טלי מהקריות...
New member
קיבלתי שוב הודעה כואבת...
השעה 18:00 התעוררנו מהשינה, קבענו עם לי28 ללכת לבמות לזיקוקי הדינור, לשמוח בסך הכל רצינו, אבל בעלי בדיוק מספר לי על חלום בלהות שהיה לו, הוא חלם שאנחנו במקום ציבורי מלא באנשים, כולם שמחים ומאושרים, ופתאום הוא שומע בום עצום!!!! כולם שוכבים על הריצפה, והוא מחפש את הבן שלי בכל הבאלגן שהיה, בדיוק שנייה אחרי שהוא מספר לי הטלפון בבית מצלצל, זאת היתה אמא שלי, היא אמרה יש לי הרגשה לא טובה אל תלכו היום לחגוג, סיפרתי את אשר חלם בעלי היא אמרה במילים האלו, התקשרתי כדי לספר לך משהו אבל!!!! תבטיחי לי שתהיה חזקה אם לא אז אני לא מספרת, הבטחתי לה, בקול חנוק ובכי מר היא מבשרת לי את אשר קרה לבנה של חברתי הטובה, חברת ילדות, חברה בלב ובנפש, היא סיפרה בקול חנוק שהילד של גלית התגלגל את כל המדרגות של הבית שלו, אוי אלוהים כל כך קשה לי עכשיו, הוא עכשיו נימצא בטיפול נימרץ ילד בן 4 שוכב חסר אונים בבית חולים, במצב קשה, חשבתי שאמא שלי צוחקת עלי אבל חשבתי לעצמי למה יכול להיות כזה דבר לא ולא!!! דיברתי עם גלית היא בכתה ואמרה לי כן זה נכון אני אדבר איתך אחר כך, אולי ניצטרך ממך דם את מוכנה לתת לו???. ואני, מה אני יכולה לעשות? רק לעזור לילד הזה שהוא כל חיי. מי אם לא אני הצלתי אותו ממחלת ריאות, אני נתתי לו מתנה מהגוף שלי חלק קטן מהריאה שלי כדי להחיזר לו חיים אני יכולה להגיד לו לא??...אמרתי לה גלית אני בבית אם תירצי אני כאן מחכה ליד הטלפון, אני כבר לא יכולה לשבת בבית אני באתי רק לכתוב את הכאב שלי, אני בדרך לבית החולים לתת לילד הזה את הדם שלי בתקווה שאמן כן יהיה רצון זה יעזור לו, אמן ואמן, רק היום כאשר נתתי את דמי אמרתי שלא יזדקקו לדם הזה, והנה שוב אני צריכה לתת מעצמי את מה שחשוב לו כדי להצילו, ישר בעלי התקשר ללי28 ואמר לה אנחנו לא באים כי כך וכך קרה, אז אני שואלת את עצמי, למה אני צריכה לחיות בפחד שמה יהיה משהו שיחזיר לי את הכאב והדמעות, למה אסור לי לשמוח למה????? כלכך רציתי לקחת את הילד שלי לבמות אבל...כנראה שככה גורלי לבכות ולכאוב כל ימי חיי.... מקווה שיהיה טוב לכל עם ישראל ולנו, ממני טלי מהקריות,
השעה 18:00 התעוררנו מהשינה, קבענו עם לי28 ללכת לבמות לזיקוקי הדינור, לשמוח בסך הכל רצינו, אבל בעלי בדיוק מספר לי על חלום בלהות שהיה לו, הוא חלם שאנחנו במקום ציבורי מלא באנשים, כולם שמחים ומאושרים, ופתאום הוא שומע בום עצום!!!! כולם שוכבים על הריצפה, והוא מחפש את הבן שלי בכל הבאלגן שהיה, בדיוק שנייה אחרי שהוא מספר לי הטלפון בבית מצלצל, זאת היתה אמא שלי, היא אמרה יש לי הרגשה לא טובה אל תלכו היום לחגוג, סיפרתי את אשר חלם בעלי היא אמרה במילים האלו, התקשרתי כדי לספר לך משהו אבל!!!! תבטיחי לי שתהיה חזקה אם לא אז אני לא מספרת, הבטחתי לה, בקול חנוק ובכי מר היא מבשרת לי את אשר קרה לבנה של חברתי הטובה, חברת ילדות, חברה בלב ובנפש, היא סיפרה בקול חנוק שהילד של גלית התגלגל את כל המדרגות של הבית שלו, אוי אלוהים כל כך קשה לי עכשיו, הוא עכשיו נימצא בטיפול נימרץ ילד בן 4 שוכב חסר אונים בבית חולים, במצב קשה, חשבתי שאמא שלי צוחקת עלי אבל חשבתי לעצמי למה יכול להיות כזה דבר לא ולא!!! דיברתי עם גלית היא בכתה ואמרה לי כן זה נכון אני אדבר איתך אחר כך, אולי ניצטרך ממך דם את מוכנה לתת לו???. ואני, מה אני יכולה לעשות? רק לעזור לילד הזה שהוא כל חיי. מי אם לא אני הצלתי אותו ממחלת ריאות, אני נתתי לו מתנה מהגוף שלי חלק קטן מהריאה שלי כדי להחיזר לו חיים אני יכולה להגיד לו לא??...אמרתי לה גלית אני בבית אם תירצי אני כאן מחכה ליד הטלפון, אני כבר לא יכולה לשבת בבית אני באתי רק לכתוב את הכאב שלי, אני בדרך לבית החולים לתת לילד הזה את הדם שלי בתקווה שאמן כן יהיה רצון זה יעזור לו, אמן ואמן, רק היום כאשר נתתי את דמי אמרתי שלא יזדקקו לדם הזה, והנה שוב אני צריכה לתת מעצמי את מה שחשוב לו כדי להצילו, ישר בעלי התקשר ללי28 ואמר לה אנחנו לא באים כי כך וכך קרה, אז אני שואלת את עצמי, למה אני צריכה לחיות בפחד שמה יהיה משהו שיחזיר לי את הכאב והדמעות, למה אסור לי לשמוח למה????? כלכך רציתי לקחת את הילד שלי לבמות אבל...כנראה שככה גורלי לבכות ולכאוב כל ימי חיי.... מקווה שיהיה טוב לכל עם ישראל ולנו, ממני טלי מהקריות,