קטע קצר...
לראות אותך שוב אהובי. זה כל מה שאני רוצה ברגעים בודדים אלו. להביט לתוך עיניך היפות, ולשמוע מפי שפתיך הרכות "אני אוהב אותך". ולהסתכל בך ולהשיב לך בחיוך מאוהב "אני אוהבת אותך גם". ואז לקרב את ראשי לשלך בעוד שאתה מקרב את ראשך לשלי, ולגעת בשפתייך ששניות ספורות לכן, אמרו את מה שהייתי רוצה לשמוע עתה. לגעת בשפתיים, באהבה, ולראות את הנשמה היפיפה שלך דרך עיניך, שהרי הם המראה לנפש. ונפשי מאוהבת, מאוהבת בשלך. לא במשהו מסויים, או אולי דווקא בדבר מסויים. בדרך שבה אתה מניע את גופך ימינה ושמאלה כאשר את מקשיב למוזיקה, בדרך שבה אתה אומר לי "בוקר טוב" בחדר האוכל של המלון, בדרך שבה אתה מביט בי כאשר אני מביטה בך מעברו השני של האוטובוס, ולדעת שאני אוהבת אותך, ולקוות שגם אתה מרגיש זהה. ואם אתה מרגיש באופן זהה, ואדע זאת, לא תהיה נשמה יותר מאושרת משלי. אשמח, ולא אדע מה לעשות עם עצמי, ואז יתבהרו השמיים ואדע שאינני צריכה לעשות דבר מלבד לאהוב אותך. ובלילה בשעה מאוחרת, שוב נטייל בחוץ, ברחוב, על שפת הים, על הטיילת של הויסלה, ונלחש מילות אהבה זה לזו, באוזני אחד את השנייה. ונחזיק ידים ולא נאמר דבר, ורק נביט יחדיו בשמיים ובירח שמחייך בחזרה אלינו מלמעלה. ושהשקט יהיה מקסים ורק קולות הגלים יתנפצו אל החוף, ורק קולותיהם העדינות של ציפורי שיר קטנות ישמעו. ושרק האהבה תהיה ברקע. ושום טיפת כאב או שנאה תחדור אל תוך בועת האושר הנהדרת שלנו, הכל כך שלווה ושקטה ורגועה. לדעת שאנחנו אוהבים ולא משנה כמה רוע יכול העולם להכיל, הוא לא ישפיע עלינו כל עוד אנחנו יחד. ואני רוצה שוב לראות אותך מחייך. באופן כל כך מקסים ומלכותי. חיוך כל כך מדהים שהוא יחזיר אותי לימים הנהדרים שבילנו יחדיו. וכל תמונה שבה אני רואה אותך אני נזכרת בדמותך, בצורת הליכתך שהקסימה אותי, ובמבטים האלו שמשכו אותי כל כך אליך. ולדעת שמי שאהבתי פעם, יודע שאינני אוהבת אותו יותר, ושהוא מקנא, ושהוא עכשיו כן אוהב אותי בחזרה, ולא אכפת לי! ולא מזיז לי! כי אני איתך, ושום דבר לא יכול לגרום לי להיות כל כך מאושרת בחיי, מאשר להיות איתך. באהבה.
לראות אותך שוב אהובי. זה כל מה שאני רוצה ברגעים בודדים אלו. להביט לתוך עיניך היפות, ולשמוע מפי שפתיך הרכות "אני אוהב אותך". ולהסתכל בך ולהשיב לך בחיוך מאוהב "אני אוהבת אותך גם". ואז לקרב את ראשי לשלך בעוד שאתה מקרב את ראשך לשלי, ולגעת בשפתייך ששניות ספורות לכן, אמרו את מה שהייתי רוצה לשמוע עתה. לגעת בשפתיים, באהבה, ולראות את הנשמה היפיפה שלך דרך עיניך, שהרי הם המראה לנפש. ונפשי מאוהבת, מאוהבת בשלך. לא במשהו מסויים, או אולי דווקא בדבר מסויים. בדרך שבה אתה מניע את גופך ימינה ושמאלה כאשר את מקשיב למוזיקה, בדרך שבה אתה אומר לי "בוקר טוב" בחדר האוכל של המלון, בדרך שבה אתה מביט בי כאשר אני מביטה בך מעברו השני של האוטובוס, ולדעת שאני אוהבת אותך, ולקוות שגם אתה מרגיש זהה. ואם אתה מרגיש באופן זהה, ואדע זאת, לא תהיה נשמה יותר מאושרת משלי. אשמח, ולא אדע מה לעשות עם עצמי, ואז יתבהרו השמיים ואדע שאינני צריכה לעשות דבר מלבד לאהוב אותך. ובלילה בשעה מאוחרת, שוב נטייל בחוץ, ברחוב, על שפת הים, על הטיילת של הויסלה, ונלחש מילות אהבה זה לזו, באוזני אחד את השנייה. ונחזיק ידים ולא נאמר דבר, ורק נביט יחדיו בשמיים ובירח שמחייך בחזרה אלינו מלמעלה. ושהשקט יהיה מקסים ורק קולות הגלים יתנפצו אל החוף, ורק קולותיהם העדינות של ציפורי שיר קטנות ישמעו. ושרק האהבה תהיה ברקע. ושום טיפת כאב או שנאה תחדור אל תוך בועת האושר הנהדרת שלנו, הכל כך שלווה ושקטה ורגועה. לדעת שאנחנו אוהבים ולא משנה כמה רוע יכול העולם להכיל, הוא לא ישפיע עלינו כל עוד אנחנו יחד. ואני רוצה שוב לראות אותך מחייך. באופן כל כך מקסים ומלכותי. חיוך כל כך מדהים שהוא יחזיר אותי לימים הנהדרים שבילנו יחדיו. וכל תמונה שבה אני רואה אותך אני נזכרת בדמותך, בצורת הליכתך שהקסימה אותי, ובמבטים האלו שמשכו אותי כל כך אליך. ולדעת שמי שאהבתי פעם, יודע שאינני אוהבת אותו יותר, ושהוא מקנא, ושהוא עכשיו כן אוהב אותי בחזרה, ולא אכפת לי! ולא מזיז לי! כי אני איתך, ושום דבר לא יכול לגרום לי להיות כל כך מאושרת בחיי, מאשר להיות איתך. באהבה.