ראובן הירושלמי
New member
קמפיין ארבעת האמהות כמודל למאבק ציבורי מוצלח
לכולנו זכור שארבה אמהות הקימו תנועת מחאה שסחפה ציבור והביאה ליציאת צה"ל מלבנון. אין ספק שמדובר במאבק מוצלח מאוד שהצליח לנגוע ברבים ולא אחת מזכירים את המאבק הזה כמודל למאבקים ציבוריים אחרים השואפים להישגים דומים. ללא קשר למחמאות על המאבק עצמו, לטעמי המאבק הזה מדגיש כמה מסוכן יכול להיות לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות, ואסביר: ארבעת האמהות מעולם לא התכוונו ליצור מצב בו חיזבאללה הופך מארגון גרילה קטן המבצע פיגועים נגד מוצבי צה"ל לאיום אסטרטגי המציב עשרות אלפי טילים המכסים את רוב שטחה של מדינת ישראל. הן אף פעם לא חזו את מלחמת לבנון השנייה בה ייהרגו תוך שבועות ספורים כל מכסת ההרוגים שנמנעה בשנות השקט שנוצר בצפון עקב היציאה מלבנון. הן רק רצו למנוע נפגעים מייד ועכשיו, ללא צורך להזדקק למחשבה על נפגעים שעלולים להיפגע בעתיד. אבל זה מה שקרה בפועל. כאשר נוצר לחץ ציבורי יציב תמיד ימצא הפוליטיקאי הזריז שינצל אותו לרווח אלקטוראלי חסר אחריות. לפוליטיקאי הזריז של ארבעת האמהות קראו אהוד ברק. אהוד שנבחר בין השאר על סמך הבטחה לצאת מלבנון מיהר לפרוע את השטר בבריחה המונית של צה"ל שהובילה לנאום קורי העכביש והולדתו של חיזבאללה החדש השולט היום על ממשלת לבנון ומניע אותה כרצונו. אפשר בהחלט לומר שלאור התעצמות חיזבאללה קיימת היום התפכחות מרה בציבור ממאבק ארבעת האמהות. התפכחות זו אף מעמידה בספק ומכשילה מאבקים ציבוריים אחרים. מה היה במאבק ארבעת האימהות שאיפשר את הצלחתו אבל גרם לנזקים כה גדולים? הייתה שם אמירה "צה"ל חייב לצאת מלבנון מייד" אמירה חזקה ברורה וחסרת אחריות במובן זה שאינה יורדת לפרטים ואינה מחייבת או מעודדת את מקבלי ההחלטות ליישם אותה באופן מושכל זהיר ומותנה, אלא באופן גורף ומיידי וחבר אבחנה כפי שבוצעה. ארבעת האמהות חשבו שעילן רק לדרוש בדחיפות את יציאת צה"ל מלבנון ואילו מקבלי ההחלטות כבר ידאגו לעשות זאת באופן הטוב ביותר. אלא שהלחץ הציבורי היה כה מאסיבי ועז עד שפורש על ידי מקבלי ההחלטות כהיעדר מנדט לשיקול דעת נוסף למעט יציאה מיידית מלבנון. זוהי סכנה של לחץ ציבורי בלתי מרוסן שגורם נזק לחברה, כגולם הקם על יוצרו. לחץ ציבורי שהשיג את מטרתו אך גרם לנזק מכשיל ומקשה מאוד על מאבקים ציבוריים שבאים אחריו. כבר היום ניתן לשמוע קריאות כלפי נשים ואמהות שמפגינות בנושאים שונים ובעיקר בעלי גוון פוליטי "הרפו, כבר ראינו מה עוללו ארבעת האמהות!". זאת מכיוון שהתוצאות המוצלחות של המאבק ההוא הן היום פצע מדמם וכואב לחברה הישראלית שהתעוררה בוקר אחד עם עשרות אלפי טילים מכוונים אל ליבה. הכל כמובן מכוונות טובות, אך מבלי לחשוב ולו צעד אחד קדימה.
לכולנו זכור שארבה אמהות הקימו תנועת מחאה שסחפה ציבור והביאה ליציאת צה"ל מלבנון. אין ספק שמדובר במאבק מוצלח מאוד שהצליח לנגוע ברבים ולא אחת מזכירים את המאבק הזה כמודל למאבקים ציבוריים אחרים השואפים להישגים דומים. ללא קשר למחמאות על המאבק עצמו, לטעמי המאבק הזה מדגיש כמה מסוכן יכול להיות לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות, ואסביר: ארבעת האמהות מעולם לא התכוונו ליצור מצב בו חיזבאללה הופך מארגון גרילה קטן המבצע פיגועים נגד מוצבי צה"ל לאיום אסטרטגי המציב עשרות אלפי טילים המכסים את רוב שטחה של מדינת ישראל. הן אף פעם לא חזו את מלחמת לבנון השנייה בה ייהרגו תוך שבועות ספורים כל מכסת ההרוגים שנמנעה בשנות השקט שנוצר בצפון עקב היציאה מלבנון. הן רק רצו למנוע נפגעים מייד ועכשיו, ללא צורך להזדקק למחשבה על נפגעים שעלולים להיפגע בעתיד. אבל זה מה שקרה בפועל. כאשר נוצר לחץ ציבורי יציב תמיד ימצא הפוליטיקאי הזריז שינצל אותו לרווח אלקטוראלי חסר אחריות. לפוליטיקאי הזריז של ארבעת האמהות קראו אהוד ברק. אהוד שנבחר בין השאר על סמך הבטחה לצאת מלבנון מיהר לפרוע את השטר בבריחה המונית של צה"ל שהובילה לנאום קורי העכביש והולדתו של חיזבאללה החדש השולט היום על ממשלת לבנון ומניע אותה כרצונו. אפשר בהחלט לומר שלאור התעצמות חיזבאללה קיימת היום התפכחות מרה בציבור ממאבק ארבעת האמהות. התפכחות זו אף מעמידה בספק ומכשילה מאבקים ציבוריים אחרים. מה היה במאבק ארבעת האימהות שאיפשר את הצלחתו אבל גרם לנזקים כה גדולים? הייתה שם אמירה "צה"ל חייב לצאת מלבנון מייד" אמירה חזקה ברורה וחסרת אחריות במובן זה שאינה יורדת לפרטים ואינה מחייבת או מעודדת את מקבלי ההחלטות ליישם אותה באופן מושכל זהיר ומותנה, אלא באופן גורף ומיידי וחבר אבחנה כפי שבוצעה. ארבעת האמהות חשבו שעילן רק לדרוש בדחיפות את יציאת צה"ל מלבנון ואילו מקבלי ההחלטות כבר ידאגו לעשות זאת באופן הטוב ביותר. אלא שהלחץ הציבורי היה כה מאסיבי ועז עד שפורש על ידי מקבלי ההחלטות כהיעדר מנדט לשיקול דעת נוסף למעט יציאה מיידית מלבנון. זוהי סכנה של לחץ ציבורי בלתי מרוסן שגורם נזק לחברה, כגולם הקם על יוצרו. לחץ ציבורי שהשיג את מטרתו אך גרם לנזק מכשיל ומקשה מאוד על מאבקים ציבוריים שבאים אחריו. כבר היום ניתן לשמוע קריאות כלפי נשים ואמהות שמפגינות בנושאים שונים ובעיקר בעלי גוון פוליטי "הרפו, כבר ראינו מה עוללו ארבעת האמהות!". זאת מכיוון שהתוצאות המוצלחות של המאבק ההוא הן היום פצע מדמם וכואב לחברה הישראלית שהתעוררה בוקר אחד עם עשרות אלפי טילים מכוונים אל ליבה. הכל כמובן מכוונות טובות, אך מבלי לחשוב ולו צעד אחד קדימה.