קלאסי בים האדום - רשמים מהפסטיבל #1
אז ככה: הוזמנתי לפסטיבל קלאסי בים האדום, ונתבקשתי לכתוב ביקורת על הקונצרטים. מה יכול להיות טוב יותר? גם לשמוע את גרגייב, וגם לספר לכולם את חוות דעתי
אז הערב שמעתי לראשונה בחיי את "יבגני אונייגין" מאת צ'ייקובסקי, בביצוע חי (ואוהו, כמה חי הוא היה!), בנגינת תזמורת בית האופרה מרינסקי, מקהלתם, וכן סולנים שונים. לצערי אינני זוכר את שמותיהם, מה גם שהתכניה לא כללה פירוט מספק. למי שלא יודע מדובר בפסטיבל מכובד וקצר, הכולל בעיקרו שלושה קונצרטים סימפוניים גדולים ביותר. את הפסטיבל מאחרת רשת "ישרוטל" הידועה בבתי המלון היוקרתיים שלה, וגם אני מתארח אצלם (בהנאה רבה, יש לציין). להרבה מחבריי אני יודע כמי שאינו חובב גדול של צ'ייקובסקי, אבל הערב נהניתי מכל תיבה של המוסיקה. הרפיטטיביות של צ'ייקובסקי שבדך כלל מעייפת ומייגעת אותי, הפכה הערב לבניין מוסיקלי ודרמטי. המלודיות הרגשניות צומצמו למינימום, ובמקומן הופיעו מלודיות מתוחכמות,מילוליות כמעט, אשר באמת מביעות הלכי רוח דקים ומשתנים ללא הרף, חושפים ומגלים את אשר אין הזמרים שרים במפורש. התזמור של צ'ייקובסקי (כרגיל) - מושלם. הניצוח של גרגייב לא סטנדרטי, בלשון המעטה. הוא מרבה לנצח ללא המקל, ואילו לא הייתי שומע את תגובות התזמורת (המדויקות והמיידיות) הייתי טוען שהוא בלתי ברור. מצד שני, ליווי הסולנים והשליטה בתזמורת ובמקהלה (הנהדרת) היה מרשים בהחלט. מבין הזמרים (שאינני זוכר את שמותיהם) קשה לבחור אחד שהיה טוב יותר או פחות מהאחר. טטיאנה בלטה מעל כולם בגאון, לנסקי היה קצת חיוור בקולו אבל מרגש בשירתו (האריה שלפני הדו-קרב הייתה מצמררת), האומנת הייתה נפלאה ודרמטית (סופסוף הבנתי איך אפשר להבין כל מילה גם בלי לראות את הטקסט), אולגה ולרינה היו ליריות כל כך, משכנעות והתקשורת ביניהן הייתה נהדרת. אציין כנקודות חלשות את הנסיך גרמין שלא הרשים אותי (אם כי הקהל שאג לו בסיום האריה), ומסייה טריקה שלא הצלחתי לפענח אם הוא שר ברוסית או צרפתית... אונייגין היה נהדר גם כן - קול גדול, רוך אך מנגד נטיה קלה למלודרמטיות אולי מוגזמת מעט. הביצוע, שהיה קונצרטנטי למהדרין, היה דרמטי כל כך שיכולתי לחוש את חשכת החדרים, את לראות את ריקודי הולסים ולהריח את הפרחים. כמה שמוסיקה יכולה להעביר! אולי הביקורת הזאת נשמעת משוחדת, אבל חוויה של ביצוע חי, וביצוע מעולה, של אופרה קורעת לב, זאת חוויה שקשה להרגע אחריה. חבל שהקונצרט התחיל מאוחר (ב9, ועל כן הסתיים בחצות וחצי), ושהאולם (אם אפשר לקרוא לזה ככה) היה נוראי, כסאות לא נוחים, ורעש מתמיד של מערכת החימום. אני מקווה שראש עיריית אילת שדיבר על בניית היכל תרבות אכן יממש את דבריו. היכל כזה יהפוך את חוויית הפסטיבל למדהימה! לא יכולתי שלא לחוש את ההבדל ברמת הביצוע של תזמורת שהתחנכה על ברכי המסורת של צ'ייקובסקי, ועל סוללת סולנים נפלאה ששרה בשפת אימם. נחכה ונראה איך הם יתמודדו מחר ומחרתיים עם שירה בגרמנית וצרפתית!
אז ככה: הוזמנתי לפסטיבל קלאסי בים האדום, ונתבקשתי לכתוב ביקורת על הקונצרטים. מה יכול להיות טוב יותר? גם לשמוע את גרגייב, וגם לספר לכולם את חוות דעתי
אז הערב שמעתי לראשונה בחיי את "יבגני אונייגין" מאת צ'ייקובסקי, בביצוע חי (ואוהו, כמה חי הוא היה!), בנגינת תזמורת בית האופרה מרינסקי, מקהלתם, וכן סולנים שונים. לצערי אינני זוכר את שמותיהם, מה גם שהתכניה לא כללה פירוט מספק. למי שלא יודע מדובר בפסטיבל מכובד וקצר, הכולל בעיקרו שלושה קונצרטים סימפוניים גדולים ביותר. את הפסטיבל מאחרת רשת "ישרוטל" הידועה בבתי המלון היוקרתיים שלה, וגם אני מתארח אצלם (בהנאה רבה, יש לציין). להרבה מחבריי אני יודע כמי שאינו חובב גדול של צ'ייקובסקי, אבל הערב נהניתי מכל תיבה של המוסיקה. הרפיטטיביות של צ'ייקובסקי שבדך כלל מעייפת ומייגעת אותי, הפכה הערב לבניין מוסיקלי ודרמטי. המלודיות הרגשניות צומצמו למינימום, ובמקומן הופיעו מלודיות מתוחכמות,מילוליות כמעט, אשר באמת מביעות הלכי רוח דקים ומשתנים ללא הרף, חושפים ומגלים את אשר אין הזמרים שרים במפורש. התזמור של צ'ייקובסקי (כרגיל) - מושלם. הניצוח של גרגייב לא סטנדרטי, בלשון המעטה. הוא מרבה לנצח ללא המקל, ואילו לא הייתי שומע את תגובות התזמורת (המדויקות והמיידיות) הייתי טוען שהוא בלתי ברור. מצד שני, ליווי הסולנים והשליטה בתזמורת ובמקהלה (הנהדרת) היה מרשים בהחלט. מבין הזמרים (שאינני זוכר את שמותיהם) קשה לבחור אחד שהיה טוב יותר או פחות מהאחר. טטיאנה בלטה מעל כולם בגאון, לנסקי היה קצת חיוור בקולו אבל מרגש בשירתו (האריה שלפני הדו-קרב הייתה מצמררת), האומנת הייתה נפלאה ודרמטית (סופסוף הבנתי איך אפשר להבין כל מילה גם בלי לראות את הטקסט), אולגה ולרינה היו ליריות כל כך, משכנעות והתקשורת ביניהן הייתה נהדרת. אציין כנקודות חלשות את הנסיך גרמין שלא הרשים אותי (אם כי הקהל שאג לו בסיום האריה), ומסייה טריקה שלא הצלחתי לפענח אם הוא שר ברוסית או צרפתית... אונייגין היה נהדר גם כן - קול גדול, רוך אך מנגד נטיה קלה למלודרמטיות אולי מוגזמת מעט. הביצוע, שהיה קונצרטנטי למהדרין, היה דרמטי כל כך שיכולתי לחוש את חשכת החדרים, את לראות את ריקודי הולסים ולהריח את הפרחים. כמה שמוסיקה יכולה להעביר! אולי הביקורת הזאת נשמעת משוחדת, אבל חוויה של ביצוע חי, וביצוע מעולה, של אופרה קורעת לב, זאת חוויה שקשה להרגע אחריה. חבל שהקונצרט התחיל מאוחר (ב9, ועל כן הסתיים בחצות וחצי), ושהאולם (אם אפשר לקרוא לזה ככה) היה נוראי, כסאות לא נוחים, ורעש מתמיד של מערכת החימום. אני מקווה שראש עיריית אילת שדיבר על בניית היכל תרבות אכן יממש את דבריו. היכל כזה יהפוך את חוויית הפסטיבל למדהימה! לא יכולתי שלא לחוש את ההבדל ברמת הביצוע של תזמורת שהתחנכה על ברכי המסורת של צ'ייקובסקי, ועל סוללת סולנים נפלאה ששרה בשפת אימם. נחכה ונראה איך הם יתמודדו מחר ומחרתיים עם שירה בגרמנית וצרפתית!