבת פזלים, בניית הרכבות עוד. האם יש למישהי עצה או רעיון? האם ניתקלתן בבעיה כזו? אני בלחץ מאחר וכפי שסיפרתי אני אמורה ללדת בתחילת מאי 2004 ואז אהיה עסוקה מאוד עם התינוק. שלכן אמא מודאגת

 

[s h o o s h a]

דיסלקציה??

הדבר הראשון שעלה בראשי הוא שאולי מדובר בדיסלקציה. הדיסלקציה DYSLEXIA מוגדרת כקושי ניכר ברכישת מיומנות הקריאה, שאינו תלוי בגיל וברמה השכלית ואינו תוצאה של חוסר לימוד או של הוראה לקויה. הסבר ופירוט הליקוי הוא ספציפי ויכול להופיע בדרגות שונות. מקרים רבים הדיסלקציה חולפת או פוחתת עד ההתבגרות, ובסיוע הוראה מתקנת. (מתוך האתר http://www.pigur.co.il/dic/dic.html#t066) מצרפת לך מספר מאמרים בנושא שיתכן שיסייעו לך במציאת פתרון לבעיה ואבחון אם אכן מדובר בזו או אולי באחרת.

 

[עינת]

דיסלקציה היא אכן הקושי

ברכישת מיומנויות שפה אך כאשר מדובר בהעתקת צורות מדובר על דיסגראפיה. יתכן וכל הבעיה היא בעית מוטוריקה עדינה כמו גם דיסגראפיה או שילוב של דיסלקציה ודיסגראפיה, כלומר ליקוי למידה. לפי תאורך אמאלה ברור שלילד יש קושי מסויים שרק אנשי המקצוע יוכלו לנקוב בשמו ולתת הוראות להתגברות על המכשול. רוצה לומר לך דבר ראשון כל הכבוד שעלית כבר עכשיו על הקושי ,ודבר שני דעי כי אין בין הקושי ובין האינטילגניציה מאום - ההפך בדרך כלל ילדים הסובלים מליקויים אלה הם בעלי אינטילגנציה גבוהה ובעזרת איתור וטיפול ממוקד בבעיה והוראה מתקנת ילדים אלו מתגברים על הקשיים בדרכים עוקפות. עוד אספר לך כי בני האמצעי סובל מליקויי למידה חמורים מאוד שמשולבים בדיסלקציה ,דיסגראפיה ועוד. עאני איתרתי את הקושי כבר בכיתה א' למורה שלו לקח קצת יותר זמן לעלות על הבעיה, בכל אופן הוא אובחן,קיבל שעורים בהוראה מתקנת , קיבל הנחיות למורים כיצד לבחון את הישגיו (תיווך,הקראה, בחינה בע"פ). בכיתה ה' סוף סוף הוא רכש את הקריאה והיום? הבחור סיים 12 שנות לימוד, נבחן בבגרויות (חלקי וזה כבר בגלל חוסר רצון שלו להתאמץ) ובעוד חודשיים וחצי מתגייס לצהל שגם שם הבחינות נערכו לו בהתחשב בליקוי הלמידה. אגב , היום הוא קורא בסביבות שני ספרים בשבוע. מקווה שקצת הסרתי את הערפל .

 

[אמא עם שאיפות]

היכן אפשר לקרוא קצת על הנושא?

היי ענת, תודה שהארת את עיניי, אכן נראה לי שבני מתקשה אבל לא כפי שציינתה קודמתך- בדיסלקציה - מאחר ובדיסלקציה יש קושי רב גם בקריאה ולבני אין קושי שכזה. אולם, דיסגראפיה, אכן נראית לי הכיוון, האם ידוע לך איך אוכל "לשים ידיי" על חומר קריאה ו/או אתרי אינטרנט בנושא? שוב תודה רבה לך!!!! שלך אמא מודאגת

 

[עינת]

בשלב זה מצאתי לך

קישור לאתר של ניצן בו יש הסבר קצרצר על לקויות למידה אנסה למצוא עוד

 

[עינת]

ועוד אתר

בו תוכלי לפנות למומחים ולשאול בחינם.

 

[°S¢R£En°°§aV£r°]

היי אמא של בנך../images/Emo85.gif

אני דיסלקטית יש מקום בתל אביב ובטח גם באזור שלך שעושםים שם איבחונים לדיסקלציה ורואים בדיוק איזה בעיה יש לו, אני מאוד ממליצה לשלוח אותך לשם לפני שאת חוששת יכול להיות מאוג שזזה אבל אני בעד איבחונים דבר 1 האיבחונים יביאו תוצאות באותו מקום במוזיריהיתי הולכת פעמיים בשבוע בבוקר לפני בית ספר והיו עושים איתי כל מיני דברים תשקיעי עכשיו בבו כדי שיהיה לו יותר כוח במהלך המשך השנה דברים כמו חשיבה דמקה וומשחקים שצריך לחשוב איתם לדוגמא כדי שייפתח יותר בי למשל לא עשו כלום אמרו יש לי ליקוי? אז יש לי יופי נידפקתי אבל ההורים שלי קיו יכול כן היו יכולים לעשות משהו.... וגם יש פורום לקויות משהו באנגלית ואז כתוב וזכוריות יש שם המון אימהות שלילדים שלהם יש את זה תתיצעי איתם [= הם יגידו לך את הטוב ביותר[=

 

[אחותו של שקספיר]

זווית אחרת לגמרי

קודם כל ,כן -נתקלתי ואצל יותר מילד אחד שלי. אבל הגישה שלי שונה ב180 מעלות משלך. אז הילד (זה שהיה סרבן להקיף את השונה במעגל, ומעולם משולש לא יצא לו כמו משולש,אלא כמו עוגיה נגוסה) זה שלא הסכים לכתוב ביד כי "במחשב זה יוצא אותיות ישרות". סיים בגרות ריאלית עם אלף יחידות של כל מה שרק אפשר במגוון מקצועות, ועדיין לא אוהב לכתוב. אבל אני יותר מוטרדת ממה שאני קוראת בין השורות, את "אימא עם שאיפות" (שאיפות למי , למה?) את "אמא מודאגת" את " אני בלחץ כי אמורה ללדת במאי,ואז אהיה עסוקה מאד עם התינוק" ואני שואלת האם את לא מעבירה את הלחץ הזה אל הילד? הלחץ של "להיות מוכן לבית ספר" (מה יקרה אם הוא לא יהיה "מוכן"?) הלחץ של לעמוד בנורמות של הסביבה (גננת,אימא) הלחץ הזה של שאיפות ודאגה . אולי שווה לך לנסות גישה אחרת שתזרום עם הילד, עם היכולות שלו, עם ההעדפות שלו ,עם הצרכים שלו. והוא יגיע לכיתה א וכיתה ב,ותהיה שם מורה (מקווה שמורה טובה ורגישה) שתזהה את היכולות שלו, ותעזור לו להתמודד עם הקושי שלו. למה את חייבת ל"הכין "אותו? ועוד להספיק לפני חודש מאי? אני בגישה שעדיף לזרום עם היכולות הטובות של הילד, עם ובעיקר בקצב שלו. יש מי שהולך בגיל 9 חודשים, ויש מי שהולך בגיל שנה וחצי. ויש מי שמזיז את הטוסיק בגיל שנה ושמונה חודשים. אבל כולם הולכים לבית ספר על שתי רגלים. אני בעד הקצב של הילד. אולי הוא מאותת לך- יש לי קצב משלי, שאינו הקצב שאת רוצה שיהיה, לא הייתי ממהרת לאבחונים והשמת תגיות למינן על ילד טרום כיתה א-שכנראה אינו חריג מהותית בנורמת ההתפתחות שלו מהילדים האחרים, גם אם הוא לא רוצה להעתיק מספרים- מה הוא רואה חשבון? תני לו לשחק תני לו להתפתח למחוזות שלו ואם תהיה בעיה בבית ספר, תאמיני לי, לא יניחו לו (ולך). אבל הוא כולו בגן חובה. עוד לא לומד לMA, נכון?

 

[מייקי69]

מסכימה מאד עם שקספירית

ומוסיפה קצת מידע אישי. יש היום איזו אופנה למצוא ליקויי התפתחות בכל ילד וילד. מצד אחד - זאת יוזמה ברוכה. מצד שני - יאללה, חליק, תנו צ'אנס להתפתחות האישית. אני לא הייתי רצה לשים עליו תווית של דיסלקציה. ממש לא. מאד יתכן ואכן מדובר במוטוריקה עדינה, שזה משהו שונה לחלוטין וקל לטיפול ושיפור. החזקת עיפרון דורשת מיומנות של אחיזה, הכוללת פיתוח שרירים קטנטנים באצבעות ובכף היד הקטנה. יש מי שיודע לאבחן את זה (ועד כמה שאני יודעת, יש איבחון מקדים לכל ילד שמגיע לגיל בית הספר), ויש כלים להתמודד עם זה. בין היתר יש מין חלק פלסטי כזה שמלבישים על העיפרון, והוא בנוי כך שהאצבעות מונחות במצב הנכון והטוב ביותר על מנת להקנות מיומנות אחיזה. אני יודעת, פשוט כי היינו בסרט הזה ועברנו את כל התהליך. בסופה של דרך ארוכה ומייגעת, עם טיפולים ומה לא, אני יכולה לומר כמעט בוודאות - שהילד שלי פשוט צמח וגדל בכוחות עצמו. השיפור בא כמו מעצמו, תוך כדי גדילה וצמיחה. הטיפולים רק גזלו ממני זמן יקר, כסף והרבה דאגה. אני לא מטיפה בעד תקיעת הראש בחול, אבל תני לזמן לעשות את שלו. בסוף יהיה בסדר. או לחילופין - הבעיה תצוץ ביתר בהירות, ותאובחן בזמנה היא, כמו שצריך. בינתיים, לא לחפש בעיות, כן?

 

[אמא עם שאיפות]

לשיקספירית ושות'

בקר טוב, הרגע קראתי את תגובותיכן וראשית ברצוני להודות לכן עליהן אולם... ברצוני להבהיר מספר דברים: 1. אמא עם שאיפות הוא שם המשתמש שלי - כל שם אחר היה תפוס ומותר להיות אמא כזו לא? 2. אמא מודאגת- זהו תואר נילווה לכל אמא פולניה שכמותי הרוצה בטוב ביותר לילדיה. 3. עצם היותך בעלת ניסיון אומר שפעם...אולי מזמן...היית במקום שלי ודאגת בדיוק כמוני. 4. הרצון להספיק להבין מוקדם ככל האפשר אם יש בעיה היא לגיטימית לגמרי ואם אכן היא קיימת הייתי רוצה כלים לעזור לבני. אני לא אוהבת לטמון את ראשי בחול. 5. הילד שלי שידר רצון והביע אכזבה שהוא לא מצליח לצייר יפה כמו אור ולכתוב כמו טל ולעומת זאת נחשב לאלוף הדמקה בגן ואשף המחשב בגן. 6. אני לא אחכה עד כתה א' כדי שילדי יסבול מרגשי נחיתות ומהגדרות של ילד איטי, חלש או טיפש (על ידי חבריו לכתה) אם יש באפשרותי לסייע לו כבר עכשיו ולמנוע ממנו צער והחמרה. 7. והכי חשוב... גם הגננת של בני ביקשה לבדוק את הנושא כך שאני לא סתם היסטרית אלא מקבלת גיבוי מלא מאשת חינוך. 8. מדוע לי להביט לאחור ולומר חבל ש... אולי היה עדיף שהייתי...? ובמקום זאת לנקוט עמדה ולפעול לטובת בני? שיהיה לכולכן יום נעים - והאמינו לי לא חיפשתי צרות ולא הגדרות כאלו או אחרות לבני, אני פשוט רגישה להתפתחותו, מודעת ליכולותיו השכליות, לגילו ועוד ומרגישה שיש קושי ורצה לפתור אותו במידת האפשר. שלכן אמא מודאגת עם שאיפות

 

[מייקי69]

שלום, כאן "שות' " מידברת

לפעמים אני חושבת שאולי חבל שאני עונה או מתייחסת. הנה, עובדה שזכיתי בתואר "ושות'" שלדעתי הוא הרבה יותר גרוע מהתואר "זותי". אבל זה סתם קטע דפוק שלי. שריטה. שאלת - אז ענינו לך. אנחנו "בעלות הנסיון". הילד הוא שלך. הטיפול והדרך - הן שלך. הכל שלך. לנו אין חלק בזה פרט לכמה שורות באיזה פורום. לא זה מה שיקבע את האיכות שלך כאמא, או את המצויינות שאליה שואף הבן שלך. הכל במקומו עומד. אנחנו (אני מדברת בלשון רבים, כי אני ושות') רק מסרנו מעט מנסיוננו. ולפי נסיונינו - אין הילד סובל מ"הגדרות" בגיל זה. לא של איטי, לא של חלש ולא של טיפש. בטח ובטח לא אם הוא ניחן באותן תכונות שתיארת כה יפה. חבל לנו שנתפסת למילים שבאו להרגיע, כיוון שיחד איתן ניתנה לך אינפורמציה רחבה לאללה. הדגש היה על "קחי אויר, תרגעי". הוסברו לך התהליכים, הוסברו לך האופציות, דרכי הטיפול ואפילו העזנו לספר לך על המסקנות בתום הטיפול. לא באנו לשפוט. בטח לא, כי כאילו... היינו שם? ממש שם. עם הגננת, עם המבטים המלוכסנים, ועם רגש אימהי חזק לפתור בעיות ולא לטמון את הראש בחול. לא נותר לנו אלא לאחל לך ולבנך הצלחה. מכל הלב, מייקי ושות'.

 

[אחותו של שקספיר]

I rest my case

את העיצות שלי אני מסוגלת לתת , בדיוק מהמקום שבו הייתי כאימא לילד ראשון ושני, מאותן התלבטויות ואותן גננות ,מרפאות בעיסוק וכו. אבל מה שרואים מכאן, לא רואים משם. לא אומרת שאין ילדים שיש להן בעיות כאלו ואחרות. אבל יש כזו רדיפה להישגיות, לעמידה במדדים, לצייר יפה כמו טל, ולכתוב יפה כמו אור, וגם להיות אלוף הדמקה, בעל הזיכרון הטוב ביותר, אשף המחשב ועוד. לפני שבוע, או יותר הייתה אימא עם ילדים שמכים, ואחרי קצת קלוף הקליפה התברר שאחד הוא מכה במיוחד,ובאופן חריג. לא "וויתרנו" לה, וכמה מאיתנו הציעו לה ללכת לאיבחון, לבדיקה ,לראות מה עומד מאחורי הדברים- כי הדברים חריגים וקיצוניים , ואת הקושי של הילד יש לפתור ולא להזניח. ופה- לא אני ולא מייקי (להלן ושות') מתיאור הדברים (ועוד יותר אחרי התשובה שלך) לא הרגשנו שיש כנראה בעיה שחייבת פתרון. אז שידרתי(לא מדברת בשם "שות'") את המסר - שאת יכולה להרגע קצת מהצורך הפרפקציוניסטי ואולי אם את תרגעי -הוא גם. אבל,ברמת הרצון שלך לקבל עמדה שונה, אחרת, ממה שחשבת לנכון- חבל על המילים. שיהיה לכם רק טוב, ולתינוק גם.

 

[אמא עם שאיפות]

אני שוב מודה לכן על רצונכן הטוב אבל

מאוד חשוב כשמחלקים עצות מתוך כוונות טובות (אני בטוחה שלא היו בהודעותיכן כוונות רעות) לבחון את הדברים מהצד השני, אם תיקראו שוב את הודעותיכן תוכלו להבחין בדפוס חוזר של רצון לסמן אותי כאמא היסטרית שמחפשת לעצמה ולבנה צרות, שמלחיצה אותו והיא-היא זו שגורמת לכל המתח ועל כך התרעמתי.

בתור אמא, לבן בכור, כהריונית שעומדת ללדת בעוד מספר חודשים בטח שרף המתח מצידי עלה, יחד עם החשש שבתקופה הקרובה אהיה עסוקה עם עולל שיגזול את רוב זמני, לכן אני רוצה ללהתחיל בתהליך עכשיו בתקווה שהבעיה קלה והפיתרון יבוא במהרה אבל אם לא... גם לכך עליי להיות מוכנה ולמצוא את הדרך לעזור לבני. ושורה תחתונה זה מה שאני רוצה: לעזור לבני

באשר לשות' פשוט לא זכרתי את השמות ורציתי בתגובתי להשיב לכל המגיבות עם הגישה כדוגמת שייקספירית, בלי כל רצון להעליב, באמת שלא! אז סליחה אם תגובתי גרמה לכן להיפגע אבל גם אני נפגעתי ומצאתי לנכון להתגונן. שלכן אמא עם שאיפות