לימור יחיא1
New member
קיצה מתוך חלום
מיכל דליות יקרה, אני אמא לשניים בתי בת השנתיים וחודשיים ובני בן חמישה וחצי חודשים. אנו גרים כרגע(עוד מרגע לידתה של בתי) יחד עם הוריו של בעלי, אומנם בקומה נפרדת אך עדיין אנו כולם תחת אותה קורת גג וההתנהלות היום יומית שלנו משותפת. דגש נוסף הוא שבתי מגיל שמונה חודשים ישנה לילה שלם (בין 10 ל 12 שעות) ותמיד הרגלתי אותה עוד מגיל ינקות לדעת להרדם לבד ואף פעם לא על הידיים. כשבני נולד, בתי קיבלה אותו מאוד בחום, רואים שהיא אוהבת אותו ודואגת, לא מנסה "לדחוף" ידיים בכוונה או לעשות לו דווקא, אלא מבינה כי מדובר בתינוק ואת המגבלויות שלו. בחודש וחצי האחרון הם שניהם יחד במשפחתון, אומנם אין בינהם אינטרקציה במהלך היום, אך כשאנו מגיעים בבוקר היא יודעת כי הוא נמצא בחדר הסמוך, וויודעת גם להפרד ממנו יפה, ומודעת לגבולות כי הוא בגן של התינוקים והיא בגן של הגדולים. דבר חשוב נוסף שרק היום הם החלו לישון יחד באותו חדר- עד היום בתי הייתה ישנה בחדר שלה ובני היה ישן איתי ועם בעלי בחדר (לא במיטה אלא בעריסה ליד המיטה) בזה החודש האחרון בתי מקיצה משינתה, בבהלה, בכי וצעקות, ולא מוכנה בשום אופן להירדם שוב במיטה, אלא רק על הידיים, וכך רוצה להישאר עד שיגיע הבוקר. ניסיתי את כל האופציוץ, לישון איתה יחד בחדר, שתישן איתי יחד במיטה בחדר שלה ואפילו להעביר אותה למיטנו. אבל שום דבר ללא הועיל. היום עשיתי לה טקס חינכה חדש לחדר שלה והכנסנו את אחיה יחד איתה לחדר, תלינו שלט חדש עלל הדלת, ונתתי לה להיות בעילה אפילו בתלייתו. האם לדעתך כל המצב קשור לעובדה כי עד היום היתה ישנה בחדר לבד, וכי הבינה עם הזמן כי האח הקטן שלה ישן יחד עפ אבא ואמא, ואולי הרגישה מחוץ לעניינים. חשוב לי גם לציין כי אחר הצהריים כשאנו מגיעים מהגן מלא תשומת הלב מופנית אליה, אנחנו עושות יצירה יחד וקוראות ספרים.
מיכל דליות יקרה, אני אמא לשניים בתי בת השנתיים וחודשיים ובני בן חמישה וחצי חודשים. אנו גרים כרגע(עוד מרגע לידתה של בתי) יחד עם הוריו של בעלי, אומנם בקומה נפרדת אך עדיין אנו כולם תחת אותה קורת גג וההתנהלות היום יומית שלנו משותפת. דגש נוסף הוא שבתי מגיל שמונה חודשים ישנה לילה שלם (בין 10 ל 12 שעות) ותמיד הרגלתי אותה עוד מגיל ינקות לדעת להרדם לבד ואף פעם לא על הידיים. כשבני נולד, בתי קיבלה אותו מאוד בחום, רואים שהיא אוהבת אותו ודואגת, לא מנסה "לדחוף" ידיים בכוונה או לעשות לו דווקא, אלא מבינה כי מדובר בתינוק ואת המגבלויות שלו. בחודש וחצי האחרון הם שניהם יחד במשפחתון, אומנם אין בינהם אינטרקציה במהלך היום, אך כשאנו מגיעים בבוקר היא יודעת כי הוא נמצא בחדר הסמוך, וויודעת גם להפרד ממנו יפה, ומודעת לגבולות כי הוא בגן של התינוקים והיא בגן של הגדולים. דבר חשוב נוסף שרק היום הם החלו לישון יחד באותו חדר- עד היום בתי הייתה ישנה בחדר שלה ובני היה ישן איתי ועם בעלי בחדר (לא במיטה אלא בעריסה ליד המיטה) בזה החודש האחרון בתי מקיצה משינתה, בבהלה, בכי וצעקות, ולא מוכנה בשום אופן להירדם שוב במיטה, אלא רק על הידיים, וכך רוצה להישאר עד שיגיע הבוקר. ניסיתי את כל האופציוץ, לישון איתה יחד בחדר, שתישן איתי יחד במיטה בחדר שלה ואפילו להעביר אותה למיטנו. אבל שום דבר ללא הועיל. היום עשיתי לה טקס חינכה חדש לחדר שלה והכנסנו את אחיה יחד איתה לחדר, תלינו שלט חדש עלל הדלת, ונתתי לה להיות בעילה אפילו בתלייתו. האם לדעתך כל המצב קשור לעובדה כי עד היום היתה ישנה בחדר לבד, וכי הבינה עם הזמן כי האח הקטן שלה ישן יחד עפ אבא ואמא, ואולי הרגישה מחוץ לעניינים. חשוב לי גם לציין כי אחר הצהריים כשאנו מגיעים מהגן מלא תשומת הלב מופנית אליה, אנחנו עושות יצירה יחד וקוראות ספרים.