קטע אחד ביום🧡

[יעלקר]

"'למה עשית את כל זה בשבילי?' הוא שאל. 'לא מגיע לי. אף פעם לא עשיתי שום דבר בשבילך'. 'היית חבר שלי', ענתה שרלוט. 'זה כשלעצמו דבר אדיר'".

אמן: גארת' וויליאמס


מהספר הנפלא

הרשת של שרלוט-א"ב וייט/תרגום:רנה ורבין/הוצאה-מודן, אוקיינוס/2017/קטגוריה-ילדים ונוער, נוער צעיר​

כְּשֶׁפֵרְן בַּת הַשְּׁמוֹנֶה שׁוֹמַעַת שֶׁאַחַד הַחֲזִירוֹנִים בַּחַוָּה נוֹלַד פַּג וְשֶׁגּוֹרָלוֹ נֶחְרַץ, הִיא מְמַהֶרֶת לְשַׁכְנֵעַ אֶת אָבִיהָ שֶׁיָּחוּס עַל חַיָּיו. הִיא מְאַמֶּצֶת אֶת הַחֲזִירוֹן וּמַעֲנִיקָה לוֹ אֶת הַשֵּׁם וִילְבֶּר. כַּעֲבֹר זְמַן נִמְכָּר וִילְבֶּר לְדוֹדָהּ שֶׁל פֵרְן וְעוֹבֵר לָגוּר בְּחַוַּת צוּקֶרְמָן. שָׁם הוּא מִתְיַדֵּד עִם עַכְבִישָׁה נְדִיבָה וַחֲכָמָה שֶׁשְּׁמָהּ שַׁרְלוֹט, הַגָּרָה בָּרֶשֶׁת שֶׁלָּהּ בְּתִקְרַת הַדִּיר. כַּאֲשֶׁר שַׁרְלוֹט שׁוֹמַעַת שֶׁוִּילְבֶּר גָּדַל מַסְפִּיק וְהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִשּ ָׁחֵט, הִיא הוֹגָה תָּכְנִית מַבְרִיקָה לְהַצָּלָתוֹ. בְּעֶזְרַת חַיּוֹת הַחַוָּה הָאֲחֵרוֹת וּבְעֶזְרָתוֹ שֶׁל טֶמְפֶּלְטוֹן, הָעַכְבְּרוֹשׁ הָרַגְזָן שֶׁגָּר מִתַּחַת לַשֹּׁקֶת שֶׁל וִילְבֶּר, כֻּלָּם יוֹצְאִים לְהַצִּיל אֶת הַחֲזִיר טוֹב הַלֵּב.

הַסּוֹפֵר א"ב וַייט כָּתַב אֶת הָרֶשֶׁת שֶׁל שַׁרְלוֹט בִּשְׁנַת 1952, וּמֵאָז הָפַךְ הַסֵּפֶר לְאַחַד הָאֲהוּבִים בְּיוֹתֵר עַל יְלָדִים וְהוֹרִים כְּאֶחָד. בִּשְׂפָתוֹ הַפְּשׁוּטָה וַייט מַצְלִיחַ לִלְכֹּד אֶת קֶסֶם חַיֵּי הַחַוָּה, אֶת נִיחוֹחַ הָעוֹנוֹת הַמִּתְחַלְּפוֹת וְאֶת נֵס הַחַיִּים וְהַמָּוֶת בְּכָל תִּפְאַרְתָּם. אֶת הַסֵּפֶר, שֶׁפֻּרְסַם בֶּעָבָר בַּשֵּׁם חַוַּת הַקְּסָמִים, תִּרְגְּמָה מֵחָדָשׁ הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּתַרְגֶּמֶת רָנָה וֶרְבִּין, וַאֲנַחְנוּ מַזְמִינִים אֶתְכֶם לְהִתְאַהֵב בּוֹ שוּב אוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

ראה תגובה

 

[יעלקר]

"הרשת של שרלוט": הסיפור מאחורי התרגומים
"הרשת של שרלוט" המוכר לחלקנו גם בשמו השני לשפה העברית, "חוות הקסמים", מאת הסופר א.ב. וייט, הוא אחד מספרי הילדים האהובים, המצליחים והנמכרים בעולם. הספר זכה להצלחה מיד עם יציאתו לאור בשנת 1952 וכשנה לאחר מכן זכה במדליית ניוברי לאותה השנה. ברבות השנים זכה הספר באינספור פרסים נוספים ורכש מעמד של ספר קלאסיקה שאהוב על-ידי ילדים ומבוגרים כאחד. בשנת 2000 המגזין האמריקאי Publishers Weekly הכריז על "הרשת של שרלוט" כספר הילדים הנמכר ביותר בכל הזמנים ככריכה רכה.
"הרשת של שרלוט" לא היה פופולארי רק בקרב דוברי האנגלית, הספר זכה להצלחה עולמית ותורגם ליותר מ-23 שפות ונמכר בלמעלה מ-45 מיליון עותקים ברחבי העולם. שני התרגומים הראשונים של "הרשת של שרלוט" היו התרגומים לגרמנית ולשוודית שיצאו בשנת 1953. בתרגום לשוודית הספר קיבל שם מעט שונה, "ווילבור המדהים" ובתרגום שיצא מאוחר יותר הספר חזר שלמו המקורי "הרשת של שרלוט". בשנת 1964 הספר יצא לאור בפינית ואילו בשנת 1959 הוא יצא באיטלקית. בשנת 1972 "הרשת של שרלוט" יצא לאור בפרסית ובשנת 1979 באסטונית. ואילו התרגום הראשון לצרפתית יצא רק בשנת 1982.
ספרו הקסום של וייט ממשיך להיות אהוב ופופולארי עד היום ועדיין ממשיכים לצאת תרגומים חדשים ותרגומים מחודשים ל"רשת של שרלוט". בשנת 1996 יצא התרגום בראשון של הספר לוולשית ובשנת 2004 יצא התרגום הראשון למקדונית. בשנת 2007 הספר יצא באוקראינית, בשנת 2008 בויאטנמית ובשנת 2012 בבולגרית. ל"רשת של שרלוט" יש מעמד מיוחד בקוריאה ובתאילנד: בשתי המדינות התרגום של הספר אהוב במיוחד והספר חובה לקריאה לילדים בגילאי יסודי.
כמו כן "הרשת של שרלוט" תורגם גם לרוסית, ערבית, דנית, פולנית, סלובנית, ספרדית, איסלנדית, ליטאית, קרואטית, יפנית,סינית, סלובקית, יוונית, הונגרית, צ'כית, נורווגית ואפילו לטינית!
עם יציאתו לאור התרגום החדש "הרשת של שלרוט" קשה שלא לחשוב על נושא התרגומים המחודשים לקלאסיקות, בפרט ספרי לילדים. בשנים האחרונות וגם באופן כללי יוצאים לא מעט תרגומים חדשים ומחודשים לקלאסיקות גם בשוק הספרים העולמי וגם בשוק הספרים הקטן שלנו בישראל. הסיבה לכך היא כנראה באופן חלקי פקיעתן של זכויות היוצרים על חלק גדול מהקלאסיקות, כך שכל מי שרק יחפוץ בכך יכול להוציא לאור את הקלאסיקה האהובה עליו בשפת האם שלו. וכאן עולה שאלה, האם יש בכך צורך? האם צריך להוציא לאור תרגום חדש של ספר שכבר תורגם לשפה כלשהי? למה לא להסתפק בתרגום שכבר יש של "נשים קטנות" או "אליס בארץ הפלאות" ו"המסע אל בטן האדמה"? התשובה לשאלה הזאת היא כמובן לא פשוטה, במיוחד כשמדובר בספרי ילדים. מצד אחד הדאגה ברורה. תרגומים רבים של קלאסיקות הצליחו מאוד ואהובים מאוד על קוראים רבים שגדלו עליהם וחושבים שתרגום מחדש שלהם הוא מיותר ואפילו מעיד על זלזול מסוים בספר. כמו כן, יש הסבורים כי אין צורך אמיתי בהצפת השוק עם 10 תרגומים שונים לספר קלאסיקה אחד. ובנוסף, מדוע להוציא תרגום בשפה יותר עדכנית לקלאסיקה שיצאה לפני 100 שנים, או אפילו 50? אמנם השפה שבה אנו מדברים השתנתה, אבל הטקסט המקורי הרי נשאר אותו דבר.
אך מצד שני חשוב לזכור ששפה הולכת ומתפתחת ויחד איתה נורמות התרגום הולכות ומשתנות. האופן שבו היה נהגו לתרגם לפני מאות ועשרות שנים השתנה מאוד. במיוחד בשפה צעירה כמו העברית שממשיכה לצמוח ולהתפתח מידי יום. יש שיגידו שהעברית של היום היא הרבה יותר חדה ממה שהיא הייתה לפני 50 שנים וניתן להתבטא בה באופן מדוייק יותר. בנוסף, בתרגום של ספרי ילדים הנורמות התרגומיות שהיו נראות כיום כשליליות היו דומיננטיות הרבה יותר מאשר בתחום ספרי המבוגרים. בעבר, בתהליך תרגום של ספרי ילדים נעשו שינויים רבים בספר על ידי כל מי שהיה מעורב בתהליך התרגום, החל מהגבהה של השפה שלא לצורך, עיברות של שמות של דמויות ומקומות ואפילו שינויים בספר עצמו. כך שעל אף האהבה הגדולה שיש לנו לתרגומים קלאסיים רבים, חשוב לקחת בחשבון שיכול להיות שהספר שקראנו היה רחוק מאוד מן המקור. היום הנורמות התרגומיות הן להישאר כמה שיותר קרובים ונאמנים לטקסט המקורי, בין שמדובר בספר למבוגרים או לילדים כך שתרגום מחדש של קלאסיקות רבות יכול להיות בהחלט מבורך. וכמובן חשוב לזכור שספרי ילדים גם אם מדובר בקלאסיקה, מיועדים בסופו של דבר לילדים כך שאם הספר תורגם באופן שבו כיום אפילו ההורה של הילד לא יצליח להבין אותו, הרי ברור שיש צורך בתרגום מחודש.
“הרשת של שרלוט" תורגם לעברית פעמיים. התרגום הראשון יצא בשנת 1977 בתרגומה של זהר שביט ובהוצאת מרגנית בשם "חוות הקסמים", ויצא שוב הוצאה מחודשת בשנת 2007. על תרגומה של הספר שביט קיבלה את אות אנדרסן לתרגום מופת. בשנת 2017 יצא תרגום חדש של הספר, הפעם בשמו המקורי "הרשת של שרלוט" בהוצאת אוקיינוס ומודן בסדרת ספרי הרפתקאה, ובתרגומה המופלא והרגיש להפליא של רנה ורבין.
באדיבות קלאסיקה בשבוע