תודה לך בן חורין...
אכן החלטתי אם כבר קרה לי מה שקרה, הנורא מכל, במקום להצניע את זה ולהסתיר, ללכת ולספר לעולם בגדול, שכל העולם ידע ויכיר את הסיפור על המ"פ מלח הארץ שהלך למיואים ויום אחד השתגע שם ואישתו גם נטשה אותו, לא רציתי להדחיק את הסיפור אלא להוציא אותו לאור, שכולם ידעו ויפיקו את הלקחים. הצבא ניסה לטאטא את זה ואני חושף אותו בציבור, והנקמה המתוקה שלי היא הכתיבה, הספר, ועכשיו גם הטור שלי. הכתיבה היא כלי להתמודדות אישית וחברתית עם דברים שונים וקשים, לכן אם יש לקח מכל הסיפור, הוא אל תשתקו, תוציאו את מה שכואב לכם, יכול להיות מזה בעיקר טוב...