קטע שכתבתי בגיל 17 29/05/2007 ...
עיינתי בארכיון הכתיבה שלי באחד מהפורומים הדומים לקהילה הגאה באתר מתחרה ומצאתי משהו מעניין שהייתי חייב לתת לו במה .. . -קטע לא נגענו- =ש=ו=ו=ה= =ל=ק=ר=ו=א= קבלת השונה , מאת : מוחו של ילד בן 17 - עולמי היקר, יקר ? אולי בעצם אכזר, מר, מנוכר, כל תיאור שלילי יתקבל בברכה ברגע שכזה . רגע רע, רגע קשה, רגע שבו אתה לא רוצה לחיות, רגע שבא לך למות אבל לדעת שכל העולם יזכור אותך, שכל העולם יקרא על החיים שלך, שכולם ידעו כמה סבלת ... וזה בסדר אני לא מתכוון למות, לפחות לא בזמן הקרוב, אני רק מנסה לפרוק מעט מהמכאוב, מכאוב ? סבל הרבה יותר מדויק, או שבעצם עינוי, עינוי נפשי שקורע אותך לגזרים, שגורמם לגוף שלך פשוט לקרוס, למחשבות שלך להיעלם, להיגיון שלך להיבלע, למציאות שלך לשקוע, לשקוע עמוק למקום שבו כולם יוכלו להבחין בו חוץ ממך ! . המציאות המודחקת שבי, החלה מאז שאני זוכר את עצמי מגיל קטן ממש קטן , מגיל 5-6 כשהעולם ה``אמיתי`` מתחיל לחלחל לתודעה ההבנתית שלך, ברגע שבו אתה מגלה שהעולם שאתה חי בו הוא לגמרי לא מושלם, הוא מלא באנשים מסכנים, בסכסוכים, במלחמות, ברציחות, באלימות, בשחצנות בתחרותיות ובקנאה . ברגע שאתה מרגיש את עצמך כלא שייך, כלא קשור לעולם המקובל, משהו בך שונה אבל אתה מנסה להדחיק זאת, מנסה להוקיע את עצמך מעצמך, שונא את עצמך, מרגיש שאין לך ביטחון עצמי ואתה שווה פחות מכולם. כולם אומרים עליך שאתה ילד טוב, ילד מקסים, חכם, שנון, רגוע וסקרן, אבל אתה מרגיש הכי אפס שבעולם, יש בך התחושה שאתה מסוגל, מסוגל להרבה אבל המוטיבציה והכוח להוכיח את עצמך לא קיימים . מה לעשות ? , ככה זה כשאתה נולד לחברה רשעה שבנויה מאנשים הסבורים שדרך הרוב היא הכי צודקת והנורמטיביות לגבי כל שטות בעולם נקבעת על-ידי מה שמונחל לך מגיל קטן . אז ככה, פשוט ככה, בוא נגיד את המילה ונגמור עניין ... , בוא נעשה את זה, אחת, שתיים, שלוש אני נושם אוויר, עמוק עמוק , משחרר... אני מתרכז... מנסה לדמיין מה תחשבו על זה, אתם בטח יכולים לשער מה אני הולך להגיד- או אולי חלקיכם לא ! נו טוב לא משנה , אני אגיד וזהו- אני הומוסקסואל . כן ,כן... הומו, נשנש, מלטף פודינג, נושך כריות, אגזוזן, פייגעל`ה, מתרומם, עליז, דייייייי... , נמאס !!!מה לא המציאו עליי, איזה שמות ואילו כינויים, זה רק חלק, יש עוד מלא. למה אני צריך לסבול את כל זה ? מה עשיתי רע למישהו ? מתי ? אם זה נכון ואני צריך לבקש סליחה אני מבקש עכשיו מראש – סליחה ! מה גורם לאנשים להדביק לי כינויים שכאלה ? תחשבו טוב, תעלו כמה שורות, תפתחו את הראש ואת ההיגיון - החברה ! החברה היא זו שקובעת נורמה מסוימת שעל-פיה צועדים כולם, נו כמעט כולם ומי שצועד בדרך הנגדית, אם באשמתו או אם ללא אשמתו, אם זה חיובי או שלילי, הוא פשוט כתובת לצער. ניתן ואפשר להכות אותו, להשפיל אותו, לכנות אותו איך שבא לי, או שפשוט לנדות אותו מהכלל רק בגלל שהוא אחר, שונה ממני, שונה מהרוב, לא קשור לעולם . זה לא שאני סובל או סבלתי מאלימות פיזית או מילולית בשל היותי הומוסקסואל, אני פשוט חי בחברה או יותר נכון בעולם שחלקו לא מוכן לקבל את השונה ושאני אומר שונה אני מתכוון לכל שונה, אני לא רוצה להשוות הומוסקסואליות למחלה – חלילה !, היא לא נחשבת למחלה ולא תיחשב למחלה . הומואים ולסביות סובבים אותנו ומהווים 10% מהאוכלוסייה הכללית, לא ניתן לבוא ולומר ש10% מאוכלוסיית העולם הם חולי נפש . יש פרופסורים, דוקטורים, סופרים, פילוסופים, פוליטיקאים, זמרים, רקדנים, מעצבים ומורים שהם הומוסקסואלים ולסביות, אז למה בעצם ? למה ההומופוביה ושנאת השונה נמשכת ? - בגלל ההנחלה . הדת שלנו מנחילה לנו לחברה וגם החברה ברוב הפעמים מנחילה לעצמה ``דעות`` שלא ראויות לשם דעות וזאת משום שהם גורמות לפגיעה באחר, בשונה, בחלק מהזולת . אז למה בעצם אני צריך לסבול דעות כשאלו הבאים כנגדי בעולם ? למה לא לחנך ולהנחיל לכל אדם את מה שנכון ? הרבה פעמים מצאתי את עצמי בהתלבטות עם עצמי בנוגע לזהות הדתית שלי, משום שהדת היהודית וכל דת אחרת בעולם לא מוכנה לקבל אותי בזהותי המינית ולא מוכנה לקבל את העדפותיי, את מה שעושה אותי מאושר, את מה שגורם לי לרצות לחיות, את מה שמגיע לי כמו כל אדם אחר : אהבה, חיים משותפים עם אדם שאוהבים והשמחה שבאה בעקבות כך . קשה מאוד לאדם לשים עצמו במקום אדם אחר ולא משנה באיזו צורה לטוב ולרע , לכן הרבה אנשים סבורים שאני יכול לשנות את נטיותיי המיניות ולהעדיף נשים - זה לא נכון , ממש לא נכון ! אלו אחד הדברים שמאטים את הדרך של החברה שלנו אל המצב המיוחל הנקרא : קבלת השונה כפי שהוא ! כפי שהוא ? , ואם השונה הוא גנב, רוצח, או אנס ? יש רבים שהשוו ביני לבין רוצח , ביני לבין אנס או גנב ... גנבתי ? אנסתי ? רצחתי ? ,גרמתי רע למישהו ? - מסתבר שממש לא ! אני רק רוצה ומבקש מהעולם את האישור לחיות, אבל לא סתם לחיות- אלא לחיות כמו כולם , כי אני בן-אדם נורמאלי, בן אנוש ומגיע לי לאהוב, להתאהב, כמו כולם ולא משנה אם זה גבר או אישה ? משום שלכל אדם יש צרכים דומים, צרכים פיזיים דומים וצרכים רגשיים דומים . אני רוצה ללכת יד ביד עם מישהו בלי שאנשים יסובבו את הראש, בלי שידברו, בלי שיעירו, מה שלא טוב לאחרים טוב בשבילי ואת זה אף אחד לא יכול להבין מלבדי .
עיינתי בארכיון הכתיבה שלי באחד מהפורומים הדומים לקהילה הגאה באתר מתחרה ומצאתי משהו מעניין שהייתי חייב לתת לו במה .. . -קטע לא נגענו- =ש=ו=ו=ה= =ל=ק=ר=ו=א= קבלת השונה , מאת : מוחו של ילד בן 17 - עולמי היקר, יקר ? אולי בעצם אכזר, מר, מנוכר, כל תיאור שלילי יתקבל בברכה ברגע שכזה . רגע רע, רגע קשה, רגע שבו אתה לא רוצה לחיות, רגע שבא לך למות אבל לדעת שכל העולם יזכור אותך, שכל העולם יקרא על החיים שלך, שכולם ידעו כמה סבלת ... וזה בסדר אני לא מתכוון למות, לפחות לא בזמן הקרוב, אני רק מנסה לפרוק מעט מהמכאוב, מכאוב ? סבל הרבה יותר מדויק, או שבעצם עינוי, עינוי נפשי שקורע אותך לגזרים, שגורמם לגוף שלך פשוט לקרוס, למחשבות שלך להיעלם, להיגיון שלך להיבלע, למציאות שלך לשקוע, לשקוע עמוק למקום שבו כולם יוכלו להבחין בו חוץ ממך ! . המציאות המודחקת שבי, החלה מאז שאני זוכר את עצמי מגיל קטן ממש קטן , מגיל 5-6 כשהעולם ה``אמיתי`` מתחיל לחלחל לתודעה ההבנתית שלך, ברגע שבו אתה מגלה שהעולם שאתה חי בו הוא לגמרי לא מושלם, הוא מלא באנשים מסכנים, בסכסוכים, במלחמות, ברציחות, באלימות, בשחצנות בתחרותיות ובקנאה . ברגע שאתה מרגיש את עצמך כלא שייך, כלא קשור לעולם המקובל, משהו בך שונה אבל אתה מנסה להדחיק זאת, מנסה להוקיע את עצמך מעצמך, שונא את עצמך, מרגיש שאין לך ביטחון עצמי ואתה שווה פחות מכולם. כולם אומרים עליך שאתה ילד טוב, ילד מקסים, חכם, שנון, רגוע וסקרן, אבל אתה מרגיש הכי אפס שבעולם, יש בך התחושה שאתה מסוגל, מסוגל להרבה אבל המוטיבציה והכוח להוכיח את עצמך לא קיימים . מה לעשות ? , ככה זה כשאתה נולד לחברה רשעה שבנויה מאנשים הסבורים שדרך הרוב היא הכי צודקת והנורמטיביות לגבי כל שטות בעולם נקבעת על-ידי מה שמונחל לך מגיל קטן . אז ככה, פשוט ככה, בוא נגיד את המילה ונגמור עניין ... , בוא נעשה את זה, אחת, שתיים, שלוש אני נושם אוויר, עמוק עמוק , משחרר... אני מתרכז... מנסה לדמיין מה תחשבו על זה, אתם בטח יכולים לשער מה אני הולך להגיד- או אולי חלקיכם לא ! נו טוב לא משנה , אני אגיד וזהו- אני הומוסקסואל . כן ,כן... הומו, נשנש, מלטף פודינג, נושך כריות, אגזוזן, פייגעל`ה, מתרומם, עליז, דייייייי... , נמאס !!!מה לא המציאו עליי, איזה שמות ואילו כינויים, זה רק חלק, יש עוד מלא. למה אני צריך לסבול את כל זה ? מה עשיתי רע למישהו ? מתי ? אם זה נכון ואני צריך לבקש סליחה אני מבקש עכשיו מראש – סליחה ! מה גורם לאנשים להדביק לי כינויים שכאלה ? תחשבו טוב, תעלו כמה שורות, תפתחו את הראש ואת ההיגיון - החברה ! החברה היא זו שקובעת נורמה מסוימת שעל-פיה צועדים כולם, נו כמעט כולם ומי שצועד בדרך הנגדית, אם באשמתו או אם ללא אשמתו, אם זה חיובי או שלילי, הוא פשוט כתובת לצער. ניתן ואפשר להכות אותו, להשפיל אותו, לכנות אותו איך שבא לי, או שפשוט לנדות אותו מהכלל רק בגלל שהוא אחר, שונה ממני, שונה מהרוב, לא קשור לעולם . זה לא שאני סובל או סבלתי מאלימות פיזית או מילולית בשל היותי הומוסקסואל, אני פשוט חי בחברה או יותר נכון בעולם שחלקו לא מוכן לקבל את השונה ושאני אומר שונה אני מתכוון לכל שונה, אני לא רוצה להשוות הומוסקסואליות למחלה – חלילה !, היא לא נחשבת למחלה ולא תיחשב למחלה . הומואים ולסביות סובבים אותנו ומהווים 10% מהאוכלוסייה הכללית, לא ניתן לבוא ולומר ש10% מאוכלוסיית העולם הם חולי נפש . יש פרופסורים, דוקטורים, סופרים, פילוסופים, פוליטיקאים, זמרים, רקדנים, מעצבים ומורים שהם הומוסקסואלים ולסביות, אז למה בעצם ? למה ההומופוביה ושנאת השונה נמשכת ? - בגלל ההנחלה . הדת שלנו מנחילה לנו לחברה וגם החברה ברוב הפעמים מנחילה לעצמה ``דעות`` שלא ראויות לשם דעות וזאת משום שהם גורמות לפגיעה באחר, בשונה, בחלק מהזולת . אז למה בעצם אני צריך לסבול דעות כשאלו הבאים כנגדי בעולם ? למה לא לחנך ולהנחיל לכל אדם את מה שנכון ? הרבה פעמים מצאתי את עצמי בהתלבטות עם עצמי בנוגע לזהות הדתית שלי, משום שהדת היהודית וכל דת אחרת בעולם לא מוכנה לקבל אותי בזהותי המינית ולא מוכנה לקבל את העדפותיי, את מה שעושה אותי מאושר, את מה שגורם לי לרצות לחיות, את מה שמגיע לי כמו כל אדם אחר : אהבה, חיים משותפים עם אדם שאוהבים והשמחה שבאה בעקבות כך . קשה מאוד לאדם לשים עצמו במקום אדם אחר ולא משנה באיזו צורה לטוב ולרע , לכן הרבה אנשים סבורים שאני יכול לשנות את נטיותיי המיניות ולהעדיף נשים - זה לא נכון , ממש לא נכון ! אלו אחד הדברים שמאטים את הדרך של החברה שלנו אל המצב המיוחל הנקרא : קבלת השונה כפי שהוא ! כפי שהוא ? , ואם השונה הוא גנב, רוצח, או אנס ? יש רבים שהשוו ביני לבין רוצח , ביני לבין אנס או גנב ... גנבתי ? אנסתי ? רצחתי ? ,גרמתי רע למישהו ? - מסתבר שממש לא ! אני רק רוצה ומבקש מהעולם את האישור לחיות, אבל לא סתם לחיות- אלא לחיות כמו כולם , כי אני בן-אדם נורמאלי, בן אנוש ומגיע לי לאהוב, להתאהב, כמו כולם ולא משנה אם זה גבר או אישה ? משום שלכל אדם יש צרכים דומים, צרכים פיזיים דומים וצרכים רגשיים דומים . אני רוצה ללכת יד ביד עם מישהו בלי שאנשים יסובבו את הראש, בלי שידברו, בלי שיעירו, מה שלא טוב לאחרים טוב בשבילי ואת זה אף אחד לא יכול להבין מלבדי .