קושי במעבר לטבעונות

[נטע....]

קושי במעבר לטבעונות

אז כאמור אני מנסה לעבור לטבעונות, אחרי 7 שנות צמחונות. אני כבר לא קונה בכלל מוצרים מהחי או מאכלים שיש בהם רכיבים מהחי, אבל מה עושים כאשר נמצאים באירועים חברתיים שבהם אנשים מביאים מאכלים כמו עוגות/עוגיות שהם לא טבעוניים? איך עומדים בפיתוי? למשל אתמול, בסדנה שאני משתתפת בה, הביאו חבילה של עוגיות לחלוטין לא טבעוניות (מכילות חלב וביצים) וחיסלתי יותר מחצי חבילה

. גם היום בערב יש סדנה נוספת שגם אליה בוודאי יביאו כיבוד שאינו טבעוני. בשבוע שעבר הבאתי בעצמי עוגה טבעונית (אם כי לא ממש בריאה..) וכך "פתרתי" את הדילמה לאותו ערב ואתמול, שבוע אחר כך היו כבר אנשים שביקשו ממני את המתכון

אבל לא תמיד אני מביאה. אני מניחה שזה משהו שעובר עם הזמן, ובדיוק כמו שהיום ברור לי שאני לא אוכל בשר ו/או דגים ולא משנה מה יהיה או באילו אירועים חברתיים אני אהיה, סביר להניח שעם הזמן אותו הדבר יהיה גם עם ביצים וחלב אבל עד אז יש לכם טיפים/רעיונות איך מתמודדים באירועים כאלה, לפחות לטבעונים מתחילים או יותר נכון כאלה שבדרך לטבעונות?

 

[gs1234]

בהצלחה

אכן המעבר הוא הדרגתי. זה קרה גם אצלי, לאט לאט למדתי להיזהר מעוגות ועוגיות שאני לא מכיר, ואחרי כמה חודשים הצלחתי להימנע מהן. במפגשים בעבודה, למשל, קרו לי אז מקרים שהייתי לוקח בטעות עוגיה ורק אחרי ביס או שניים נזכר לבדוק את הרכיבים. היום זה כבר לא קורה. לגבי הסדנאות שאת משתתפת בהן, תבקשי מחברייך לסדנה להתחשב בך, ומי שמביא כיבוד שידאג שיהיה גם משהו שמתאים לטבעונים. זו לא דרישה מוגזמת - זה יכול להיות גם חטיף או פירות. הטיפים שלי לאירועים חברתיים (כמו חתונה) הם: 1. לזכור לאכול בבית ארוחה משביעה לפני שיוצאים לאירוע. ככה גם אם אין מה לאכול שם לפחות לא מרגישים רעבים. 2. לקחת איתך שקדים ואגוזי מלך, שיהיו באוטו. לפעמים אוכלים מעט מאד באירועים האלה, וזה טוב שיש משהו משביע ובריא שאפשר לנשנש בדרך חזרה.

 

[סיביון]

אצלי

זה היה עניין של החלטה. כמוך, הפסקתי לאט לאט לצרוך ולקנות מוצרים לא טבעוניים ומצאתי להם תחליפים טבעוניים ויום אחד פשוט הכרזתי שאני טבעונית. קודם לעצמי ואז גם לחברים, למשפחה ובפורום צמחונות

זה שכולם ידעו שאני טבעונית עזר למחויבות שלי להשאר כזו בשלב ההתחלתי. בשלבים מאוחרים יותר (שהגיעו מאוד מהר) כבר לא הרגשתי שאני מוותרת על משהו. אז אולי פשוט תתחילי בלהגדיר את עצמך כטבעונית ולהגיד "לא תודה, אני טבעונית" אם מציעים לך מאכלים שמכילים מרכיבים מהחי

בהצלחה

 

[נטע....]

תודה לשניכם

כן, אני מניחה שזה גם עניין של החלטה. אני אאמץ את הרעיון של פשוט לאכול טוב לפני שאני יוצאת לסדנאות האלה כך שלא יהיה לי צורך לאכול גם מבהלכן. אולי אחר כך כבר יהיה יותר קל.

 

[1winnie]

אני חושבת שזה קשור לאמונה שבתוכך

ואני חושבת שברגע שתרגישי בתוכך שזאת באמת הדרך הנכונה (הטבעונות) ולכן בחרת לחיות כך - כבר לא תהיה לך בעיה. וזה גם לא קשור דווקא לטבעונות, זה קשור בכלל לדרך חיים מסויימת שאדם בוחר לחיות בה. כשאדם שלם עם הדרך בה הוא בחר, הפיתויים לא קיימים בכלל, כי הוא לא רואה בהם פיתויים. אני חו"ח לא באה לשלול את דרך הבחירה שלך, אבל לדעתי את עדיין לא שלמה עם עצמך בדרך הזאת ולכן את גם "מתפתה" לדברים מסויימים. המשפט שלך "אני מניחה שזה משהו שעובר עם הזמן, ובדיוק כמו שהיום ברור לי שאני לא אוכל בשר ו/או דגים ולא משנה מה יהיה או באילו אירועים חברתיים אני אהיה, סביר להניח שעם הזמן אותו הדבר יהיה גם עם ביצים וחלב" אומר את זה. היום לא יעלה על דעתך לאכול בשר ו/או דגים וזה גם לא מהווה פיתוי עבורך שאת צריכה להתאמץ להתגבר עליו.

 

[נטע....]

מה שכתבת מזכיר לי

איך פעם, לפני שנים רבות, כשעוד הייתי אוכלת בשר, הייתה לי שיחה עם חברה בעקבות זה שקניתי איזשהו אביזר לתחפושת פורים שהיו בו נוצות. בהתחלה חשבתי שאלו נוצות סינטטיות, אחרי בירור התברר לי שאלו היו נוצות אמיתיות. שיתפתי את החברה שלי בתחושות האשמה שהיו לי והיא מצידה לא הבינה למה זה מפריע לי אם אני אוכלת בשר. האמת היא שבמשך הרבה שנים לפני שעברתי לצמחונות ידעתי שצמחונות היא הדרך הנכונה אבל היה לי קשה לעשות את המעבר הזה מאכילת בשר לצמחונות, כי הבשר היה משהו שממש טבוע בי. אותה חברה גם כן אמרה לי את אותם דברים לגבי האמונה וכו' אבל העובדה היא שזה לא תמיד נכון. רק אחרי שעברתי לגור לבד והתחילה תקופה שהתרועעתי יותר עם צמחונים, היה לי יותר קל לעשות את המעבר. גם עכשיו, זה לא הניסיון הראשון שלי לעבור לטבעונות. כבר הרבה זמן אני יודעת שזאת הדרך הנכונה מכל הבחינות ועדיין זה קשה כי יש הרבה פיתויים מסביב. פעם היה לי מאוד מאוד קשה לוותר על בשר. היום אני כבר לא רואה בבשר אוכל. (כשאני אומרת בשר אני כמובן מתכוונת גם לדגים). סביר להניח שעם הזמן, אם וכאשר אני אצליח לעמוד בפיתויים גם מוצרי חלב לא ייחשבו בעיניי כאוכל. (ביצים בצורתם ה"טבעית" אני כבר שנים לא אוכלת, לעיתים רחוקות אוכלת מוצרים שמכילים ביצים).

 

[1winnie]

יכול להיות הבדל באופי, אבל עדיין..

אני חושבת שאת כנראה נמצאת באמצע תהליך של הפנמה יש אנשים שלוקח להם זמן "לעקל" את מה שהם חושבים ולהעביר את זה הלאה - ליישם את זה. כי באיזהו מקום הם עדיין לא שלמים ממש עם הרעיון. זה לא אומר שהרעיון שלהם הוא לא נכון, אבל לוקח להם זמן באמת להפנים את זה פנימה ובאמת להאמין בזה עד הסוף. אני יודעת שברגע שהכרזתי יום אחד בבית שאני לא אוכלת יותר בשר, זה היה בעצם סיום של תהליך שעברתי עם עצמי. הייתי מאד צעירה, אבל בבית לא ממש קיבלו את זה בהפתעה. הם כבר ידעו שאני בתהליך עם עצמי. מאותו הרגע - לא עלה בדעתי בכלל לאכול בשר (וזה כולל עוף דגים וכו') אמא שלי עוד שאלה אותי בקשר לאיזה מאכל מסויים שמאד אהבתי (כבר לא זוכרת מה זה היה), ואני בכלל לא ידעתי שזה מכיל בשר בתוכו (כמו שאמרתי הייתי צעירה מאד...). לקח לי 2 דקות לחשוב והתשובה היתה שאם זה מכיל בשר אז אני לא אוכלת את זה יותר וזהו. אני אשקר אם אני אגיד למשל שאני לא אוהבת ריח של שניצלים מטוגנים. אבל זה לא מעבר לזה. הפיתוי לאכול את זה לא קיים וגם אם אוכלים את זה לידי (ואוכלים!) אין לי בעיה בכלל. זה פשוט משהו שאני מאמינה בו. לכן אני חושבת שברגע שממש תפנימי את עניין הטבעונות, הפיתויים כבר לא יהיו.

 

[שירי מזור]

אני ממש מזדהה עם מה שכתבת

גם אצלי יש דברים שהם מחוץ לתחום, בריאותית, ואני גם מגיעה למקומות, ורואה ומריחה את הדברים ויודעת שזה יהיה טעים, אבל אני כ"כ חזק בתוך זה, שפשוט אין מצב. פעם בעלי שאל אותי, אם כל המאכלים בעולם יהיו בריאים, אבל הכל (צ'יפס, המבורגר, ביסלי, שוקולד וכ'ד..) מה היית לקוחת לאי בודד? באמת שחשבתי על השאלה שלו לעומק, אבל, התשובה שלי נשארה כמו תמיד, אורז וסלט (זה האוכל שאני הכי אוהבת).. הוא כמובן לא מאמין לי

אבל אני הייתי ממש רצינית, היום אחרי כמה שנים טובות, הוא כבר מאמין לי... נטע, נסי למצוא את הטעם באוכל הטבעוני, חפשי תחליפים לכל דבר, תעשי סיור בסופר או בחנות טבע על בסיס קבוע, חפשי מבצעים, תתנסי (ואני יודעת שהדברים הבריאים עולים כסף) לי היה קטע עם נס קפה, נורא רציתי להפסיק לשתות חלב פרה, אני ממש אוהבת קפה (ולפני שכולם קופצים, כן, כן, אני שותה קפה פעמיים ביום, נס קפה בלבד), אבל ממש לא מצאתי חלב הולם וניסתי הכל (סויה, אורז, שקדים וכו'..) עד שמצאתי חלב שיבולת שועל. פעם בטעות בעלי קנה חלב פרה ובמקרה אזל החלב שיבולת שועל, ובגלל שאני כ"כ אוהבת קפה לפני שיעור ספיניניג, שתיתי עם חלב רגיל (אותו חלב שממש היה קשה לי להיגמל ממנו), כמעט הקאתי, היה סמיך ומגעיל, ולא הייתי מסוגלת לשתות את זה. זה לקוח זמן, הגוף מתרגל לטעמים חדשים, אני חושבת שזה קצת כמו גמילה.. סתם סיפור... בהצלחה

 

[נטע....]

תודה

אני מסכימה איתך בקשר לזה שהגוף מתרגל לטעמים. כמו שלפני כמה זמן כתבתי כאן שחלב סויה לא טעים לי ולאחרונה דווקא יצא לי לשתות תחליפי קפה עם חלב סויה והפעם דווקא היה די טעים, לא הרגשתי שאני שותה את זה "בכוח" או משהו. כנראה שהתחלתי להתרגל (אם כי אני עדיין לא שותה הרבה חלב סויה כי זה יקר ואני שותה יותר תה). או כמו שפעם מאוד אהבתי שוקולד חלב אבל כשהתרגלתי לשוקולד המריר, שוקולד חלב הוא כבר חסר טעם בעיניי. כאמור, כשאני קונה לעצמי את האוכל אז אין בעיה. הבעיה היא כשאני נמצאת באירועים חברתיים שונים שיש בהם קינוחים/כיבוד שאינו טבעוני. (אגב, כאשר הכיבוד הוא בבירור לא טבעוני, כמו למשל עוגות גבינה, אני עומדת בפיתוי. הבעיה היא במאכלים שבהם החלב או הביצים יותר "מוסתרים" ופחות נראים או מורגשים). אולי זה באמת עניין של הפנמה, אחרי הכל גם עם המעבר לצמחונות הייתה לי תקופה של הפנמה. כי בסופו של דבר עמוק בפנים אני יודעת שטבעונות היא הדרך הנכונה עבורי ואולי עם הזמן אפנים ואיישם אותה יותר

 

[כבר לא טינקרבל]

hi

כן כן חזרתי מבטיחה בקרוב פוסט על האוכל ותמונות ממה שהכנתי תודה שוב על המתכונים רק רציתי להגיד שאני מאוד מאוד אוהבת אורז וסלט!! אני כל כך אוהבת אורז שאמא שלי בזמנו למדה משכנה פרסיה איך להכין "אורזים" שונים. זה מנת הבית אצלנו ) וסלט הולך אצלי בכל ארוחה ולא משנה מה אני אוכלת. אני גיליתי את החלב שבלינק שאיתו הקפה פשוט מעולה ואני לא צריכה להוסיף סוכר (3 פעמים ביום אצלי) זהו נחמד לחזור לשגרה עד שבוע הבא לפחות כשאטוס לי לישראל לקבל קצת ויטמין D והרבה אחיינית...

 

[שירי מזור]

אחחחח אורז

אמא של בעלי פרסיה, איזה אורז היא עושההההההההההה אני לא מסוגלת יותר.. יאללה תעלי תמונות.. מקווה שישאר לך מספיק ויטמין D עד שתגיעי כי היום שמעתי שירד גשם.. חחחח

 

[nowonder]

זה אותו דבר

כמו עם צמחונות. אם אנשים היו מביאים המבורגרים מבשר היית עומדת בפיתוי, לא? הפתרון שלי אגב, הוא להביא אוכל איתי. אני מביאה אוכל אפילו לארוחות ערב אצל חברים, לישיבות עבודה, לסדנאות, לנסיעות לכנסים. לכל מקום. זה גם טוב לבריאות, גם לאידיאולוגיה, וגם לדיאטה.

 

[TheMindTraveller]

תחשבי כל פעם מה החיות המסכנות עברו בשביל

הפיתוי הזה ואז זה יפסיק להיות פיתוי ..

 

[כבר לא טינקרבל]

נטע יקירה

איך עוגיות ועוגות הולכות עם המשקל שאת רוצה להוריד?

ועכשיו ברצינות לי יותר קל לא לאכול את הדברים האלו כי אני מפחדת להשמין. נקודה. למדתי לא להזמין קינוח אחרי ארוחה במסעדה ולמדתי באירועים חברתיים לא להתבייש להגיד שאני טבעונית. את תופתעי כמה אנשים יהיו מוכנים להתגמש ולבוא לקראתך עם מאכלים. אצל בן הזוג למשל אחרי ארוחה תמיד יש קינוח עם גלידה ותמיד תמיד יש לאמא שלו משהו בשבילי - סלט פירות טעים וטרי. את רק צריכה לא להתבייש לבקש ולהגיד. ואם בכל זאת זה לא מתקבל בברכה תביאי לעצמך בקופסא קינוח טבעוני בריא ודיאטטי כך לא תרגישי שאת מפספסת משהו

 

[נטע....]

זה בדיוק אחד מהסמפטומים של דיאטה ../images/Emo13.gif

דיאטה שמטבעה כרוכה בהגבלות וכו', בסופו של דבר מביאה אחריה בולמוסים ועלייה נוספת במשקל. אני מודעת לזה אבל כרגע לא מכירה דרך אחרת, לכן אני משתדלת לעשות דיאטה, למרות שאני יודעת שדיאטות נועדו לכישלון. אין לי רגשות אשם על הבולמוס, שוב, כי אני יודעת שזאת תוצאה של דיאטה אבל עדיין אני רוצה כן להוריד עוגיות/עוגות וכו', גם למען בעלי החיים וגם בשביל הבריאות שלי תכל'ס. בינתיים אני מעדיפה לבחור את האפשרות של לאכול מספיק טוב לפני השיעור כך שלא ארצה לאכול משהו במהלכו. להביא משהו משלי, זה ירגיש לי קצת לא נעים, תחושה של "חריגות" מסוימת. בכל אופן עכשיו אני חוזרת מעוד שיעור של סדנה נוספת, הפעם לא נגעתי בעוגה שהביאו