קו בנין מדרך ארצית
פארוק שלום,
הבנתי. סימוני מבא"ת אינם שונים בכל הקשור לתכנית שקבעה אותם.
קו בנין הוא קו בנין, ולא משנה אם הוא נקבע בתכנית ארצית, מחוזית, מקומית או מפורטת.
הסימון יהיה זהה, התהליך לאישור התכנית יהיה שונה.
סמן, אם כך, את קו הבנין באחת משלוש הדרכים שהמבא"ת מציע:
1. סימון קו בנין רגיל, מטבלה 6.4.1 בנוהל מבא"ת. אתה רשאי, ובהחלט כדאי לעשות את זה, להוסיף שורת טקסט מעל קו הבנין ולכתוב שם "קו בנין מדרך מס' XX" או כל ניסוח אחר. אתה יכול, לדוגמה, גם לכתוב "קו בנין לביטול".
אל תשכח שהשימוש בטקסט בתשריט המצב המוצע הוא תמיד רק בעזרת הבלוק "TXT" שקיים במבא"ת.
2. יש במבא"ת גם רסטר (הוראות נוספות, שמסמנים אותן מעל היעוד) הנקרא גבול מגבלות בניה. טבלה 6.3.3. השימוש בו נועד לסמן אזור שהתכנית מגדירה מגבלות בניה בתוכו. זה אמנם זהה לקו בניין (שגם הוא מגדיר אזור שיש בו מגבלות בניה) אבל יש הבדל ביניהם: המגבלות של קו בנין הן ידועות ומוכרות, ולכן כשמסמנים קו בניין רגיל, הכוונה היא גם למגבלות הרגילות. במקרה של התכנית שאתה מציע, יכול להיות מצב שבו תגיע לפשרה עם מע"צ, או עם הולנת"ע, ותקבעו מגבלות קלות יותר. משהו בסגנון - לא לבניה קשיחה, כן לבניה קלה ולפיתוח השטח. במקרה כזה כדאי להשתמש בגבול מגבלות בניה, ואז המעיין בתכנית יטריח את עצמו לבחון בהוראות איזה מגבלות בדיוק חלות שם.
3. אם המטרה היחידה של התכנית שאתה עורך היא רק צמצום קו הבנין מהדרך הארצית, תוכל להשתמש גם ביעוד ששמו "מגבלות בניה ופיתוח". טבלה 6.1.7 במבא"ת. זה יעוד שמסמנים איתו רק את השטח שעליו חלות המגבלות של קו הבנין, והוא אדיש לכל הוראה אחרת. זה בעצם סימון גרפי יעיל יותר להראות קווי בנין מדרך: במקום שהשטח יוגדר ע"י קו אדום, הוא ייצבע כולו בצבעים בולטים. אם תשתמש בסימון הזה, אפשר יהיה בקלות להבין מה אתה מציע בתכנית: בתרשים סביבה* יראו שטח גדול מסומן כך, ובמצב המוצע יראו שטח קטן יותר שמסומן כך, ויבינו מייד מה מוצע בתכנית.
הערה: בהצעה מס' 3 כתבתי בכוונה "תרשים סביבה" ולא "מצב מאושר". במצב המאושר אנחנו מראים רק את המצב שאושר בתכניות מקומיות ומפורטות. במקרה שלך - יכול בהחלט להיות שקו הבנין נקבע דווקא בתכנית מתאר ארצית או מחוזית, ולכן לא תראה אותו במצב המאושר (רק מקומיות ומפורטות) אלא בתרשים סביבה, שיכול להראות גם יעודים וקביעות מתכניות מתאר ארציות ומחוזיות.
בהצלחה
פארוק שלום,
הבנתי. סימוני מבא"ת אינם שונים בכל הקשור לתכנית שקבעה אותם.
קו בנין הוא קו בנין, ולא משנה אם הוא נקבע בתכנית ארצית, מחוזית, מקומית או מפורטת.
הסימון יהיה זהה, התהליך לאישור התכנית יהיה שונה.
סמן, אם כך, את קו הבנין באחת משלוש הדרכים שהמבא"ת מציע:
1. סימון קו בנין רגיל, מטבלה 6.4.1 בנוהל מבא"ת. אתה רשאי, ובהחלט כדאי לעשות את זה, להוסיף שורת טקסט מעל קו הבנין ולכתוב שם "קו בנין מדרך מס' XX" או כל ניסוח אחר. אתה יכול, לדוגמה, גם לכתוב "קו בנין לביטול".
אל תשכח שהשימוש בטקסט בתשריט המצב המוצע הוא תמיד רק בעזרת הבלוק "TXT" שקיים במבא"ת.
2. יש במבא"ת גם רסטר (הוראות נוספות, שמסמנים אותן מעל היעוד) הנקרא גבול מגבלות בניה. טבלה 6.3.3. השימוש בו נועד לסמן אזור שהתכנית מגדירה מגבלות בניה בתוכו. זה אמנם זהה לקו בניין (שגם הוא מגדיר אזור שיש בו מגבלות בניה) אבל יש הבדל ביניהם: המגבלות של קו בנין הן ידועות ומוכרות, ולכן כשמסמנים קו בניין רגיל, הכוונה היא גם למגבלות הרגילות. במקרה של התכנית שאתה מציע, יכול להיות מצב שבו תגיע לפשרה עם מע"צ, או עם הולנת"ע, ותקבעו מגבלות קלות יותר. משהו בסגנון - לא לבניה קשיחה, כן לבניה קלה ולפיתוח השטח. במקרה כזה כדאי להשתמש בגבול מגבלות בניה, ואז המעיין בתכנית יטריח את עצמו לבחון בהוראות איזה מגבלות בדיוק חלות שם.
3. אם המטרה היחידה של התכנית שאתה עורך היא רק צמצום קו הבנין מהדרך הארצית, תוכל להשתמש גם ביעוד ששמו "מגבלות בניה ופיתוח". טבלה 6.1.7 במבא"ת. זה יעוד שמסמנים איתו רק את השטח שעליו חלות המגבלות של קו הבנין, והוא אדיש לכל הוראה אחרת. זה בעצם סימון גרפי יעיל יותר להראות קווי בנין מדרך: במקום שהשטח יוגדר ע"י קו אדום, הוא ייצבע כולו בצבעים בולטים. אם תשתמש בסימון הזה, אפשר יהיה בקלות להבין מה אתה מציע בתכנית: בתרשים סביבה* יראו שטח גדול מסומן כך, ובמצב המוצע יראו שטח קטן יותר שמסומן כך, ויבינו מייד מה מוצע בתכנית.
הערה: בהצעה מס' 3 כתבתי בכוונה "תרשים סביבה" ולא "מצב מאושר". במצב המאושר אנחנו מראים רק את המצב שאושר בתכניות מקומיות ומפורטות. במקרה שלך - יכול בהחלט להיות שקו הבנין נקבע דווקא בתכנית מתאר ארצית או מחוזית, ולכן לא תראה אותו במצב המאושר (רק מקומיות ומפורטות) אלא בתרשים סביבה, שיכול להראות גם יעודים וקביעות מתכניות מתאר ארציות ומחוזיות.
בהצלחה