קלאסי כנגד מודרני

קלאסי כנגד מודרני

עברתי פה על הרבה הודעות בפורום והגעתי שוב לאותה מסקנה כמו שהגעתי לפני כמה חודשים יש המון פסנתרנים קלאסיים ומעט מדי מודרניים (כלומר : מוזיקה קלה, ג'ז, בלוז וכו') וחבל לי על כך! בסגנונות מודרניים אפשר להפגין הרבה יותר לב רגש וטכניקה מאשר מוזיקה קלאסית, יש הרבה יותר מקום לאלתורים והרבה יותר חופש פעולה בהלחנה ובנגינה. אני לא חס וחלילה בא להשמיץ את המוזיקה הקלאסית, אני מאוד אוה במוזיקה קלאסית ויש לי כבוד עצום לכל הפסנתרנים הקלאסיים, גם מבחינת ההתמדה וגם מבחינת הטכניקה האלוהית שלהם. ניצן לסכם את הנגינה הקלאסית כ "אומנות הביצוע" ואת הנגינה המודרנית כ"אומנות העיבוד". אשמח לקבל תגובותכם ושי נדמה לי הזכיר את רמי קליינשטיין אני מסכים איתך במאת האחוזים רמי פסנתרן גאוני מלחין מודרני לפי דעתי ברמה עולמית, הלחנים שלו אלו פשוט יצירות גאוניות . עוד מלחין מומלץ לכם לשמיעה הוא Yanni מלחין יווני אשר פועל בארה"ב ומלחין קטעים מודרניים/קלאסיים הוא קלידן/פסנתרן מלווה ב מתופף מדהים ובאסיסט וב ........... תזמורת פילהרמונית!!!!!! השילוב של המודרניות שלו עם התזמורת זו חוויה של פעם בחיים מומלצים הקטעים שלו Nostalgia Midnight Hymm Paths of water cannon
 

dana19il

New member
אכן המוסיקה של יאני "אלוהית"!

גם מייקל ניימן לא רע (פסקול של הסרט "הפסנתר").
 

shykedmi2

New member
אגב, אם כבר הזכרת את קליינשטיין שוב

עד כמה שאני נגד ספרי מוסיקה, את הספר של קליינשטיין (ואחרים) יש לי לפני שגיבשתי את התפיסה הזאת, ואני לא מצטער בכלל. ואם גם הזכרת את "צעיר לנצח", שבכלל התחלתי להתעמק בזה כי אני הולך לנגן את זה איפשהוא - אז אני בהחלט מציע לכם לפתוח ולנגן את התווים (!) ולא את האקורדים. כל הסודות של רמי קליינשטיין טמונים בספר הזה. היופי בקליינשטיין זה שהוא לא סתם מנגן, והוא לא סתם מלחין. אני לא שמעתי אצלו תו אחד אפילו שהיה מיותר. זה מדהים כמה אפשר להיות חיוני בנגינה, כמה אפשר להיות מודע למרווחים מדוייקים, ולמלודיות מדוייקות. הפיזור הרמוניות שלו הוא ממש מדהים. קשה לי להבין איך הוא עושה את זה. כידוע לכולם, הוא מושפע מאוד מבילי ג'ואל ומאלטון ג'ון, והוא משתמש בטכניקת נגינה שלהם הרבה, וגם את זה רשום שם. אני עליתי על זה לפני שקראתי בספר, אבל כשניגנתי את השיר הזה, גיליתי כל כך הרבה דברים. אני מציע לכם באמת, אם יש לכם את הספר, לנגן את התווים משם. טמון בספר הזה כל כך הרבה, שכל מי שמתעניין בשיטת נגינה של קליינשטיין, ובעיקר בהרמוניות הכל כך מעניינות ומיוחדות של קליינשטיין, שיפתח ויתעניין. זה ספר שלשם שינוי כן הייתי ממליץ עליו, כי הוא לא רשום רק באקורדים, אלא גם במפתחות סול ופה, והאמת? מאוד קשה לקריאה - מבחינה מקצבית. אבל מספיק רק לנגן את ההרמוניות הבסיסיות שרשומות שם בשביל לקבל טריגר לחקור את הגאון הזה במשך שבועות. מדהים, פשוט מדהים. הלוואי עליי יום אחד.
 
למעלה