קטע פרוזה - לקראת הסדנא ביום רביעי

צינסקי

New member
קטע פרוזה - לקראת הסדנא ביום רביעי

הבטחתי שאביא כאן קטע פרוזה של ריימונד קארבר לקראת הסדנא. בין אם נדון בו ובין אם לא - היצירה נהדרת ושווה קריאה. מתוך הספר "אולטרה - מרין" (ULLTRA-MARINE ) אסיה ~~~~ זה טוב לחיות ליד מים. אוניות עוברות כה קרוב ליבשה שאדם יכול להושיט ידו ולשבור ענף מאחד מעצי הערבה הגדלים כאן. סוסים רצים פרא ליד המים, לאורך החוף. אם האנשים באוניה רוצים, הם יכולים לקשור לאסו, לזרוק, ולהעלות את אחד הסוסים לסיפון. משהו שישמש להם לחברה במסע הארוך מזרחה. מהמרפסת אני רואה את הבעות פניהם של הגברים המביטים בסוסים, בעצים, בבתים הקטנים. אני יודע מה הם חושבים בראותם אדם מנופף ממרפסת, מכוניתו האדומה בחניה למטה. הם מביטים בו וחושבים לעצמם שהם ברי מזל. איזה גורל מסתורי ומופלא הוא זה, הם חושבים, שהביא אותם כל הדרך הזו עד לסיפון ספינה המפליגה לאסיה. כל השנים שעברו בעבודות מזדמנות, או בהאנגרים ענקיים, או כפועלי נמל, או סתם בשיטוט יומי ברציפים, נשכחו כלא היו. דברים כאלה קורים לאנשים אחרים, צעירים יותר, אם הם קורים בכלל. הגברים על הסיפון מרימים זרועותיהם ומניפים חזרה. ואחר כך עומדים בשקט, אוחזים במעקה, כשהספינה מחליקה ועוברת. הסוסים עוברים מאצל הסוסים אל השמש. הם עומדים כמו פסלים של סוסים. צופים בספינה בעוברה. גלים נשברים אל הספינה. אל החוף, ובנפשם של הסוסים, שהיא תמיד באסיה. ריימונד קארבר, 1986.
 

קסנדרה*

New member
היום בערב הסדנא בצ'אט ב- 20.30

מי שנכנס להודעה זו ואינו יודע כיצד להגיע לצ'אט. בסרגל העליון בעמוד זה (רק בעמוד זה) יש ללחוץ על המילה צ'אט ואתם נמצאים כבר בתוך החדר שבו נהייה כל משתתפי הסדנא. היום נדון בפרוזה: פרוזה היא סיפורת ומה יש לדון בסיפורת ? יש כל מיני סוגיות תאורטיות הקשורות בקריאת טקסט ספרותי בכלל ופרוזה בפרט. כמו לדוגמא: * משמעות ההבעה בסמלים * משמעות המניע לכתיבה. * תיפקודו הרצף הרעיוני לפי רצף הארועים. * בעיית הרצף * נקודות תצפית (של הדובר ו/או גם דמויות המשנה) * דמויות ודרכי עיצובן. לעומת השירה: בה אנו אמורים לפתח רגישות בכל הנוגע ללשון השיר והשירה, ידיעת הכלים הבסיסיים כדי ללמוד לקרוא, לפרש והעמיד אינטרפאטציה שיטתית ובעל תוקף לטקסט השירי (כפי שעשינו כשקראנו את שיריה של יונה וולך). ידיעת היסודות הלשוניים הססגוניים של הטקסט השירי, מאפייני הלשון השירית לעומת הלשון בשימושיה האחרים. הלשון הפיגוראטיבית (הציורית), מושגי יסוד (את רובם כבר למדנו).
 

קסנדרה*

New member
תקציר לגבי מה שדובר בסדנא

הפרוזה לעומת השירה: וולטר אמר שלשירה יש יתרון על הפרוזה, היא אומרת הרבה במעט מלים. יש כמובן דעות לכאן ולכאן. כאשר באמת חשוב שיצירה תהייה קצרה, לשירה יש יתרון על הפרוזה. השירה מצליחה להעביר את המסר בפחות מלים, הפרוזה לא. אבל באופן כללי לא בטוח שזה יתרון. משום שלא כל קורא שירה יכול לעמוד על המשמעויות מאחורי שירים ולעתים עדיפה יצירה ארוכה יותר אשר יש בה יותר פרוט ותאורים המכניסים את הקורא לאווירה הרצויה וכך הוא מצליח להבין את המסר. לעומת השירה: עיקרה של השירה היא כתיבה לפי כללים של משקל, מקצב ושימוש בשפה מליצית. הפרוזה אינה כבולה לכללים, היא פשוטה וחפשית הרבה יותר. ההתפעלות וההתרגשות המאפיינת את המקצב השירי יכולה להקיים גם בהבעה בפרוזה ואז נוטה הפרוזה להתקרב לצורת כתיבה של שירה. לעתים השפה טובה יותר ומליצית, חלקי המשפט קצרים יותר ומדודים ואפילו מבחינים במקצב, לפרוזה כזו קוראים "פרוזה שקולה". פרוזה שקולה על שום שיש בה משקל אמנותי (כמו בתנ"ך לדוגמא). בשירה יש לפתח רגישות בכל הנוגע ללשון השיר/השירה. יש לדעת(ללמוד) כמה כלים בסיסיים כדי לקרוא, לפרש שירה ולגלות את ההקשרים בטקסט השירי.כמו: היסודות הלשוניים הססגוניים של הטקסט השירי. מאפייני הלשון השירית לעומת הלשון בשימושיה האחרים. הלשון הפיגורטיבית (הציורית), ועוד מושגי יסוד בפרוסודיה(תורת המשקל בשירה). וכמובן תירגלנו כמה רעיונות כמו: להפוך פרוזה לשיר, שירים קצרים ששלפנו מהשרוול ועוד.
 
למעלה