הטובה, הרעים והמכוערים
לא הייתי מחמירה עם מרים יתר על המידה. אמנם היא עשתה מעשה שלא ייעשה, אבל היא בסך הכל הצד המנוצל פה. לא כל אדם טרנסקסואלי הוא בעל דעות נאורות או הבנה מעמיקה של המשמעויות וההשלכות של עמדותיו מעשיו. די לקרוא חלק מההודעות המתפרסמות בפורומים שלנו כדי להבין שלכמה מאתנו חסר הרבה מאד בדרך להבנה הזאת. בכל מקרה, אני מציעה לא להחפז בהערכת הבריאות הנפשית של אנשים אחרים. הבחורה הזאת אולי ראויה לבקורת, אבל משוגעת היא לא. לא כל התנהגות שאינה נראית לנו הגיונית או מובנת היא סימן להפרעה נפשית, ואנחנו הטרנסקסואלים צריכים להזהר בדברים האלה שבעתיים, כי אנו הקורבנות הראשונים במעלה של הגישה הזאת. ששת הגברברים השטחיים והריקניים, שכל מה שרצו היה לחוות איזה ריגוש - בילוי באיביזה על חשבון הברון, ועוד עם אפשרות להרוויח 10,000 פאונד ולזכות בחסדיה של חתיכה, עם כל מטען הדעות הקדומות וצרות האופק והרדידות שלהם, צריכים לבוא בטענות רק אל עצמם, גם אם הולכו שולל. אין בי שמץ של אמפתיה כלפיהם. מי שראוי לגנאי הם המפיקים ורשת סקאי, הנהנים ממציאות שבה שידורי הטלוויזיה נהפכו לזירה לעשיית רווחים קלים, תוך קיום תחרות של רדיפת בצע טהורה, שבה חברות הפקה ושידור משתמשות בכל סוג של זבל, נמוך ככל שיהיה, כדי למשוך צופים ולהגדיל את הרייטינג, ועמו את הרווחים. במציאות הזאת אין לחברות האלה תמריץ להפיק תכניות איכותיות; להפך, העיקר - להוריד עלויות ולמשוך כמה שיותר צופים, תוך פניה למכנה המשותף הנמוך ביותר. חבל על ה-"אין מה לעשות". יש מה לעשות, יש הרבה מה לעשות, וחובתנו לעשות זאת. זאת לא גזירה משמיים שאנשים יהיו מלאי סטריאוטיפים, ואסור לקבל זאת. אנשים יכולים להשתנות, ואנחנו יכולים לשנות אותם, אם רק נרצה. נורה