קין במונטריאול
למי שמעודכן ולמי שלא, לא מזמן חזרתי ממסע די מטורף שהתחיל בלונדון עם קולדפליי, עבר לקין במונטריאול ואז פורקיופיין טרי בניו יורק. אני חייב לציין שהייתי בהמון המון הופעות בחיי, וההופעה של קין פשוט נחרטה לי במוח כאחת הטובות אם לא ההופעה הכי טובה שהייתי בה. כמה אנרגיות, כמה טירוף, כמה אהבה מהקהל (באמת שלא ראיתי דבר כזה עד לאותה הופעה..) המופע הפותח היה של Lights. מדובר בבחורה עם חומר מאוד פופי שמאוד הרשים בהופעה (הרבה פחות בדיסק לאחר שמיעה). אחרי שהם עלו, חשבתי לעצמי (עם פה פעור) שאם הסאונד המפוצץ שהיה להם יהיה רק באופן חלקי אצל קין שיעלו בהמשך, זה הולך להיות....ענק. הם יורדים מהבמה, הקהל כבר בטירוף והנה...האורות מאחורי הבמה כבר מתחילים להבהב וזה עוד רגע הולך לקרות. הפתיח נשמע ברקע, בבס שרק מגביר את קצב הלב. החבר'ה עולים לבמה והקהל מתחרפן בבום, הם נכנסים עם the lovers are losing. אותו שיר שהביא אותי ללשמוע אותם בהתחלה ובכלל אחד השירים הכי אהובים עלי. כשהסאונד הוא בין הטובים ששמעתי בחיי והאנרגיות מצד הלהקה וטום בפרט, עלו על כל ציפייה אפשרית שהיתה. משם ממשיכים ל everybody's changing, bend and break, ועוד ועוד
הלהקה עוזבת ומשאירה את טום לבד על הגיטרה....playing along בגירסה אקוסטית מדהימה! אחרי זה ממשיכים להתפוצץ מאנרגיות עם סט ליסט מהחלומות עד לאותו רגע של הדרן... הם חוזרים לבמה וזה צליל מאוד מוכר מתנגן...אותו צליל שחיכיתי לשמוע בלייב מאז שאני מכיר אותם. atlantic בביצוע....שקשה לתאר במילים. מושלם זו המילה הכי קרובה למה שהלך שם אחרי bedshaped שסגר את ההופעה, הבנתי שכל המאמץ והטיסות והכסף היו שווים...את הכל. היה סט ליסט מושלם, אנרגיות הזויות, אהבה מהקהל שקשה לתאר ובכלל ערב בלתי נשכח. מה שנקרא, הנכדים עוד ישמעו ממני
אני יכול להיות קטנוני ולהגיד שקצת באסה שלא היה את my shadow המדהים ואת fly to me הנדיר במיוחד (טוב, מותר לחלום...לא?
אבל פאק...חבר'ה היה מושלם עזבו אתכם שטויות מי יודע, אולי בטור הבא נטוס כמה חבר'ה מהפורום לאירופה, יכול להיות נחמד לאללה. אבל יש עוד זמן מה שנקרא...עד העונג הבא!
נ.ב. כמו שכבר שמעתם, השיר החדש ממש ממש טוב (לדעתי לפחות
אז יש למה לחכות!
למי שמעודכן ולמי שלא, לא מזמן חזרתי ממסע די מטורף שהתחיל בלונדון עם קולדפליי, עבר לקין במונטריאול ואז פורקיופיין טרי בניו יורק. אני חייב לציין שהייתי בהמון המון הופעות בחיי, וההופעה של קין פשוט נחרטה לי במוח כאחת הטובות אם לא ההופעה הכי טובה שהייתי בה. כמה אנרגיות, כמה טירוף, כמה אהבה מהקהל (באמת שלא ראיתי דבר כזה עד לאותה הופעה..) המופע הפותח היה של Lights. מדובר בבחורה עם חומר מאוד פופי שמאוד הרשים בהופעה (הרבה פחות בדיסק לאחר שמיעה). אחרי שהם עלו, חשבתי לעצמי (עם פה פעור) שאם הסאונד המפוצץ שהיה להם יהיה רק באופן חלקי אצל קין שיעלו בהמשך, זה הולך להיות....ענק. הם יורדים מהבמה, הקהל כבר בטירוף והנה...האורות מאחורי הבמה כבר מתחילים להבהב וזה עוד רגע הולך לקרות. הפתיח נשמע ברקע, בבס שרק מגביר את קצב הלב. החבר'ה עולים לבמה והקהל מתחרפן בבום, הם נכנסים עם the lovers are losing. אותו שיר שהביא אותי ללשמוע אותם בהתחלה ובכלל אחד השירים הכי אהובים עלי. כשהסאונד הוא בין הטובים ששמעתי בחיי והאנרגיות מצד הלהקה וטום בפרט, עלו על כל ציפייה אפשרית שהיתה. משם ממשיכים ל everybody's changing, bend and break, ועוד ועוד