קטע מדהים שקיבלתי מחברה:
"ההזמנה", בהשראת אוריה מאונטיין דרימר, קשישת שבט ילידים אמריקנים, מאי 1994 לא מעניין אותי במה אתה עוסק לפרנסתך, אני רוצה לדעת למה אתה מייחל, ואם אתה מעז לחלום על פגישה עם משאת נפשך. לא מעניין אותי בן כמה אתה, אני רוצה לדעת אם אתה מוכן להיראות כשוטה למען האהבה, למען החלומות, למען ההרפתקה של החיים. לא מעניין אותי אילו כוכבי לכת שוכנים באופק הירח שלך, אני רוצה לדעת אם נגעת בלב הצער שלך, אם נפתחת בשל בגידות החיים או התכווצת ונסגרת מחשש לכאב חדש. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לשהות עם הכאב, שלי או שלך, בלי לעשות דבר כדי להסתירו, לעמעמו או לתקנו. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לשהות עם השמחה, שלי או שלך. אם אתה יכול לרקוד בפראות ולתת לשיכרון החושים למלא אותך עד קצות אצבעותייך, מבלי להישמר או להיות זהיר, להיות מציאותי או לזכור את מגבלותינו כבני אדם. לא מעניין אותי אם הסיפור שאתה מספר לי נכון, אני רוצה לדעת אם אתה יכול לאכזב אדם אחר כדי להיות נאמן לעצמך. אם אתה יכול לשאת את תוכחות הבגידה, ולא לבגוד בנשמתך. אני רוצה לדעת אם אתה יכול להיות נאמן וראוי לאמון. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לראות יופי גם אם לא כל יום יפה, ואם אתה יכול לטעת בחייך את נוכחות האלוהים. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לחיות עם כישלון, שלך ושלי, ועדיין להתייצב על שפת אגם ולצעוק אל הירח הכסוף, "כן"! לא מעניין אותי איפה אתה גר וכמה כסף יש לך, אני רוצה לדעת אם אתה יכול לקום אחרי לילה של צער וייאוש, יגע, חבול כולך, ולעשות מה שצריך בשביל האחרים. לא מעניין אותי מי אתה, ואיך הגעת לכאן, אני רוצה לדעת אם תעמוד איתי בלב ליבה של האש, ולא תיסוג לאחור. לא מעניין אותי איפה או עם מי למדת, אני רוצה לדעת מה מחזיק אותך מבפנים, וכל השאר אינו חשוב. אני רוצה לדעת אם אתה יכול להיות לבד עם עצמך ואם אתה באמת אוהב לשהות במחיצתך ברגעים הריקים.
"ההזמנה", בהשראת אוריה מאונטיין דרימר, קשישת שבט ילידים אמריקנים, מאי 1994 לא מעניין אותי במה אתה עוסק לפרנסתך, אני רוצה לדעת למה אתה מייחל, ואם אתה מעז לחלום על פגישה עם משאת נפשך. לא מעניין אותי בן כמה אתה, אני רוצה לדעת אם אתה מוכן להיראות כשוטה למען האהבה, למען החלומות, למען ההרפתקה של החיים. לא מעניין אותי אילו כוכבי לכת שוכנים באופק הירח שלך, אני רוצה לדעת אם נגעת בלב הצער שלך, אם נפתחת בשל בגידות החיים או התכווצת ונסגרת מחשש לכאב חדש. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לשהות עם הכאב, שלי או שלך, בלי לעשות דבר כדי להסתירו, לעמעמו או לתקנו. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לשהות עם השמחה, שלי או שלך. אם אתה יכול לרקוד בפראות ולתת לשיכרון החושים למלא אותך עד קצות אצבעותייך, מבלי להישמר או להיות זהיר, להיות מציאותי או לזכור את מגבלותינו כבני אדם. לא מעניין אותי אם הסיפור שאתה מספר לי נכון, אני רוצה לדעת אם אתה יכול לאכזב אדם אחר כדי להיות נאמן לעצמך. אם אתה יכול לשאת את תוכחות הבגידה, ולא לבגוד בנשמתך. אני רוצה לדעת אם אתה יכול להיות נאמן וראוי לאמון. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לראות יופי גם אם לא כל יום יפה, ואם אתה יכול לטעת בחייך את נוכחות האלוהים. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לחיות עם כישלון, שלך ושלי, ועדיין להתייצב על שפת אגם ולצעוק אל הירח הכסוף, "כן"! לא מעניין אותי איפה אתה גר וכמה כסף יש לך, אני רוצה לדעת אם אתה יכול לקום אחרי לילה של צער וייאוש, יגע, חבול כולך, ולעשות מה שצריך בשביל האחרים. לא מעניין אותי מי אתה, ואיך הגעת לכאן, אני רוצה לדעת אם תעמוד איתי בלב ליבה של האש, ולא תיסוג לאחור. לא מעניין אותי איפה או עם מי למדת, אני רוצה לדעת מה מחזיק אותך מבפנים, וכל השאר אינו חשוב. אני רוצה לדעת אם אתה יכול להיות לבד עם עצמך ואם אתה באמת אוהב לשהות במחיצתך ברגעים הריקים.