קושי להיפתח לצבעים.

mikey mouse1

New member
קושי להיפתח לצבעים.


יש לי בעיה.... אולי לחלקכם היא תשמע די מגוחכת...אבל זה המצב...
אני ממש אוהבת אופנה... נורא נורא. הבעיה היא שלא רואים את זה עליי כי אני כל הזמן לובשת את אותם הצבעים... שחור לבן ואולי לפעמים בלחץ כחול...
אני לא יודעת מה יש לי, אני אוהבת צבעים,במיוחד לראות את זה על אחרים- אבל עליי לא.
אפילו אם אני קונה צבע אחר- לדוגמא קניתי שבוע שעבר חולצה בצבע כתמתם-אדמדם ,באתי ללבוש אותה ובסוף ברגע האחרון התחרטתי והורדתי אותה מעליי.
יש לי הפרעה בראש או מה? אני לא מצליחה להיפתח לצבעים. אני נורא נורא סגורה, אפילו אם אני קונה צבע חדש זה בסופו של דבר נשאר בארון....
וזה מבאס אותי...אני לא עושה את זה בכוונה ,זה פשוט משהו בי שלא מצליח להשתחרר נראה לי.

מישהו מזדהה איתי במקרה ?
 

irreplacable

New member
לא מזדהה

אני מאד אוהבת צבעים: ורוד, סגול, כחול, ואדום! רק שונאת כתום!

אבל.. אולי את פשוט לא רגילה לזה... נסי בהדרגה.. תתחילי במשהו שיש בו מעט צבעוניות (לא חולצה שכולה בצבע אדמדם) ולאט לאט תעלי את המינון עד שתתרגלי...

שבוע שעבר קניתי מכנס כחול מהמם בצבע של השמלה הזאת

 

mikey mouse1

New member
הכחול הזה מהמם, אבל ->

לי אישית יש בעיה ללכת עם צבע כזה, כי הוא בולט מידי . ואני אישית לא אוהבת להיות בולטת בחברה.
אולי הבעיה עם הצבעים קשורה לחוסר ביטחון עצמי שיש לי? כל הקטע של להעיז- קשה לי איתו. כי להעיז זה אומר שלא איכפת לך מהדעות של אנשים, ממה שיגידו, איך יסתכלו, מה יחשבו.
 

irreplacable

New member
כן. זה קשור לזה

לי לא אכפת מה אנשים זרים יחשבו על מה שאני לובשת.
אבל כן אכפת לי מאנשים שקרובים אליי.. למרות שגם זה לא צריך להיות אכפת..
 
אני חושב שעלית פה על משהו..

אך לא חשבתי על זה קודם, כשיש בעיה..
פשוט לחכות שהיא תעבור מעצמה


ות'כלס, יש פה כמה אפשרויות.(לפותחת השירשור)

לקנות בגדים עם חברה\חברה טובה שסומכת על דעתה,
ולקנות צבעים שניראים טוב עליך ויגרמו לך להרגיש יותר יפה\מושכת,
אפשר להתחיל בקטנה לא יותר מדי מקושקש וצבעים יחסית ניתרלים כמו כחול בגוון אחיד למשל(כמו השמלה שהעלו פה בתמונה)
ואז להמשיך(אחרי שהיתרגלת לצבע הישן) לצבע חדש
אחרי שמיצית את הצבעים האחידים תיבדקי שילובים
קשת לשיער בצבע שהולך עם התיק וחולצה בצבע של נעליים
(סתם זורק התאמות) זה יכול להיות גם זוג נעליים
שכל נעל תיהיה בצבע של הציפורניים באותה יד


להתאים צבעים זה לא קשה ועל בחורות זה נראה טוב

או להחליט שזהו, נמאס לך מהאפור\שחור\לבן ואת רוצה צבעים

ופשוט לטחון בגדים במליון צבעים מפוצצים
 
יש כל מיני


לובשת רק בגדים חלקים בלי קשקושים ובלי אפליקציות
לא יכולה שסמל על הגינס לדוגמא יהיה בולט

לא לובשת צבעים כמו זהב כסף אדום בקיצור כל צבע נוכח
תכשיטים לא עונדת פרט לשרשרת עם תליון קטן שנבחר בקפידה
הנעליים תמיד יהיו לא בולטות ובלי אבנים פייטים ושאר קישוטים
 
צבעים וקישקושים יכול להית יפה!

אבנים וזהב וכאלה... מיותר לגמרי ובדרך כלל סתם נראה זול
כנ"ל לגבי כל הבניות המטורפות בציפורניים
עם שפיצים או מלבנים שמעבר לדיון סוער "עד כמה זה יפה"(או שלא)
נראה לי יכול להיות ממש שימושי על סירת משוטים!

אדום זה צבע יפה!
 

mikey mouse1

New member
לא.אני ממש לא בדיכאון,

אין שום קשר. אני פשוט בן אדם כזה, שקשה לי להיפתח לצבעים , אני אוהבת נורא צבעים נגיד כשאני רואה על מישהי צבע נורא יפה של חולצה אני ממש מתלהבת ואומרת וואו, אבל בנינו, אין הרבה סיכוי שהייתי לובשת את הצבע של החולצה שלה- למרות שאני חושבת שזה יפה אולי בגלל שאני לא רגילה.
והאמת שגם...אני מניחה שהבעיה קשורה להפרעת אכילה שיש לי... ? אני באופן כללי נורא לא אוהבת את הגוף שלי, ומבחינתי - כמה שיותר כהה- יותר מרזה . בהיר- משמין.
 
עלית פה על הנקודה, לדעתי

וזו הפרעת האכילה.
אם הכלל של שחור=מרזה ולבן=שמין- לא היו לך בגדים לבנים.

אני כן חושבת שזה הפחד מלמשוך את העין ותשומת הלב עם הבגדים, כך שיבחנו את הגוף שלך, שאותו את לא מחבבת במיוחד (למרות שאני בטוחה שהרבה יגידו לך שאת בחורה יפה. אני לא מכירה אותך, אז אין לי מושג),
או ישימו לב אלייך, ואז יעירו הערות על הרזון.

אני רואה את זה בתור "מעגל קסמים" שכזה: עד שלא יחזור לך הבטחון- לא תצליחי ללבוש בגדים צבעוניים.
אני חושבת שעם עזרה מבחוץ תוכלי לנסות לשבור את המעגל הזה וללבוש את הבגדים הצבעוניים, ואולי בזכותם יחזור לך הבטחון העצמי.
(ואני מדברת פה על הבטחון העצמי, ולא על דברים אחרים).

שתהיה שבת שלום
 
לא בטוח קשור

אני יכולה להרשות לעצמי ללבוש מה שבא לי ועדיין יש בגדים וצבעים


שאני לא אלבש רק כי הם לא באים לי טוב בעין
 
יש פה משהו שלא הבנת

גם היא יכולה להרשות לעצמה לבוש מה שבא לה. אבל מה שהיא רואה על עצמה, ומה שהסביבה רואה עליה זה שונה לחלוטין.
ואני גן לא מכלילה ואומרת שכל מי שלא לובשת בגדים צבעוניים מתביישת במראה שלך.
פשוט במקרה הפרטי שלה זה מאוד מתאים.
 

MyTaoWay

New member
נו את ענית לעצמך


עכשיו מה שנותר לעשות, זה ללמוד לאהוב את עצמך,
ממליצה על פורום דימיון מודרך וNLP
 
בהחלט מזדהה, אבל קצת מהכיוון השני

אין לי ממש בעיה עם אף צבע מלבד ורוד...
טוב, אולי קצת סגול, תלוי בגוון...
פשוט לא יכול לראות את עצמי בצבע כזה.
בהחלט פסיכי הקטע.
 
לדעתי...

מדובר כנראה במשהו יותר עמוק מאשר השטחיות של הצבע, זה כנראה סימפטום למשהו אחר שמפריע לך. צבעים שציינת הם יותר סולידיים, שקטים, מופנמים-פחות מושכים "אש"(תשומת לב). ייתכן שיש איזה רמה מסוימת שבגללה את מעדיפה שלא להתבלט...להיחבא אל הכלים.
ייתכן שהצבעים החזקים יותר מאיימים באיזה שהו מקום..
כמובן שאלו דעותיי, לא מכירה לעומק ולא יכולה ממש לנתח...אבל בכתום ואדום יש אלמנט של משיכה, מיניות, אלו צבעים חמים ומוחצנים שמושכים הרבה תשומת לב, מבטים...
הייתי שואלת את עצמי מה פה בעצם המצב, כי אני לא יודעת מה יש מתחת לפני השטח, אבל ברור שזה לא סתם רק הצבע...
 
כמה דברים

ראשית, אפשר להיות אופנתיים גם בצבעים שציינת

שנית, אני די מסוגלת להבין. אמנם מנעד הצבעים שלי יותר רחב, אבל יש צבעים שאני לעולם לא אלבש, בעיקר בהירים כי אני מאוד בהירה ואני לא אוהבת את השילוב.
שלישית, את יכולה לנסות לשנות בהתחלה בקטן. להוסיף איזו סיכה או חגורה צבעונית, תכשיטים, ולאט לאט למצוא את הצבעים שאת אוהבת. אף אחד לא אמר שאת חייבת ללבוש את כל צבעי העולם
 
למעלה