האחים וויזלי
New member
"קח מקל קח תרמיל בואי איתי אל הגליל
גמלי מותר לפתוח הודעה חדשה!
אין לכם מושג כמה זה מוזר לכתוב פתאום. שלום שלום אמהות באשר הן אז מה? הויזל חזר, יש לו המוווווווווווווווווווווווווווון חוויות, שלקח לו המווווווווווווווווווווווווון זמן לספר לאמא הקטנה שלו. אין לי מושג מאיפה להתחיל לספר לכן. אוכל רק לומר שהטיול הזה התחיל מכשלון מוחלט, כי הייתי עייף בהתחלה וחשבתי שכולם מעצבנים ואני אעשה דווקא ולא אתחבר אליהם, אבל אין מה לעשות- כולם היו שם כל כך נהדרים, שאני פשט לא יכולתי
הטיול הזה גם פתח לי המווווווווווון אופקים, זה נחמד להיות עם מבוגרים ממך- נותן לך לחשוב על דברים שעוד לא חשבת עליהם. למשל היום פתאום הוצאתי את האורגן שלא נגעתי בו מכיתה ג´ וסתם ניגנתי את הניגון היחיד שאני זוכר, לא יודע, אני מתכנן לצאת גם מחר על אופניים- האם הצליחו לשנות אותי?
פגשתי המוווווווון אנשים נהדרים, הבנתי כמה המצב שלי טוב לעומת אחרים (משפחה אומנת..
). אנחנו מתכננים להשאר בקשרים, גם מתוכננים לנו טיולים כל חודש. כל אדם שביקרנו אצלו באטרקציה אמר שאנחנו נהדרים ושאר מחמאות שכאלה ("נחמד לראות שיש נוער חילוני נחמד בארץ"
) חזרתי עם המווווווון שריטות וצלקות, היה כל כך מוזר להתקלח אחרי חמישה ימים שלא התקרבתי לסבון, היה כל כך מוזר לא לדאוג לאש בשעה שמונה. המצב של התיירות שלנו בכי רע. היה עצוב לראות שילדים שעולים לכיתה ה´, ו´, ז´, ח´, ט´, י´, י"א, י"ב + כל המלווים נכנסו לאוטובוס של חמישים מקומות
. זה מאוד עצוב, ואני חייב להגיד לכן שאם אתן פוחדות לצאת- אל חשש, לנו הצמידו מאבטח מטעם מג"ב, יש המון טיולי משפחות- בבקשה- תצאו
ביום האחרון התחלקנו לשתי קבוצות, בנינו כל אחת רפסודה (לא היה לי מושג שאני יודע לקשור וללפף כל כך טוב), אני "פיקדתי" על הקבוצה שלי וגם חתרתי, היו כמה פאשלות בדרך (דרסנו שלא בכוונה כמה אנשים בנהר), בשלב מסוים הרפסודה השניה תפסה תאוצה והשיגה אותנו, הגיע שלב שהם כבר חזרו ואנחנו היינו לקראת הנקודה שממנה חוזרים. לקחנו את המשימה האחרונה, בצענו אותה (זאת משימה לאורך כל המסלול), זרקתי את עצמי לנהר והתחלתי לאסוף אשפה (זאת המשימה), כל פעם שעליתי דאגנו כולנו למורל ולכיוון הרפסודה. כשהגענו, הקבוצה השניה הייתה בטוחה שניצחה, אנחנו לא הפסקנו לשיר ולהיות שמחים- אפילו שאיחרנו ברבע שעה. אתן בוודאי מנחשות שלאחר חישוב הנקודות יצאנו מקום ראשון, התחלקנו עם הפרס שלנו, היה ממש נפלא וחברותי. בסו גם הביאו לנו שמפניה. היינו שיכורים מניצחון, ואני חייב לציין ששמפניה זה הדבר הכי מגעיל שטעמתי (הרבה יותר מבירה). בדרך הייתה לנו תאונה שבגללה הגעתי לפה בתשע, אבל זה זניח ובזות זה נשארתי יותר עם כל האנשים שם. אוי, יש כל כך הרבה לספר, אני צריך לשלוח מכתבים ןתמונות וגם להתקשר. אני מת כבר שיגיעו התמונות. בטח כתבתי פה המון דברים בלי קשר, אבל היה כיף!
-פורג´, אני ת ו ת ח (אין אין עלי, מת עלי)
גמלי מותר לפתוח הודעה חדשה!
