רוני של יובל ומאיה
New member
קיטורים פה... ../images/Emo122.gif../images/Emo178.gif
נמאס לי. אני גדולה כמו
(או
, מחק את המיותר). אני בקושי הולכת, וגם אז אני והאווזים השכונתיים מתחרים מי מתנודד יותר מצד לצד. מזל שאין פה פינגווינים...
הבטן שלי כל כך נמוכה, שאני בקושי יכולה גם לשבת ולהשען קדימה, רק בפישוק וגם זה לא תמיד מצליח (טוב, לפחות מהריאות היא ירדה, ואפשר ללבוש חזיה כמו בנאדם בלי שהגומי מלמטה יימעך לי על הפטמות
). הרגליים שלי נפוחות כל כך ששום נעל (חוץ מהקרוקס, יברך אותך האל) לא עולות עליי אז אני נראית כאילו אני כל היום בדרך לאיזו משימת גינון. האף שלי סתום כבר שבועות, ובימים האחרונים זה רק נהיה יותר גרוע. ומה שהכי גרוע - שום דבר לא יוצא! אני מקנחת ומקנחת ו-יוק. אז אני לא בטוחה אם זה גודש ונפיחות שקשורים להריון (להלן הרגליים הנפוחות), או אלרגיה, או צינון, או מה בדיוק... מה שבטוח - זה סיוט. אה, ולהשלמת התמונה, יש לי גם כל הזמן ברקסטונים שמיום ליום מציקים לי יותר ויותר. לא ממש כואבים - אבל לא נוחים. והמונים. ולחצים חזקים כלפי מטה - אני מרגישה עם כל צעד שהמפשעות שלי תיכף מתפרקות, ו(סלחו לי על התיאורים המלבבים)לוחץ לי נורא בפות... אוף. ונוסף על כל הצרות אני מקננת בשבועיים האחרונים כמו מטורפת, עולה ויורדת ומסדרת ומכבסת, זה בטח לא מקל עליי אבל הדחף חזק ממני
לפני כמה ימים ביקשתי מגבי שיוריד לי את הדברים האחרונים לתינוק מעליית הגג שאוכל לנקות ולכבס, הוא אמר שתיכף, אבל למה שאני אחכה לתיכף... כמו שאני עם הבטן (ובל נשכח את התחת) והכל עליתי בלי להגיד לו כלום וסחבתי הכל למטה בעצמי. תודה על ההקשבה, הייתי צריכה לקטר איפשהוא. אולי זה בגלל שזה הריון שלישי, והגוף שלי כבר עייף? אני בהחלט עוד לא מוכנה ללידה - רק עוד כמה ימים אני מסיימת שבוע 36. לא רוצה תינוקת קטנה מידי, שלא יכולה לנשום או לאכול. חכי עוד שבוע וחצי-שבועיים, טוב?
נמאס לי. אני גדולה כמו
