קטע פואטי

[פילוסוף רוחני33]

ילדה בצבעים טבולה יוצאת בריצה קלילה.

דרך שקטה בפיתולה לבית ירוק בהילה.

פורצים לדשאים גדולים בקרן תודה מהאלים.

ציפורים פשוטות כצלילים ושלווים כבדים נופלים.



מעבר לפינות רחוק מהעדנות:

איש זבל בהשפלה מלמד ילד קללה.

נער נבוך משגילה מסתתר חיוור מעלילה.

ירקנים עולם מטלטלים ופראיירים שוקולד זוללים.

גברים זונות שוגלים ועורם גס ואלים.



בינות האופקים חיינו זועקים:

לחימה בצהוב עמלה כחורשה עתיקה ואבלה.

משטרה פשיסטית כחולה ניצתת ואוהבת קלה.

אוטיסטים אלימות מטילים וילדים משחקים בכללים.

ראש מתרסק בכלים וניסויים בפנים מייללים.



והקטבים חוברים כצמד חברים:

אלוהים זהוב במחילה וכבדה שחורה התפילה.

גבר במי מחולה מרים מטבע בצלילה.

כחולות כעצבנות מלים ופנים נסגרים אפלים.

אהבה טהורה מכילים ובחיוך לשחקים מתעלים.