קיטור קל (או "כמה אני אצילת נפש")
ביום ראשון בערב התקשר חבר אל הגבר. מן הדברים ששמעתי הבנתי מיד שחבר משותף הגיע למרכז והם מציעים לו להצטרף ליציאה משותפת. עוד לפני שהוא שאל התפרצתי ואמרתי: "צא! צא איתם..." הוא השביע אותי שזה בסדר, אני נשבעתי בקלילות, שילחתי אותו עם ברכתי והלכתי לישון. אצילת נפש - לא? יש מי שיאמר אפילו קדושה... אתמול, הוא הודיע לי במהלך היום, שביום ראשון הבא הוא יאלץ ככל הנראה ליסוע ליומיים שלושה לחו"ל מטעם העבודה. "סע אהובי, סע" אמרתי לו. אצילה? לא פחות מאציל פולני ממוצע. "אבל - " הוסיף הגבר והזכיר לי: "ביום רביעי שחאחר מכן אני נוסע לטיול של כמה ימים עם חברים..." לקחתי נשימה, ואמרתי בחיוך: "לא נורא אהובי,לפעמים טוב להתגעגע קצת..." קדושה? אצילה? קדושה שהיא אצילה או אולי אצילה שהיא קדושה? למה לא? אני אוהבת תארים נעימים לאוזן... במהלך היום אמש נזכרתי, שלמחרת חזרתו מן הטיול - אנחנו יוצאים לחופש בעצמנו, מה שאומר שאת כל האריזות של האפונה אני אעשה לבד. היום הצעתי לו שיטיילו הוא והחברים בצפון - ושכשכולם יחזרו הביתה הוא ישאר שם ואנחנו נצטרף אליו. אצילת הנפש ויקירת הרבעון... עוד נזכרתי שבשבת הקרובה, יום לפני נסיעתו - אנחנו מארחים את המשפחות משני הצדדים (עשרים איש בערך) לארוחת צהריים לכבוד חגיגות השנה לפרוץ האפונית... וטאם כל זה לא מספיק - אז הבוקר עלה לה החום - והיא שוב חולה. אז אחרי כל זה - וכשאני עדיין מחייכת כשאני שולחת אותו למסעותיו, מותר לי קיטור קל כאן, בין הבנות- לא?!
ביום ראשון בערב התקשר חבר אל הגבר. מן הדברים ששמעתי הבנתי מיד שחבר משותף הגיע למרכז והם מציעים לו להצטרף ליציאה משותפת. עוד לפני שהוא שאל התפרצתי ואמרתי: "צא! צא איתם..." הוא השביע אותי שזה בסדר, אני נשבעתי בקלילות, שילחתי אותו עם ברכתי והלכתי לישון. אצילת נפש - לא? יש מי שיאמר אפילו קדושה... אתמול, הוא הודיע לי במהלך היום, שביום ראשון הבא הוא יאלץ ככל הנראה ליסוע ליומיים שלושה לחו"ל מטעם העבודה. "סע אהובי, סע" אמרתי לו. אצילה? לא פחות מאציל פולני ממוצע. "אבל - " הוסיף הגבר והזכיר לי: "ביום רביעי שחאחר מכן אני נוסע לטיול של כמה ימים עם חברים..." לקחתי נשימה, ואמרתי בחיוך: "לא נורא אהובי,לפעמים טוב להתגעגע קצת..." קדושה? אצילה? קדושה שהיא אצילה או אולי אצילה שהיא קדושה? למה לא? אני אוהבת תארים נעימים לאוזן... במהלך היום אמש נזכרתי, שלמחרת חזרתו מן הטיול - אנחנו יוצאים לחופש בעצמנו, מה שאומר שאת כל האריזות של האפונה אני אעשה לבד. היום הצעתי לו שיטיילו הוא והחברים בצפון - ושכשכולם יחזרו הביתה הוא ישאר שם ואנחנו נצטרף אליו. אצילת הנפש ויקירת הרבעון... עוד נזכרתי שבשבת הקרובה, יום לפני נסיעתו - אנחנו מארחים את המשפחות משני הצדדים (עשרים איש בערך) לארוחת צהריים לכבוד חגיגות השנה לפרוץ האפונית... וטאם כל זה לא מספיק - אז הבוקר עלה לה החום - והיא שוב חולה. אז אחרי כל זה - וכשאני עדיין מחייכת כשאני שולחת אותו למסעותיו, מותר לי קיטור קל כאן, בין הבנות- לא?!
