קודם כל יש קווים מרעננה לסינמה סיטי: גם קו 501 המאסף וקו 347 המהיר.
מציע לך לראות את הסרטון הזה כדי להבין למה אין פה מערכת היררכית:
הסרטון מתאר את הבעיות של השיטה במערכות העירוניות ולא נכנס לשאלה של המערכות האזוריות שהן עיקר הבעיה.
הייתי אומר שעקרונית קווי המזלג בתוך תל אביב והערים הצמודות לה הם קווים עירוניים היררכיים כמקובל במקומות אחרים - שכונה-מרכז העיר-שכונה.
הבעיה במערכת האזורית בגוש דן היא שברוב המקומות אין רכבת פרברית. כתוצאה ישנה מערכת שלמה של קווי אוטובוס בעיקר בתחום ה 2xx וה 5xx שמנסה למלא תפקיד פרברי על מערכת כבישים מהירים שאין להם את הנגישות של הרכבת הפרברית הטיפוסית.
בחו"ל תחנת רכבת פרברית טיפוסית ממוקמת במרכז או ליד מרכז השכונות וערי הלווין. המסילות לא כבולות בין נתיבי הכביש כמו בארץ אלא נוסעות בצירים חותכים או צירים מקבילים לרחובות הראשיים. בפרברים מיקומי תחנות רבות נמצאות ליד צמתים עירוניים מרכזיים באזורי מסחר משני, מרחק הליכה מרחובות המגורים. הליכה לרכבת לא שונה מהותית מהליכה לחנויות, ומי שגר טיפה רחוק ממנה - יש אוטובוסים לתחנות.
בהשוואה לחו"ל המצב של תלות באוטובוסים לנסיעות אזוריות במטרופולין יוצר מספר בעיות:
1. הכבישים הבינעירוניים המהירים אינם מקום נוח או נגיש לנוסעים. זה יוצר שתי בעיות:
1א. תחנות בכבישים המהירים אינן נגישות או שהן מרתיעות נוסעים רבים מלהשתמש בהם.
1ב. קווים אזוריים רבים נוסעים ברחובות הישובים כי שם נמצאים הנוסעים. זה מאט את הקווים בהשוואה לדרכים המהירות, אך נוח יותר לנוסעים. יש גם קווים שמשלבים בין שני סוגי הדרכים.
2. בניגוד לרכבת פרברית שאפשר לעלות או לרדת ממנה בכל התחנות (יש קווי אקספרס שלא עוצרים בתחנות מסוימות) - המערכת האזורית מלאה בהגבלות עלייה וירידה מסובכות. זה מאד מרתיע נוסעים מזדמנים.
3. ריבוי הקווים מבלבל מאד בהשוואה לרכבת פרברית. כדוגמה: ברחוב אחוזה ברעננה למשל כ 5-6 קווי אוטובוס שונים לתל אביב ואני מניח שיש עוד בלב הפארק, מסוף צומת רעננה וכו'. ברכבת פרברית יש בדרך כלל קו אחד על ציר כל 2-3 קילומטר. גם לרעננה מתכננים מטרו שיסע במסלול יחיד פעם ב 4 דקות במקום כל הקווים שנוסעים ממנה לכל המקומות השונים בתל אביב (מצורף צילום מסך של מסלולי 47,48, כל ה X47 ו 501 ). במערכת פרברית מחליפים בשולי המרכז או במרכז, או שיש קו אוטובוס מקומי בצמוד לתחנות הרכבת. לדעתי צריך לצמצם דראסטית את מספר הקווים מרעננה ל 2 תדירים, האחד במקבץ המסלולים המערבי הרצליה - נמיר - כרמלית והשני במקבץ המסלולים המזרחי רמת השרון - רמת אביב - בגין - תמח"ת. את המזרחי אפשר לקצץ גם לתחנת הקו האדום הקרובה לו. תופעה זו משוכפלת בכל ערי הלווין במטרופולין גוש דן.
4. יותר מדי תחנות איסוף אזוריות / בינעירוניות בישובים / שכונות. לקווים האזוריים מרעננה יש 10-15 תחנות איסוף באחוזה ובשלוחה לרננים. כדי לתת שירות אוטובוסי דמוי רכבת פרברית יש לצמצם את יחס התחנות האזוריות ליחס דומה שבין תחנות רכבת לתחנות אוטובוס- אחת על כל 3-4 לפחות. ברעננה למשל אין הצדקה ליותר מ 3-4 תחנות על ציר אחוזה (מסוף צומת רעננה, יד לבנים, שדרות ירושלים ואולי תחנה רביעית כלשהי). בידול התחנות הבינעירוניות ימנע גם את הבעיה הבאה של הרשת. זה לפני שסופרים את התחנות בהרצליה וצפון תל אביב שוודאי מוסיפות סדר גודל דומה של עצירות כל אחת.
5. "תעצור לי". בלי בידול ברור בין העירוני לאזורי קל מאד לדרוש תוספת תחנות עצירה. זו תופעה שמסרבלת את הרשת ומאריכה את זמני הנסיעה.
6. מערכת הסעת המונים או מערכת הסעה במונית. קווי הדלת מדלת ההזויים שחוצים את המדינה כולה או את גוש דן במקרה זה - בלי לתת שירות כלשהו במקטע המרכזי. כשאין כללים, היררכיה, תדירות והחלפות - בסוף אין מערכת אלא הידרדרות לדפוס בזבזני ששובר את כל היתרונות של מערכת תח"צ רגילה.