קטע קצר

קטע קצר

מה דעתכם? (הערה חשובה: זה לא הכל, רק התחלה של פרק) "אחד מתוך רבים זוכה להיות תלמידי. אני, בינג פון אולשטיין, צריך לסנן בחינות קבלה רבות מספור, ולפלס את דרכי בים של מאוכזבים המטילים עצמם לרגלי בבקשה לשיעור אחד..." שאר התלמידים, שמירב הסיכויים שנכנסו לכיתה בעזרת קשרים, ולא היו צריכים לעבור את תהליכי הסינון הקשים, הקשיבו כשעל פניהם הבעת הערצה. אקיס, שכן היה חייב לעבור את המבחנים המפרכים ואפילו אז נכנס רק בזכות אחותו המחוננת, הביט במורה כשעל פניו תערובת של בוז, סלידה ורצון עז לברוח, בזמן שהמשיך המורה הגאוותן להלל ולשבח את עצמו. בכלל, אקיס העדיף את חייו הקודמים, כאשר קם עם שחר, חטף גוש גבינה וחצי כיכר לחם, העמיס אותם על גב הפוני שלו, לקח את החליל, ויצא לטייל בשדות והיער סביב הנהר, עוד לפני ששאר בני הבית התעוררו. שם הוא הסתובב, חילל וסתם התבודד מהעולם במישור פרטי של אושר חסר גבולות כל הבוקר, עד שבאה אחותו התאומה לאחר לימודיה בשלוחה של אקדמיית המגים עם ארוחתם, והם ערכו פיקניק תחת כיפת השמיים. אחרי זה היה מנגן לה, ומראה לה את כל מציאותיו וגילויו ביום הזה, היא הייתה מספרת לו על המחזר התורן שלה, ומזה הם עברו לדבר ולצחוק על הכל ועל כלום, עם הליווי הנאמן של הפוני. כאשר התחיל להחשיך היו חוזרים לביתה של המורה של אחותו, שהייתה להם כמו אם מאמצת. אקיס עזר בעבודות הבית, וג´ס הלכה להתאמן בקסם, שאחותו התעקשה שיקרא לזה כישוף, על אף שהוא לא הבין מה ההבדל וגם לא ממש היה לו אכפת. בסוף היום הסבו שלושתם לארוחה המסכמת. אחרי זה הלכו בדרך כלל לישון, נותנים למורה זמן להתאמן בכשפים שלה, למרות שבזמן האחרון ג´סי החלה ללכת יותר ויותר "לחברה שלה שהזמינה כמה בנות" (אקיס חשד שהיא הלכה להיפגש עם בנים!), והמורה אישרה זאת בחיוך אומר סוד. כאשר חזרה כבר היה אקיס שקוע בשינה, כך שהוא התעורר לפניה, והחל עוד יום חדש, עם אותה השיגרה הישנה והשמחה בשבילו. ומבחינתו שום דבר לא היה קורה אם היא הייתה נשארת ככה גם עוד כמה שנים... אך הכל השתנה לפני כמה חודשים כשהעלו ג´סי והגברת סטיפלנוב את הרעיון שילמד גם הוא, ומכיוון שלא היה מוכשר במאגיה, ניסו להכניס אותו אל הכיתה של פון אולשטיין. אז החל מבחינתו פרק מעייף ומטריד בחייו, כאשר דחפו אותו שתי הנשים אל מבחני הקבלה ובחני ההתאמה. לבסוף, בשלב האחרון, נראה היה שלא יצליח להיכנס, והוא כבר כמעט נשם לרווחה ופרץ בנגינה עליזה בחליל. אך אז, הלכה אחותו אל מנהל בית ספרה, והכריזה שלא תמשיך ללמוד אלא אם יפעיל המנהל את כל כובד משקלו והשפעתו כדי שיפנה לאקיס מקום שם, והמנהל, שלא יכל לאבד את התלמידה המחוננת, רק בת 13 וכבר החלה ללמוד כישוף (הדרגה הגבוהה ביותר של מאגיה), הכריע את הכף ודאג לקבלתו. אקיס עוד התנגד מעט, אך לא הייתה לו כל תקווה ממשית, וכך קרה שהיום הלך לראשונה בחייו לבית ספר. מכה מכאיבה וצורבת בידו החזירה אותו מהרהוריו, ומעליו היה המורה, דופק בחוזקה בשולחנו של אקיס עם מקל גדול מימדים. הנער פנה להתווכח, אך מבטו הקר של המורה הבהיר לו שתהיה זו טעות מרה. הוא עוד ידבר עם ג´סי על זה!!! ושוב אני מבהיר, זה לא יהיה הכל, ואני לא מצפה שתבינו את העלילה, כי היא עוד לא מוכנה וגם אני לא ממש מבין אותה, רק אם אפשר תגובות על הסגנון וכו´....
 

Cheetah

New member
הסגנון כתיבה שלך טוב...

בדרך כלל אני לא קורא הודעות כל כך ארוכות.. ובכלל חשבתי שקטע מאיזה ספר ידוע עד הסוף... אז כן.. זה הודעה ראשונה שאני קורא בפורום הזה.. ולדעתי הכתיבה שלך לא רעה בכלל
 

Yuli Gama

New member
יפה אבל דורש המשך

הקטע קצר וחסר פרטים מדיי כדי לתת הערכה אמיתית. יש כאן מאין אקספוזיציה. אתה מציג את הדמויות אבל אין עדיין כל עלילה. צריך המשך כדי לראות מה הולך שם באמת. מה שכן ההתכלה מספיק מעניינת כדי שיהיה רצון להמשיך לקרוא וזה פרט מאוד חשוב, במיוחד בסיפורים היותר ארוכים. בהתחלה לא כל כך רואים את המעבר בין דיבור המורה לאיקס. נוצר בילבול קצר בקשר למי בידיוק מדבר. צריך ליצור הפרדה יותר ברורה בין השניים, אולי להפריד אותם לפסקות שונות. לא מובן גם העיניין של הקסם. נאמר שמתקבלים רק תלמידים שיש להם כוחות כל שהם. האים לאיקס יש כוחות? כי לפי הקטע נירא שלא. כדי להבהיר את זה ולו במשפט קצר, כדי שלא יהיה חוסר הבנה. כדי גם לתת לפחות הדגמה קטנה של הכישוף בפעולה, כדי שהדיבורים לא ירחפו סתם באויר. סה"כ נחמד, אהבתי. יש המשך?
 

Yuli Gama

New member
הממ... ../images/Emo13.gif

האים אתה הגבתה לכל הסיפורים שפורסמו כאן? לא ולכן אל תקח את זה אישי שלא מגיבים לך, לפעמים זה לוקח זמן, לפעמים פשוט אין מה להגיב. בכל מקרא, אם יש לך המשך מאוד מומלץ שתעלה אותו לכאן שניתן יהיה לראות תמונה טיפה יותר שלמה.
 

סנדרין

New member
אני הגבתי לקטע ב-"סופרים צעירים".

שם פירטתי, וכאן אכתוב בקיצור - אהבתי!
 

silly nick

New member
נחמד.

אתה שואל על הסגנון בלבד. ובכן, הסגנון טוב. שוטף, קולח. בלי בעיות פיסוק או שגיעות ברמה שמפריעה לעין. הבעיה נעוצה בז´אנר שהחלטת לכתוב בו. ממבט ראשון, הקטע שהבאת פה נראה כמו התחלת סיפור מסוג פנטסיה בעייתי מאוד. בעייתי, משום שהוא מדבר על נער פשוט, שכל שאיפותיו הסתכמו בחייו חווה / כפר / משרת שלווים. בד"כ הסיפור ממשיך ומדבר על נסיקתו המדהימה של הנער הפשוט (הופך ללוחם-על / קוסם-על / רוכבת-דרקונים / קוטל אלים) (שני האחרונים מוכיחים שאפשר לכתוב סיפורים טובים מאוד בז´אנר הזה, אגב), ובעודו עושה כן, הוא נשאר צנוע ועניו... צריך להתאמץ מאוד על-מנת לחדש משהו. מה גם שאתה מתאר את זה בצורה קצת בלתי אמינה: "כאשר קם עם שחר, חטף גוש גבינה וחצי כיכר לחם, העמיס אותם על גב הפוני שלו, לקח את החליל, ויצא לטייל בשדות והיער סביב הנהר [...] שם הוא הסתובב, חילל וסתם התבודד מהעולם במישור פרטי של אושר חסר גבולות כל הבוקר". נשמע כמו סטריאוטיפ מצוי של בחור טוב ימי-ביינימי. ובכל זאת, זה נראה מבטיח... אשמח לקרוא עוד!
 
למעלה