קינאה
אני וחבריי הקרובים בשנות העשרים המאוחרות לחיינו.
כבר כמה חודשים שאני היחידה שנותרה בלי זוגיות.
יש לי חברים מכל מני מקומות, ועם רובם העניין הזה לא מפריע לי, ואני שמחה בשבילם, באמת. אבל עם החבורה מהבית, החבורה מהתיכון, יותר קשה לי. האמת היא שבשנה האחרונה אני נמצאת במגמת התרחקות מהם, מכל מני סיבות ולא בגלל שכולם בזוגיות, אבל עכשיו פתאום עוד יותר קשה לי להיפגש אתם. מרגיש לי כאילו העניין הזה תמיד באוויר, כאילו אני נחותה מהם פתאום.
ואני לא רוצה להיות האדם הזה, אבל זה מה שקורה. יש עוד מישהו/י פה שמכיר את הסיטואציה ויש לו/לה עצות מועילות? :-\
לפעמים זה ממש מדכא אותי.
אני וחבריי הקרובים בשנות העשרים המאוחרות לחיינו.
כבר כמה חודשים שאני היחידה שנותרה בלי זוגיות.
יש לי חברים מכל מני מקומות, ועם רובם העניין הזה לא מפריע לי, ואני שמחה בשבילם, באמת. אבל עם החבורה מהבית, החבורה מהתיכון, יותר קשה לי. האמת היא שבשנה האחרונה אני נמצאת במגמת התרחקות מהם, מכל מני סיבות ולא בגלל שכולם בזוגיות, אבל עכשיו פתאום עוד יותר קשה לי להיפגש אתם. מרגיש לי כאילו העניין הזה תמיד באוויר, כאילו אני נחותה מהם פתאום.
ואני לא רוצה להיות האדם הזה, אבל זה מה שקורה. יש עוד מישהו/י פה שמכיר את הסיטואציה ויש לו/לה עצות מועילות? :-\
לפעמים זה ממש מדכא אותי.
