גלית הכרמלית
New member
קושי בפרידה ובהרדמה
בננו בן שנה וחמישה חודשים. תמיד היה קשה להרדימו, והייתי קופצת איתו על כדור פיזיו עד שהיה מתמסטל מהתנודות ונרדם. ניסיתי להרדים במיטה - אבל הוא צורח צרחות אימים זמן רב ולא מתייאש. שיטת החמש דקות פשוט לא עובדת איתו - ואני גם חושבת שהיא אכזרית וקשה לי ליישם אותה.בקיצור, היא לא בשבילי. בחודשיים האחרונים חל שיפור - הוא מצליח להירדם בזרועותי כאשר אני יושבת על הכורסא בחדרו, והצלחנו להיגמל מהכדור. עם זאת כל חמישה ימים היה חל משבר מסוים (מחלה, כאב בשל צמיחת שיניים וכו') - והיינו חוזרים לכדור לערב אחד. בעלי יצא לאחרונה לחודש מילואים, בהם היה מגיע הביתה כל חמישה ימים הביתה לכמה שעות, וחוזר לצבא. הקטנצ'יק דווקא קיבל אותו בחיוך - ושמחנו כי הוא רגיל להיות איתו כמה שעות כל יום. אבל במהלך המילואים התחיל סיוט אמיתי של קושי בפרידה ובהרדמה. המילואים הסתיימו לפני שבועיים - אבל אין שיפור .אם אני או בעלי נועלים נעליים הוא מבין שאחד מאיתנו הולך - ולמרות שב- 99% מהפעמים נלך איתו יחד הוא נכנס להיסטריה של בכי. והכי קשה זה עם השינה- ברגע שהוא מבין שהגיע זמן לישון הוא נכנס לפניקה, צורח עד כדי השתנקויות נוראיות והקאה. אני לא מצליחה להרדים אותו כמעט בשום דרך, רק אחרי בכי של למעלה משעה הוא נרדם בקפיצות על הכדור. ברור לי שזו לא חרדת פרידה רגילה אלא קשורה לחוויה של העזיבה בשל המילואים - השאלה היא מה עושים עכשיו? תודה רבה
בננו בן שנה וחמישה חודשים. תמיד היה קשה להרדימו, והייתי קופצת איתו על כדור פיזיו עד שהיה מתמסטל מהתנודות ונרדם. ניסיתי להרדים במיטה - אבל הוא צורח צרחות אימים זמן רב ולא מתייאש. שיטת החמש דקות פשוט לא עובדת איתו - ואני גם חושבת שהיא אכזרית וקשה לי ליישם אותה.בקיצור, היא לא בשבילי. בחודשיים האחרונים חל שיפור - הוא מצליח להירדם בזרועותי כאשר אני יושבת על הכורסא בחדרו, והצלחנו להיגמל מהכדור. עם זאת כל חמישה ימים היה חל משבר מסוים (מחלה, כאב בשל צמיחת שיניים וכו') - והיינו חוזרים לכדור לערב אחד. בעלי יצא לאחרונה לחודש מילואים, בהם היה מגיע הביתה כל חמישה ימים הביתה לכמה שעות, וחוזר לצבא. הקטנצ'יק דווקא קיבל אותו בחיוך - ושמחנו כי הוא רגיל להיות איתו כמה שעות כל יום. אבל במהלך המילואים התחיל סיוט אמיתי של קושי בפרידה ובהרדמה. המילואים הסתיימו לפני שבועיים - אבל אין שיפור .אם אני או בעלי נועלים נעליים הוא מבין שאחד מאיתנו הולך - ולמרות שב- 99% מהפעמים נלך איתו יחד הוא נכנס להיסטריה של בכי. והכי קשה זה עם השינה- ברגע שהוא מבין שהגיע זמן לישון הוא נכנס לפניקה, צורח עד כדי השתנקויות נוראיות והקאה. אני לא מצליחה להרדים אותו כמעט בשום דרך, רק אחרי בכי של למעלה משעה הוא נרדם בקפיצות על הכדור. ברור לי שזו לא חרדת פרידה רגילה אלא קשורה לחוויה של העזיבה בשל המילואים - השאלה היא מה עושים עכשיו? תודה רבה