קיוטרים !!! ארררג

קיטורים..נו..

כשאני קצת עצבנית אני נהיית עילגת. לא מבינה בנים. בחיי. אוליי אעבור לבנות. התחיל איתי לפני כשבוע מישהו בפייסבוק, עכשיו-לא אצטנע ואומר שזה קורה לעיתים דיי קרובות, אבל אני בדרך כלל לא נותנת לזה להתפתח. הפעם הבחור נראה לי רציני, נראה טוב לטעמי...אמרתי- יאללה, נקשקש איתו ונראה לאן זה הולך. אז התכתבנו קצת...ביום שלישי הוא ביקש את המס' שלי..(זה היה בערב..)-קצת התמהמתי (?) אז הוא בינתיים כתב את שלו..ואמר לי שאם בא לי שאדבר איתו למחרת-אמרתי סבבה, ואפילו שלחתי סמס נחמד כדי שיזהה את המס'. אניוואי, לא יצא לי להתקשר ביום רבעי (אני מסיימת ללמוד בערב ואחכ ישבתי בפאב עם חברים) אז שלחתי לו סמס ושאלתי אם הוא הולך לישון בקרוב-והוא לא ענה לי. בחמישי בבוקר הוא סימס לי ושאל אם נוכל לדבר במהלך היום-אמרתי לו שסבבה (לא ברור למה, כי פשוט זה היה יום מטורף). בצהריים הוא התקשר-היתי בנהיגה אז חזרתי אליו יותר מאוחר (האם אני מלאה אתכן בפרטים?)- קישקשנו בטלפון, היתה שיחה ממש חיובית, גיליתי עליו דברים חדשים (נו כמובן..)-והם לשם שינוי טובים..בקיצור-בחור לעניין. באיזשהו שלב הייתי חייבת לסיים (נו..היו לי כמה ימים ממש לחוצים וקפצתי מדבר לדבר..) אזז הוא אמר לי "סבבה, אז נדבר מחר, מחרותיים" ואמרתי לו "אדבר איתך מחר". למחרת (אתמול) בערה בתקשרתי אליו...היתה אחלה שיחה..זורמת וזה..ואז הוא היה צריך ללכת להתארגן-ואני לישון (נו, לא הרגשץי טוב...) אז הוא שוב אמר כזה "נדבר מחר, מחרותיים", והפעם אמרתי לו "אחלה"... ואני תוהה. האם זה סתם הדיבור שלו להגיד "נתראה מחר, מחרותיים"-והוא באמת מתכון לזה, או שזה סוגשל נפנוף סטייל "טוב נדבר מתישהו". כי מצד אחד הוא התקשר והשיחות סבבה והוא לא מתמק ולא כלום-אבל מצד שני המשפט הזה "נדבר מחר, מחרותיים" עצבן אותי קצת. וגם לא קבענו לצאת. אוף. עידוד?
 

The Blue Fairy

New member
קיוטרים זה גם טוב :))

אממ..לפי מה שאת מתארת זה נשמע כאילו זו סתם צורת דיבור שלו ולא כנפנוף, כי אני מאמינה שאם הוא היה רוצה לנפנף הוא לא היה ממשיך לזרום בשיחה אלא מנסה להתחמק או לא עונה או אומר תכלס שהוא לא רוצה.. אני חושבת שהפעם תתני לו להתקשר ותראי מה קורה (ומה קרה עם אלי? :O )
 
מאיפה את יודעת על אלי?? חחח

אספר בפרטי... ואני ממש מקווה
 

EVE Lights

New member
הלוואי והייתה לי משפחה אחרת.

באמת. הלוואי. אבל אין לי. כך שהדבר היחיד שנותר לי זה לקוות שאני אמצא את עצמי בסופו של דבר עם בן זוג נורמלי ושלא תהיה לי ברירה אלא להקים משפחה משל עצמי. אחרת אני באמת אמות לבד. ומזה אני הכי הכי מפחדת.
 

EVE Lights

New member
אל תשאלי...

גוג ומגוג במשפחה. לא חשוב. מה שיש, יש, מה שאין, אין. ועם זה צריך להתמודד.
 
למעלה