בעצב תלדי בנים?
איך יתכן שהטוב והמיטיב, ה' יתברך שהוא מהות הטוב, נותן לאשה את צער הלידה, ולאדם את לחמו בזעת אפיו?
אלא משחטא האדם, זהו תיקונו. הקב"ה נתן גן עדן, אך בחטאו של האדם, נגזרו על האנושות המיתה והלידה ועינוי הפרנסה. כי בכך יתוקן העולם שלאחר החטא.
מבול? בחטאי האדם. ואיך יילדו ויפרנסו? אלא זהו תיקון חטאם.
תורה ניתנה לעם ישראל. חטא העם, נגזר עליו למות במדבר, ובניו ירשו את הארץ המובטחת. חטאו הבנים, נחרבו המקדשות. גלה העם.
יושב בבית האסורים שבכרך גדול ברומי, תינוק יהודי יפה עיניים ותלתלים, רק בן 3 שנים. שואל רבי יהושע: מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים? עונה התינוק: הלא ה’ זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו.
איך יתכן? והלא התינוק לא חטא כלל? עדיין אינו בר חטא. איך יתכן שהוא נענש? אלא שהוא משלם את חטאי העם וסובל את הגלות שנגזרה עליו, ויודע את בוראו ומבין שזה לטובתו.
אכן, ניתנה התורה, ובחטאי העם ניתנו גם הקללות שבפרק התוכחה (דברים כ"ח). ולא משנאת ה' ניתנו, אלא מאהבתו, כדי לתקן את חטאי העם. כי משחטא העם, ייעודו הוא תיקון החטא. ומצווה היהודי לנהוג במצוות לפי יכולתו. ואין הקב"ה בא בטרוניא לבריותיו. אם יש שואה, ואי אפשר לבנות סוכה, הוא צריך לרצות לבנות סוכה, ולהבין שבגזירת עליון נמנע ממנו לבנותה, וכל מעשי הקב"ה באמונה וכל גזרותיו לטובה, והגאולה בוא תבוא.
ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.
יסורי הנפש שבאו לעולם, הם תשובה לכפירה האנושית באלוקים. הם תיקון החטא האנושי. וכמו שהנשים יולדות בהשלמה כל הדורות, כך הסובלים יידעו שסבלם בא לתקן את חטאי הכפירה והגאווה האנושית, ואינם צריכים אלא לעשות מה שביכולתם.
לא בכדי אבד המפתח לתיבה, הדורות הקודמים מאסו בו והשליכוהו. אבל בעלי התיבה הבטיחנו שנמצא את המפתח ביום מן הימים, ולכן אנו סוחבים את התיבה איתנו באמונה, מתוך ידיעה שאוצרותיה לא יסולאו בפז. ומי ישליך מידיו אוצרות מסולאים רק בגלל שכרגע הוא נודד וטרם מצא מנוח לכף רגלו?
ההולכים בגלות ימצאו כוח לשאת עימם את התיבה בזכות האמונה בארץ המובטחת שעוד תגיע לפתחם. האוצר חי וקיים, ונמצא בידיו של היהודי. רק יקשור היטב את התיבה בחבל האמונה, וימשכנה אחריו, ויחזיק בחבל זה היטב, כי בו תלויים חייו.
לא במפתח תלוי קיומו של היהודי. אלא הקב"ה גוזר ומקיים. הקב"ה מקיים אותנו יום יום ושעה שעה, מתיר אסורים וזוקף כפופים, זן ומפרנס ונותן ליעף כוח. ומקיים אמונתו לישני עפר ולעמלי הדרך.
וגם גזר ייסורים, ועלינו לשאת בעוז את הגורל שנגזר עלינו, ולקוות לישועה.
