קייב, אוקראינה: אנטישמי הותקף בידי רב יהודי
תרגום הפוסט באדיבות הגולש 'אלכס מהכרמל' ברוטר:
אתמול בערב לאחר השיעור לבני נוח (הכוונה ללא יהודים כנראה) הלכתי אל דירתי מבית הכנסת בשעה 20:30.
גבר חסון לבוש היטב כבן ארבעים עם אשה בגילו בערך ועם בקבוק בירה ביד צעד בכיוון ההפוך להליכתי ואמר לי בפנים "מה רבי, אתה ממהר לבאבי יאר?". הוא חלף על פני בלי לעצור עם חיוך זוהר של שביעות רצון. עצרתי אותו במכה על הגב, וכאשר הוא פנה אלי כבר ללא החיוך, שאלתי אותו בזעם: "מה, אתה, כלב, תוליך אותי לשם?". הוא ענה בשלווה: "אני! אני אוליך אותך..." מכיוון שהוא היה הרבה יותר גבוה ממני, האגרוף שלי באפו בא מלמטה, האף היה רך ולח, מהנחיר החל לזרום דם. כמה שניות הבטנו זה בזה, אחרי זה אשתו משכה בידו והם החלו להתרחק במהירות מהמקום. לאחר שעברו עשרים מטר, הוא פנה אלי בעודי עומד נבוך וזועם, וצעק: "אתה לא רק תלך ליאר, אתה תרוץ לשם!". צעקתי לעברו: "כינה שעדיין לא מחצו אותה!" בזאת השיחה שלנו הסתיימה. אחוז זעם חסר אונים הלכתי אל דירתי.
הבנתי, ככל הנראה, לשם מה אלוהים ערך את התקרית הזו. התפנקתי בקרב אנשים טובים בעלי אור פנימי, שכחתי מכך ש"עשיו שונא ליעקב, זו הלכה!".
אני רוצה להאמין שבני האדם משתנים, אך זה לא בדיוק כך. תמיד היו חסידי אומות העולם, תמיד היו חיות בדמות אדם, תמיד היה רוב גדול שלא היה שייך לשני הקצוות, שהיה הולך לעתים אחר המנהיגים לכל אחד מהקצוות, וכל הכללה, ככל שתהיה, היא שגויה.
צריך לזכור את זה! שבת שלום!
תרגום הפוסט באדיבות הגולש 'אלכס מהכרמל' ברוטר:
אתמול בערב לאחר השיעור לבני נוח (הכוונה ללא יהודים כנראה) הלכתי אל דירתי מבית הכנסת בשעה 20:30.
גבר חסון לבוש היטב כבן ארבעים עם אשה בגילו בערך ועם בקבוק בירה ביד צעד בכיוון ההפוך להליכתי ואמר לי בפנים "מה רבי, אתה ממהר לבאבי יאר?". הוא חלף על פני בלי לעצור עם חיוך זוהר של שביעות רצון. עצרתי אותו במכה על הגב, וכאשר הוא פנה אלי כבר ללא החיוך, שאלתי אותו בזעם: "מה, אתה, כלב, תוליך אותי לשם?". הוא ענה בשלווה: "אני! אני אוליך אותך..." מכיוון שהוא היה הרבה יותר גבוה ממני, האגרוף שלי באפו בא מלמטה, האף היה רך ולח, מהנחיר החל לזרום דם. כמה שניות הבטנו זה בזה, אחרי זה אשתו משכה בידו והם החלו להתרחק במהירות מהמקום. לאחר שעברו עשרים מטר, הוא פנה אלי בעודי עומד נבוך וזועם, וצעק: "אתה לא רק תלך ליאר, אתה תרוץ לשם!". צעקתי לעברו: "כינה שעדיין לא מחצו אותה!" בזאת השיחה שלנו הסתיימה. אחוז זעם חסר אונים הלכתי אל דירתי.
הבנתי, ככל הנראה, לשם מה אלוהים ערך את התקרית הזו. התפנקתי בקרב אנשים טובים בעלי אור פנימי, שכחתי מכך ש"עשיו שונא ליעקב, זו הלכה!".
אני רוצה להאמין שבני האדם משתנים, אך זה לא בדיוק כך. תמיד היו חסידי אומות העולם, תמיד היו חיות בדמות אדם, תמיד היה רוב גדול שלא היה שייך לשני הקצוות, שהיה הולך לעתים אחר המנהיגים לכל אחד מהקצוות, וכל הכללה, ככל שתהיה, היא שגויה.
צריך לזכור את זה! שבת שלום!