קו-אופ, הקואופרטיב שהפך לקורפרטיב
הקו-אופ, או בגלגולו הקודם, "הצרכניה", היווה אבן-דרך בבניית הארץ, ע"י רכישת מניה ע"י ציבורים שונים, לשם הגדלת יכולת הספקה מוגדלת עם הזמן, בתקופה שבה לא היה שפע-לא בכיס ולא על המדפים. אז התעורר הצורך להקים "רשת" צרכניות שכונתיות בעלות עמידות גבוהה יותר ומוצרים טובים יותר. הרשת השכונתית הפכה לקואופרטיב, כלומר, שהצרכנים או עובדי אותו גוף הם הבעלים החוקיים(!) שלו. הממשלה הקפיטליסטית מכרה בין היתר גם את הקו-אופ, תוך שבעלי המניות הישנים, תיקיהם "הובערו"(עפ"י גורם בכיר בשיכון עובדים) וכיום לא ניתן כבר מבחינה עסקית "טהורה" להתיר לאותו ציבור בעלי המניות לממש את זכותו שניתנה לו עפ"י חוק ניירות ערך. הן שיכון עובדים והן הנהלת הקו-אופ, שניתן לקרוא לה היום "הקור-אופ"(קורפרטיב+תאגיד פרטי, מופרט) מנסים לבעוט עניין זה מהן והלאה. בתוכנית אתמול(יום ה'), פורסם מ"שיכון עובדים" כי-"לא צריך להניח לקו-אופ להרחיק מהם את אחריותם כלפי ציבור העמלים שהשקיעו מכספם לשם בניית הקו-אופ והארץ, ואף ישנה פסיקה בנושא". ובכן, מהנהלת הקו-אופ נמסר, כי יש לפנות לערכאות החוקיות שידונו בנושא ויתנו את החלטתם בעניין בעלי המניות. ובכן, ישנה כבר פסיקת בימ"ש בנושא, כאשר נפסק לטובת בעלי המניות, החלטה שמאלצת את הנהלת הקו-אופ הפרטית להתיר מימוש מניות וחלוקת דיווידנדים לבעלי המניות הישנות. הנהלת הקו-אופ לא מקבלת פסיקה זו, מאחר והמניה הינה חלק ממניה שהתעורר צורך במהלך שנות ה-60 להשלים את מחירה, וזאת למרות(!!!) שבעלי המניות רכשו את המניה שנים לפני-כן בכסף רב. הדרישה: 1). על הנהלת הקו-אופ להכיר בעובדה שישנם בעלי מניות מעבר לבעלי המניות ה"מודאגים" החדשים שלהם שקנו את מניותיה בבורסה. 2). על הנהלת הקו-אופ להשלים עם פסיקת בית-המשפט ולהתיר מימוש המניות בפשרה על "השלמת מחיר המניה". 3). על הנהלת הקו-אופ לא לפגוע בשל הסכם כזה או עתידי במעמד העובדים של הקור-אופ, ולא להעמיד אותם כמגן אנושי בפני פסיקות לגיטימיות של הרשות השופטת. 4). על המדינה לאלץ את הנהלת הקו-אופ, בניגוד לתנאי עיסקת המכירה, להתיר מימוש המניות של ציבור העמלים שרכשו אותן, או להתיר להוריש אותן באם לא תתקדם פעילות הקוראופ בנושא, ללא גביית מס בעניין. 5). באם לא תממש הנהלת הקור-אופ את זכותם החוקית של העמלים, בעלי המניות, על המדינה להלאים את רשת הקו-אופ לצורך מימוש זכותם הלגיטימית של מעמד העובדים הגמלאים-בעלי הזכות למימוש רכישתם בשנים עברו. דבר זה יחזור על עצמו, חזור ושנה בכל מיני ואריאציות עד שמעמד העובדים הישראלי-העמלים, הגמלאים, המובטלים, הסטודנטים ובני-הנוער-יכיר בכוחו לשנות ולעמוד על זכותו בשמירה על עיקרון הסולידריות-הערבות ההדדית. "לחם לעמל וחופש לרוח" אחיעד דונסקי-ב"ש [email protected]
הקו-אופ, או בגלגולו הקודם, "הצרכניה", היווה אבן-דרך בבניית הארץ, ע"י רכישת מניה ע"י ציבורים שונים, לשם הגדלת יכולת הספקה מוגדלת עם הזמן, בתקופה שבה לא היה שפע-לא בכיס ולא על המדפים. אז התעורר הצורך להקים "רשת" צרכניות שכונתיות בעלות עמידות גבוהה יותר ומוצרים טובים יותר. הרשת השכונתית הפכה לקואופרטיב, כלומר, שהצרכנים או עובדי אותו גוף הם הבעלים החוקיים(!) שלו. הממשלה הקפיטליסטית מכרה בין היתר גם את הקו-אופ, תוך שבעלי המניות הישנים, תיקיהם "הובערו"(עפ"י גורם בכיר בשיכון עובדים) וכיום לא ניתן כבר מבחינה עסקית "טהורה" להתיר לאותו ציבור בעלי המניות לממש את זכותו שניתנה לו עפ"י חוק ניירות ערך. הן שיכון עובדים והן הנהלת הקו-אופ, שניתן לקרוא לה היום "הקור-אופ"(קורפרטיב+תאגיד פרטי, מופרט) מנסים לבעוט עניין זה מהן והלאה. בתוכנית אתמול(יום ה'), פורסם מ"שיכון עובדים" כי-"לא צריך להניח לקו-אופ להרחיק מהם את אחריותם כלפי ציבור העמלים שהשקיעו מכספם לשם בניית הקו-אופ והארץ, ואף ישנה פסיקה בנושא". ובכן, מהנהלת הקו-אופ נמסר, כי יש לפנות לערכאות החוקיות שידונו בנושא ויתנו את החלטתם בעניין בעלי המניות. ובכן, ישנה כבר פסיקת בימ"ש בנושא, כאשר נפסק לטובת בעלי המניות, החלטה שמאלצת את הנהלת הקו-אופ הפרטית להתיר מימוש מניות וחלוקת דיווידנדים לבעלי המניות הישנות. הנהלת הקו-אופ לא מקבלת פסיקה זו, מאחר והמניה הינה חלק ממניה שהתעורר צורך במהלך שנות ה-60 להשלים את מחירה, וזאת למרות(!!!) שבעלי המניות רכשו את המניה שנים לפני-כן בכסף רב. הדרישה: 1). על הנהלת הקו-אופ להכיר בעובדה שישנם בעלי מניות מעבר לבעלי המניות ה"מודאגים" החדשים שלהם שקנו את מניותיה בבורסה. 2). על הנהלת הקו-אופ להשלים עם פסיקת בית-המשפט ולהתיר מימוש המניות בפשרה על "השלמת מחיר המניה". 3). על הנהלת הקו-אופ לא לפגוע בשל הסכם כזה או עתידי במעמד העובדים של הקור-אופ, ולא להעמיד אותם כמגן אנושי בפני פסיקות לגיטימיות של הרשות השופטת. 4). על המדינה לאלץ את הנהלת הקו-אופ, בניגוד לתנאי עיסקת המכירה, להתיר מימוש המניות של ציבור העמלים שרכשו אותן, או להתיר להוריש אותן באם לא תתקדם פעילות הקוראופ בנושא, ללא גביית מס בעניין. 5). באם לא תממש הנהלת הקור-אופ את זכותם החוקית של העמלים, בעלי המניות, על המדינה להלאים את רשת הקו-אופ לצורך מימוש זכותם הלגיטימית של מעמד העובדים הגמלאים-בעלי הזכות למימוש רכישתם בשנים עברו. דבר זה יחזור על עצמו, חזור ושנה בכל מיני ואריאציות עד שמעמד העובדים הישראלי-העמלים, הגמלאים, המובטלים, הסטודנטים ובני-הנוער-יכיר בכוחו לשנות ולעמוד על זכותו בשמירה על עיקרון הסולידריות-הערבות ההדדית. "לחם לעמל וחופש לרוח" אחיעד דונסקי-ב"ש [email protected]