קמתי היום ושעתי זחוחה עלי

קמתי היום ושעתי זחוחה עלי

דעתי גם היא בעיקבותיה זחוחה להפליא והריני רואה את יומי כמה הוא טוב אלי ומפנק שעתי גם היא בעיקבותיו כזו ויותר בשמחת המכיר במתנות יקום סבבה
 
קצת מודעות...מפורום אחר

קצת מודעותו מורגן המשוטט ו 02:30 | 01/08 הבעל הולך לרופא ואומר, "יש לי בעיה גדולה עם אשתי, היא לא מוכנה להודות בכך שהיא חרשת." "יש מבחן פשוט" אומר הרופא, "כשאתה מגיע הביתה, תצעק בדלת, יקירתי, מה הכנת לארוחת ערב?" אם אין תשובה, תתקרב כמה צעדים ותשאל שוב. תתקרב כל פעם כמה צעדים עד שהיא תענה לך." הבעל בא הביתה, עוצר בדלת וצועק, "יקירתי, מה הכנת לארוחת הערב?" דממה. הוא צועד כמה צעדים ושואל שוב, ועדיין אין כל תשובה. הוא כבר כמה סנטימטר ממנה והוא צועק, "יקירתי, מה הכנת לארוחת הערב?" היא מסתובבת אליו ואומרת, "אני כבר עניתי לך ארבע פעמים, הכנתי מרק!" הפגמים שאנחנו רואים באחרים הם לעיתים די קרובות מה שאנחנו לא יכולים לסבול בעצמנו. חישבו על כך היום. הסתכלו על ההתנהגות המעצבנת של אחרים ושאלו עצמכם, "האם גם אני מתנהג כך?"
 

סיריוס1

New member
מאחר והכל נמצא בכל אזיי...

...אנחנו רואים מה שנראה לנו. יש בתוכנו הכל ויש אותנו בהכל. הלימוד והחוויה של החיים זה הבחירה את מי לראות בעצמנו ובזולתנו. אנחנו בוחרים לראות את עצמנו בזולתנו כי זולתנו הוא אדם כמונו ואישיות אנושית כמונו. ככל שמה שעומד מולנו דומה לנו, אנחנו בקלות רואים את עצמנו. אולם מה לגבי חיות ? האם ניתן לראות בהם השתקפות של עצמנו ? ובכן , כן. החיות נבראו כעזר לאדם שלא ישעמם לו, כלומר הן היבטים של האדם עצמו. לראות זאת בלתי נסבל, אולם בימי קדם היתה הבחנה ברורה בכך. האדם עם ראש שור, אריה עם ראש אדם, אלו הם היבטים של האדם עצמו בחיות והחיות באדם. באותם ימים לא היתה טלוויזיה והמרחבים היו פתוחים ומלאים בכל חי וטבע טבעי, החיות אצל האינדיאנים הם דוגמה להשתקפויות אלו. החיפושית של משה רבנו, סמלה של החיפושית הקדושה של מצרים הקדומה, היתה השתקפות של האני העליון שלהם במצרים. מדוע דווקה חיפושית קטנה שניתן למעוך אותה בקלות וחסרת חן או דיבור או קול. ובכן, החיפושית היתה זכרון קדמון של מיסד התרבות המצרית הקדומה. ומאז היא חיברה את המתבוננים בה להארה שעברה על אותו מייסד במדבר הצחיח כאשר היה לבדו. זו פשוט כוחה של אהבה...
 
כוחה של אהבה

היא מקור לצמיחה אהבה ללא תנאי ובלי פניות לבריאה כבריאה, היא זו שמאפשרת לעולמנו זה להיות מה שהוא, כר לצמיחה ולהתמרה...לאור כוכבים להיות מותמר ל... ולחיים אותה אהבה תאפשר בסופו של תהליך פירוק וביטול חיבורים (אם אפשר בכלל להשתמש בביטויים אלה לצורך העיניין)
 

סיריוס1

New member
למה פירוק דווקה ? האהבה...

...היא תמיד סוג של קירבה, מרחוק או מקרוב, תמיד אחדות פשוטה, אוהבת וחמה...
 
תראה למה

אהבה ללא משוא פנים תתן לך את כל האפשרויות כולן כפי שיש לידה חיים ומוות אצלינו כבעלי חיים, שזה לטעמי חיבור ופירוק וכל מה שביניהם בגדול, כך העולם המוכר לנו כולו מה שאתה אמרת הייתה האנשת אהבה אלוהית
 

סיריוס1

New member
הבנתי את מקור רוחך, האהבה היא...

...כל האפשרויות כולם ומעבר להם, מעבר לאחדות, מעבר לפירוד, מעבר לכל תנאי או אי-תנאי. אין לה התחלה ואין לה סוף, אין לה צורה אחת. לפיכך, אני בוחר בה להיות משהו מאוד טוב, כל כך טוב שלא ניתן להבין עד כמה. אולם, כדי להבין אותה אני בוחר לראות את צורתה האחת כחלק מאינסוף צורות: צורת החיים עצמם.
 
זה כבר קצת יותר טוב ידידי

אבל נראה לי שעוד אפשר לשפר את הניסוחים שלנו, כי המילים חסרות עוצמה נכונה בנושאים הללו...יענו מפקששות משהו
 

סיריוס1

New member
אמרתה שחסר משהו, אז זה....

..אצלי, אני חושב מה אני כותב ופחות מזרים חופשית, ולכן יש תחושה שחסר משהו...
 
תופי ג'ונגל רועמים בראשי

ואני עוצם את עיני היפות למשמע דיסק של להקת גואם ששמתיו בעוצמה מרעידת קירות צולל אל מרחבי בין עצים ותופים נשמעים רועמים ברקע אחי סביב מדורה רוקדים וסביבם המתופפים נמר עובר בסבך ואיילה נחרדת ממקומה נשר מרחיב כנף מעל חופת יער עד נחש זוחל בין עלי שלכת עכבר מציל נפשו בטיפוס אלי צמרת עץ קוף צורח בהיסטריה אנושית חתונה היא זו שם ואני צבוע בצבעי חתן צהוב זוהר על עורי השחום כהה היא יפה נערתי זו עד שדמעות זולגות מבלי עצור נפשי כמהה לחבקה ואני משתוקק לנגיעה ביישנית ומשפילת מבט מציצה מזווית עינה מוזיקה מתגברת חודרת משקה ניתז ובשר על האש איחוד בהתהוות רגעים אלוהיים
 
מתארך וסבוך

הם ממשיכים ורועמים לי סיור סיפור על מסע בו יצאנו בקבוצה על מנת לשבור לחמנו ולצוד חיה כזו שתשבור רעבונה של לפחות משפחה והקצב גובר מערפל מלכודת נחפרת ורשת מעל זעקות הניצוד מתערבבות בשמחת שאגות צייד חלוקת שלל הליכה מהירה גאיונה בגאווה מגיש לה לאישתי מנחה והקצב עוד מתגבר ועוצמתו מכאיבה נכנסו תופים כבדים אנחנו בעקבות פילים השביל מתארך מתפתל כה סבוך
 
התחלפה תמונה

יד צובטת מיתר מיתר נרעד מקושת לב נפעם ומחסר פעימה כמו צביטה בכי ולא יודע על מה ומתמסר ממשיך ומעלני אחרי ירידה צחוק בוקע מתוך הנעימה מצטרף אליו בזרימה מלאה הוי נשמתי זו שלרגע נעלמה מה נעים לחבור בחזרה מתחילה להתבהר הרפתקה חדשה בהשפעת מוזיקה לא ידועה אבל הוא צובט לי ישר בנשמה שאמרתי כי דעתי עלי זחוחה
 
חליל מילל

נשיפת נגן אלוהי בו תוף ומצילתיים עוקבים כמלאכים פורש כנף מעל מרחבים רוח מבדרת שיער ארצות נפרשות בשטיח וחולפן ביעף קלרינט מצטרף ארצות עלומות אין שם מקומות אין הכר גילוי יקום חדש פעמון רך מצטלצל בעדנה עוצר לחנייה ונמצא בתעופה והזרימה בשלה ואני איתה
 
למעלה