עצוב כול כך
עצוב כול כך.
אולי לא הייתי צריכה לראות. אולי צהוב אבל סיפר את הסיפור של שני הצדדים בצורה כנה.
אני מודה שהמקרה הזה מאד מטלטל אותי כאמא מאמצת. אימצנו את הקטן שלנו בערך באותו זמן ובאותו גיל כמו שהם אימצו את בנם. הרקע של בית ילדים ושאר צרות דומה (לא אותו דבר, אבל יש הרבה דרכים להיפגע). הקטנטן עבר תהליך מדהים מאז שהוא איתנו אבל יש עוד הרבה עבודה שאנשים שלא גידלו ילד שלא גדל עם הוריו בראשית חייו בחיים לא יבינו. המחשבה מה יעשה ניתוק כזה היא בלתי ניתפסת.
את העוול הנורא שנעשה למשפחה הביולוגית קשה לתפוס. קשה לי לקבל את זה שהתנהלות שירותי הרווחה כפי שמתואר בכתבה תעבור ללא תגובה. מי ששגה ככה (אני מאמינה שבאמת ההחלטות לא נעשו בזדון) בחוסר מיקצועיות ורגישות משוועות ובהתנשאות תרבותית כזו צריך לקבל תגובה ראויה. אמות הסיפים של השרות למען הילד צריכים לרעוד.
כבר כתבתי את זה בהודעה למטה: אימוץ עם קשר. הילד צריך להישאר עם הוריו הנוכחיים למען בריאותו הנפשית והרגשית וצריכים להיקבע הסדרי ראייה ברורים עם משפחתו הביולוגית. אני רוצה להאמין ששני הצדדים במשוואה הנוראית הזו, שסבלו כול כך במהלך החודשים הארוכים, יוכלו לבנות אמון ביניהם למען ילדם. ליבי איתם.