קליפה

קליפה

שבועיים ויום עברו מאז שאיבדתי את זוגתי ... ואני מרגיש כמו קליפה ... קליפה של בנאדם , שלמראית עין מבחוץ אנשים נדהמים כמה אני חזק ... אני נפגש עם אנשים, מתחיל לחזור למסלול וכמו שציין אקי משחק את המשחק ... אבל זה הכל קליפה , קליפה של בנאדם ... מבפנים אני מת , ובאותו יום שמתה אישתי מתתי גם אני ... איבדתי אישה , חברה הכי טובה (11 שנים היינו יחד ואני רק בן 27) , אהובה חד-פעמית , מאהבת , ונשמה תאומה ... רק היום אני קולט כמה היא מילאה אותי ... כמה החיים שלי נסובו סביבה וכמה שאבתי ממנה ... איבדתי את הטעם לחיים , ולמרות שהבטחתי לה גם בעבר וגם עכשיו כשהייתה מאושפזת בבי"ח וגססה מול עיני, שאני אמשיך ואחיה את חיי , אני לא מצליח לעמוד בהבטחה שנתתי לה... אין לה תחליף , ולמרות החום והאהבה שאני מוצף בהם , אני לבד לבד לבד לבד .... ואני מתחיל להפחיד את עצמי ... אני תופס את עצמי מדבר לתמונות שלה , כאילו היא בעצמה שם ... אני שוקל לגשת לטיפול מקצועי , למרות שאני בד"כ נורא אנטי פסיכולוגים ... רק רציתי לשפוך את הלב ... קשה לי לדבר עם אחרים על זה ... היא היחידה שתמיד נפתחתי אליה, ותמיד ידעה לתת עצה , לתמוך ולעזור ...
 

kevant

New member
לקליפה

איתך באבלך באובדנך את אהובתך. אומר לך רק דבר אחד שנאמר לי בשבעה על בני. "אם אתה תמות ימות זכר בינך איתך" לכן שנס מותנך, עשה כל מה שנראה לך שיעזור לך לעבור את התקופה הראשונית. גם אם קשה לך להיפתח. נסה את הפורום הזה. קל יותר לעתים לומר דברים בעילום שם. וכאן אלמוניותך נישמרת. השתדל לזכור את אהובתך חיה. שולח לך חיבוק וירטואלי ומאמץ את ידך. שלך אב שכול.
 
קליפה קודמת לפרי

קודם כל - מה רע בלדבר אל התמונות שלה. יש אנשים שמדברים אל עצמם - וגם משתחווים - אל מישהו שמעולם לא ראו ולא הכירו, כמו אל אלוהים למשל. אז מה הפלא שאתה מדבר אל מי שהיתה הנפש התאומה שלך. מותר לך לדבר אל התמונה, ואל תתפלא אם גם תשמע את התמונה שלה עונה לך. דבר שני - אם אתה באמת אוהב אותה - אז למה אתה מפר את ההבטחה שנתת לה: למה לך לאבד את החיים - די בכך שאיבדת את הטעם שלהם - אם הבטחת לה בדיוק את ההיפך. תיגש, תיגש אל התמונה, תביט בה, ונסה לחשוב מה אישתך היתה אומרת לך על מה שכתבת פה. תהיה חזק, היא היתה אומרת לך, הנה התמונה שלי כאן, מתי שתרצה - אני כאן לידך, אם הבטחת - תקיים. אבל נכון שיותר קל לתת עצות מאשר לבצע ולכן שתי עצות קטנות: ראשית - תסיר מעצמך את התווית של איוב. יותר טוב שלא תדע מה עבר איוב עד שנעשה איוב במשמעות של קטסטרופה. עליך עבר אומנם אסון - אבל לא בסדר-גודל ולא מהמהות של איוב. שלא תדע מה זה איוב. שנית - תתחיל להתרכז במחשבה איך אתה מנציח אותה עבורך ועבור כל מוקיריה, בדרך הראוייה ביותר. רכז את כל מחשבותיך רק בזה - ופתאום תגלה שגם חסר לך זמן פנוי - וגם שיש לפניך חתיכת משימה נכבדה! במהלך התקופה הקרובה עוד תספיק לדבר הרבה אל התמונה, ועוד תשמע אותה הרבה בתשובותיה, לאט-לאט יחזור אליך האיזון הטיבעי והאנושי הקיים בכל אחד כדי שיוכל להמשיך את חייו במינימום סבל על הכאב. ואם כבר בחרת באחלה הגדרה למצבך - קליפה - ואם אתה טיפה מאמין בחוכמת הקבלה - נסה לקרוא את הקטע הבא, בעיקר מהאמצע לקראת הסוף. קליפה קליפה - אבל קליפה היא רק קודמת לפרי. בקרוב תגיע אל הפרי עצמו, ועוד יגיעו לכאן אנשים שיבהירו לך כמה נכון הטיפול המקצועי שאתה שוקל לקחת. כמו תמיד - אם לא כדי לרפא את הכאב - אזי רק כדי להקל על יסורי הצלקת.
 
אין מדד לאסונות

אין מדד לאסונות , ואין לי את היכולת להבין אנשים אחרים בשלב זה ... מבחינתי קרה לי האסון הנורא ביותר, ואין לי שום דרך או מילים להסביר לך עד כמה גדול השבר ... לא שחס וחלילה אני ממעיט בכאבו של כל אחד או אחת כאן ובכלל ... אבל לדידי אסוני הוא הכבד ביותר, ואני רואה עצמי כאיוב ואף גרוע מכך
 

רחלי27

New member
איש , בעל חבר-יקר(מ א ו ד)

ליקרא וליבכות.. ולחזור שוב אחורה.. לדבר לאישתך שחיה איתך חזק חזק (ותחיה ככה עוד המון זמן), להרגיש לבד, להתגעגע, לחשוב שאולי זה יהיה בילתי אפשרי לעמוד בהבטחה שלך, לישקול טיפול, ה כ ל .... אנלא יודעת איך ליפנות אליך כי קליפה זה ממש ניראה לי לא זה רק לשלוח לך אלף דמעות שישארו לך, וכדורים לכאבי ראש. ואת 2 האוזניים שלי -כשבא לך לכאוב בקול. רק דבר אחד כדאי שתדע.. המים ממשיכים ליזרום וכך גם החיים ואחרי שנה החיים קצת שונים. (ואני מדברת מניסיון כואב מ א ו ד !) ואשמח להיות איתך בקשר..... רחלי.
 
למעלה