קטיעת הרצף - התייחסות
שלום לכם! לצערי, עקב מספר תגובות מכובדות כשלעצמן, נכפה עלי לעצור את שטף הכתיבה המתוכנן בנושא אליו נדרשתי, ולהתייחס לנושא חשוב לא פחות: ביקורת. ובכן, ביקורת ניתן לחלק שרירותית לשני סוגים עיקריים: ביקורת בונה, ושאינה בונה. הביקורת הבונה, אשר לכזו ניסיתי לקלוע במאמרי הקודמים, מתאפיינת בניסיון לשפר את הזולת ולה שתי הנחות יסוד בסיסיות: האחת, האדם עליו נמתחת הביקורת הנו מקצועי בתחום (ואכן, הכותבים בפורום מצוינים, למרות הביקורת – שהרי כולנו יכולים להשתפר) ויודע לקבל ביקורת. והשנייה, והיא קריטית להפיכת הביקורת לאפקטיבית, היא המודעות של מותח הביקורת, שבכך שהוא נדרש לעבודתם של אחרים, הוא עצמו הופך לאובייקט העומד למבחן הציבור – ומכאן גם לביקורתו. אולם, וזאת אני מציין בצער, הביקורת אשר נמתחה עלי הייתה מסוג שונה. תכלית ההערות, כפי שפורסמו, דרשו ממני לחדול מכתיבת ביקורת! כלומר, לא נאמר האם הדברים נכונים או לא, האם הנחות המוצא שלי שגויות, או כל התייחסות מסוג זה. כל שנאמר הוא ``אין למתוח ביקורת`` ``לא בבית ספרנו!`` ועוד דבר. אני איני כותב בפורום?! אני?! ביממה האחרונה כתבתי יותר מכל חבר אחר בפורום! להשתמע, שני.
שלום לכם! לצערי, עקב מספר תגובות מכובדות כשלעצמן, נכפה עלי לעצור את שטף הכתיבה המתוכנן בנושא אליו נדרשתי, ולהתייחס לנושא חשוב לא פחות: ביקורת. ובכן, ביקורת ניתן לחלק שרירותית לשני סוגים עיקריים: ביקורת בונה, ושאינה בונה. הביקורת הבונה, אשר לכזו ניסיתי לקלוע במאמרי הקודמים, מתאפיינת בניסיון לשפר את הזולת ולה שתי הנחות יסוד בסיסיות: האחת, האדם עליו נמתחת הביקורת הנו מקצועי בתחום (ואכן, הכותבים בפורום מצוינים, למרות הביקורת – שהרי כולנו יכולים להשתפר) ויודע לקבל ביקורת. והשנייה, והיא קריטית להפיכת הביקורת לאפקטיבית, היא המודעות של מותח הביקורת, שבכך שהוא נדרש לעבודתם של אחרים, הוא עצמו הופך לאובייקט העומד למבחן הציבור – ומכאן גם לביקורתו. אולם, וזאת אני מציין בצער, הביקורת אשר נמתחה עלי הייתה מסוג שונה. תכלית ההערות, כפי שפורסמו, דרשו ממני לחדול מכתיבת ביקורת! כלומר, לא נאמר האם הדברים נכונים או לא, האם הנחות המוצא שלי שגויות, או כל התייחסות מסוג זה. כל שנאמר הוא ``אין למתוח ביקורת`` ``לא בבית ספרנו!`` ועוד דבר. אני איני כותב בפורום?! אני?! ביממה האחרונה כתבתי יותר מכל חבר אחר בפורום! להשתמע, שני.